הדרך הנכונה בה ניתן לדון בתביעות להלנת שכר של עובדי רשויות מקומיות, היא הדרך המותווית בסעיף 28 ב' לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958, הקובע כדלקמן: "(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצויי הלנת שכר יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו." באופן הזה בו תביעה להלנת שכר של עובדי וגימלאי רשות מקומית מוגשת על ידי הארגון היציג, היא תכלול את כל עובדי וגימלאי אותה רשות מקומית ושומה על אותו ארגון יציג, כי טובתם של כלל העובדים תעמוד לנגד עיני הארגון. לארגון היציג של העובדים, בנסיבות כגון דא אמור להיות אינטרס אחד והוא שאותה תופעה רעה הנמשכת מזה שנים רבות במועצה המקומית ירכא, שהלינה משך תקופות ארוכות את שכרם של עובדיה וגימלאיה, תבוא על פתרונה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלנת שכר של עובדי רשויות מקומיות: 1. אלו הן תביעות של עובדי מועצה מקומית ירכא, שעיקרן מתמקד בתשלום פיצויי הלנת שכר בתקופות שונות משך השנים 2005-2008. 2. כברת דרך ארוכה עברנו בתיקים אלו, שכן עובדי המועצה הגישו תביעותיהם על ידי מספר עורכי דין שונים, כשכל אחד מעורכי הדין מייצג קבוצה אחרת של עובדים, עד שלבסוף עלה בידי הצדדים להגיע לרשימה אחת מוסכמת המפרטת לגבי כל תובע ותובע באופן פרטני את חודשי הלנת שכרו, מהו הסכום לתשלום השכר, מתי אמור היה להיות משולם ומתי שולם בפועל. 3. בשלב זה מתעוררת השאלה - האם נכון הוא, כי תביעות לתשלום פיצויי הלנת שכר, של עובדי רשויות מקומיות, יוגשו באופן פרטני, כפי שקורה היום. בית הדין לעבודה מוצף במאות תביעות פרטניות לפיצויי הלנה של עובדי הרשות המקומית. עובדי הרשות מיוצגים בתביעות אלו על ידי עורכי דין שונים שכל אחד מעורכי הדין מייצג קבוצה אחרת של עובדים. כך מחולקים להם התיקים של תובעים העובדים באותה רשות מקומית, בין שופטי ורשמי בית הדין לעבודה, שבכולם הנושא הוא תביעות לתשלום פיצויי הלנת שכר. האם ראוי ששני תובעים העובדים זה לצד זה, באותה רשות מקומית, שהגישו תביעות לפיצויי הלנת שכר באמצעות עורכי דין שונים, יקבלו פיצויי הלנת שכר בשיעורים שונים? ומדוע אותו עובד, שלא כמו יתר חבריו לעבודה ברשות המקומית, אשר לא הגיש תביעתו לפיצויי הלנת שכר, לא יקבל פיצוי עבור הלנת שכרו? כלום צודק ששיעור פיצויי הלנת השכר של אותו גימלאי של רשות מקומית, שאינו נגיש לבית הדין לעבודה ולא הגיש תביעתו, יהיה שונה מזה של העובד שהגיש תביעתו? 4. יש להניח שזו הסיבה לפיה כב' הנשיא כהן, איחד לפני את כל הדיונים בכל אותן תביעות לפיצויי הלנת שכר שהוגשו נגד מועצה מקומית ירכא, כך בראש וראשונה ימנע מצב של חוסר אחידות בפסיקת שיעור פיצויי הלנה בין אותם עובדים אשר הגישו תביעתם לפיצויי הלנה בבית הדין לעבודה. יחד עם זאת מתעוררת השאלה לגבי חוסר האחידות שעלול להיווצר בין עובדי הרשות שהגישו תביעתם לפיצויי הלנת שכר לבין אותם עובדים וגימלאים אשר עובדים באותה רשות מקומית אך אין להם הנגישות לבית הדין לעבודה ותביעתם לא הוגשה. 5. לטעמי, הדרך הנכונה בה ניתן לדון בתביעות להלנת שכר של עובדי רשויות מקומיות, היא הדרך המותווית בסעיף 28 ב' לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958, הקובע כדלקמן: "(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן או לפיצויי הלנת שכר יכול שתוגש לבית הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו." 6. באופן הזה בו תביעה להלנת שכר של עובדי וגימלאי רשות מקומית מוגשת על ידי הארגון היציג, היא תכלול את כל עובדי וגימלאי אותה רשות מקומית ושומה על אותו ארגון יציג, כי טובתם של כלל העובדים תעמוד לנגד עיני הארגון. לארגון היציג של העובדים, בנסיבות כגון דא אמור להיות אינטרס אחד והוא שאותה תופעה רעה הנמשכת מזה שנים רבות במועצה המקומית ירכא, שהלינה משך תקופות ארוכות את שכרם של עובדיה וגימלאיה, תבוא על פתרונה. אין צורך להכביר במילים על חומרת תוצאותיה של אותה הלנת שכר מתמשכת ופגיעתה הקשה בעובדי וגימלאי מועצה מקומית ירכא. 7. אינני בטוח, כי האינטרסים שאמורים להיות לארגון היציג של כלל העובדים במועצה, זהים לאינטרסים של עורכי הדין המייצגים עובדים באופן פרטני ובמה דברים אמורים: במהלך הדיון בתיקים אלו, העלתי הצעה שלדעתי יכולה לפתור את בעיית פיצויי הלנת שכרם של העובדים במועצה מקומית ירכא, ואם לא לפתור בעיה זו אז לכל הפחות ליתן אפשרות של פתיחת דף חדש באופן שמצד אחד העובדים יוותרו על פיצויי הלנה לגבי הלנות שכר עבודתם מהעבר, אך יחד עם זאת, המועצה תתחייב הן לשלם לעובדיה, תוך זמן קצר את כל השכר שהולן בעבר ללא פיצויי הלנה והן לשלם בשנתיים הקרובות, לכל עובד ועובד, ולכל אחד מהגימלאים, את השכר השוטף במלואו ובזמן, כשלפי הצעתי זו, רק במידה ותופר התחייבות המועצה, כאמור לעיל, אז תחויב בפיצויי הלנה גבוהים ביותר שיהוו סנקציה קשה ולא משתלמת להפרת התחייבותיה הנ"ל. 8. מר חוסין פארס, שמונה מטעם משרד הפנים לעמוד בראש המועצה המקומית ירכא, הסכים להצעתי ועוד בכלל לפני שמישהו הספיק לתת לה תוקף מחייב של החלטה ו/או פסק דין, הודיע מר חוסין פארס, כי שילם לכל עובדי וגימלאי המועצה את כל חובות העבר בגין השכר שהולן. מר נג'יב אבו חמדה - נציג ההסתדרות שנכח בדיון , הסכים אף הוא להצעתי. 9. רק באי כח התובעים, המייצגים עובדים באופן פרטני, לא הסכימו להצעה. 10. יחד עם זאת, לא ניתן לאכוף על עובדי המועצה להגיש תביעותיהם לתשלום פיצויי הלנת שכרם רק באמצעות הארגון היציג. 11. באי כח התובעים עומדים על כך, שיש לקיים הליך של הוכחות בתיקים אלו, זאת בטרם ינתן פסק דין בשאלת גובה פיצויי הלנת השכר של התובעים. בכתב התביעה נטען, כי הלנת השכר נגרמה עקב ניהול כושל, העדפת נושים ובזבוז כספי ציבור כאשר במקום לשלם את משכורות העובדים, הגיעו כספי המועצה ליעדים אחרים שלא היו צריכים להגיע אליהם. גם אם יוכח שהמשבר הכלכלי הפוקד את הנתבעת מזה שנים נובע בעיקר בשל ניהול כושל, הרי שגם אז "כח ההרתעה הטמון בקביעת שיעור גבוה של פיצויי הלנה מוטל בספק. בעלי התפקידים האחראים למחדל לא ידרשו לשאת בפיצוי או אף באחריות כלפי הבוחר." (ראה פסק דינו של כב' הנשיא אדלר ע"ע (ארצי) 1242/04 עירית לוד נ. אבלין דהן ואח'). 12. יחד עם זאת, שוכנעתי, כי בטרם יפסק בתיקים אלו שיעור פיצויי הלנת שכרם של עובדי המועצה, יש ליתן לצדדים את האפשרות להביא ראיות ולהוכיח את הנסיבות הקונקרטיות של המקרה הנוכחי, כך גם נדע, בין היתר, האם המעסיק במקרה זה, עשה ועושה מאמצים להשגת הכספים הדרושים לצורך תשלום שכר העבודה של העובדים,תוך מתן האפשרות למדינה להצטרף להליך ולהעלות טיעוניה, כפי שנקבע בהלכת לוד. 13. בנסיבות אלו, ימציא עו"ד סמיר מולא, המייצג חלק ניכר מהתובעים, תוך 7 ימים, לפרקליטות מחוז חיפה, את כל כתבי בית הדין של תיקים אלו לרבות החלטה זו. עו"ד סמיר מולא, יגיש לבית הדין, תוך 10 ימים, את אישור המסירה שהומצא לפרקליטות. על המדינה להודיע עמדתה בסוגית הלנת שכרם של עובדי מועצה מקומית ירכא, לא יאוחר מיום 27.9.11 ולהעביר העתק ליתר באי כח הצדדים. 14. דיון נוסף בנוכחות כל הצדדים, לרבות המדינה ונציגי ההסתדרות, יתקיים לפני ביום 6.10.11 בשעה 12:30 ולאחריו, כאשר תהיה בתיק עמדת המדינה, תינתן החלטה על אופן שמיעת הראיות ומועדן. הגנת השכרהלנת שכררשויות מקומיות