קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לצוואה של יורש אחר יורש: .1המבקשות הגישו בקשה לקיום צוואה בקשר לעזבון המנוחה ז"ל בתיק עזבונות 1130/95 (להלן: המנוחה-המצווה). המתנגד הגיש התנגדות לקיום הצוואה (ב"ז95/587), בהיותו יורש אחר יורש. על פי צוואת האב המנוח ז"ל, שניתן לה צו קיום, היתה המנוחה, היורשת היחידה, ואילו הוא יורש אחר יורש. לכן, לטענתו, זכאי הוא לרשת עם פטירת המנוחה, את כל הרכוש אשר היא ירשה מאביו המנוח, ושהיה עוד בנמצא בזמן מותה. לעמדתו, תוכנה של צוואת המנוחה, סותר את צוואת האב, ולכן אין לקיימה. בהליך ביניים, מונו המתנגד ובא כוחה של גב' נעמי יהודה, עו"ד רביב לוי, כמנהלי עזבון, במקום מנהל העזבון, על-פי הצוואה. .2במהלך הדיון בפני, טען עו"ד רשף חן, ב"כ המתנגד, כי למעשה הויכוח העיקרי בין שני מנהלי העזבון מתמקד בשאלת זכותם לברר מה קרה עם הרכוש, ומה נכלל בנכסי העזבון. עו"ד לוי הבהיר כי במקרה כזה, מן הראוי לצרף את הנהנים האחרים מן הצוואה, אשר ידעו על קיומו של ההליך. אלה אכן צורפו על ידי. בישיבת בית המשפט ביום 2.5.95, הודה המתנגד, כי למעשה אין הוא מתנגד לתוכנה של הצוואה, אלא לרכוש המצויין בה, למהותו ולהיקפו. בנסיבות אלה, ספק רב בעיני אם המתנגד אכן נקט בהליך המשפטי הנכון. .3צו לקיום צוואה, בדומה לצו ירושה, אינו אלא מצהיר מי הם יורשיו של הנפטר או המוריש, ומה חלקו של כל אחד מהם בעזבון, על פי הצוואה, שלגביה ניתן הצו. במסגרת הליך זה, אין בית המשפט קובע את היקף נכסיו של המוריש ו/או את פירוטם, כשם שאינו קובע גם את חלקו של כל אחד מן היורשים בנכס מסוים, מעבר לחלקו על פי צו קיום הצוואה, ו/או עסקאות שהיו עם היורשים או ע"י המצווה עצמו, טרם פטירתו (ע"א 1393/92 קזצ'קוב הבל נ' ציפורה (פרנסיס) קזצ'קוב, פ"ד מח(4) 353, -359ז - -360א). לעניננו, מדובר במתנגד שהוא יורש אחר יורש. התנגדותו מתמקדת כל כולה בהיקף הרכוש ובפירוטו. אין המתנגד רשאי ואף לא טוען כנגד זכותה של המנוחה להוריש את רכושה ונכסיה. המחלוקת איננה לתוכנה של הצוואה או לפגם אחר בה, אשר יכול להקים עילה כנגד קיומה, אלא כל כולה מתמקדת בזיהויו של הרכוש. תביעה כזו, אין לברר במסגרת הליך של צו קיום צוואה. הברור המפורט לגבי הנכסים ושיוכו למי מן הנהנים, בין על פי הצוואה של המוריש הראשון, ובין על פי הצוואה של המנוחה, ייעשה בדיון נפרד שבמסגרתו ניתן יהיה לברר, אם אמנם נותר רכוש כזה ומהו (ע"א 46/89 רוזן ואח' נ' בהט ואח’, פ"ד מד(2) 765, -770ה). המסקנה המתבקשת מן האמור היא, שעל המתנגד להגיש תביעה נפרדת לפסק דין הצהרתי, ולא היה מקום לנקוט בהליך של התנגדות. כדי לעכב את חלוקת נכסי העזבון, סביר היה יותר שהמתנגד היה נוקט בהליך למתן הוראות נגד מנהל העזבון או מבקש הוראות לנקוט באמצעים לשמירת העזבון לרבות עיכוב בחלוקת הרכוש. הכל כסעד זמני, עד למתן פסק דין בתובענה רגילה, הטעונה ברור לגבי רכושו של המתנגד, כיורש אחר יורש, לעומת נכסי העזבון של המנוחה-המצווה. אולם לא היה מקום ליזום הליך של התנגדות לצוואה (ראה ע"א 253/81 אביבה לוי נ' טובה אסיאו, פ"ד לו(2) 193, 195). .4זאת ועוד, המתנגד ידע לנקוט בהליך של פסק דין הצהרתי, לגבי דירה הידועה בגוש 10812, חלקה 220, תת חלקה .4ובקשר לאותה דירה הוגשו, למעשה, שני הליכים מקבילים, לסעד זמני, לרישום הערת אזהרה. הליך אחד הוגש במסגרת התביעה לפסק דין הצהרתי, והליך נוסף לסעד הזמני הוגש בתיק ב"ז 1394/95. לא היה מקום לנקוט בדרך זו, של הליכים מקבילים. אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה הנ"ל, ועל אף שהיה מקום לשקול הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, אמנע מלעשות כן במקרה זה. .5במהלך הדיון בפני, צורפו אף הנהנים האחרים, כבעלי דין, מבלי שהיתה התנגדות לכך, גם לא מצד ב"כ המבקשות לקיום הצוואה. ספק רב אם היה מקום להורות על צירופם. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984(להלן: התקנות), בפרק כ"ג הדן בנושא ירושה, בעלי הדין בבקשה לצו קיום צוואה הם המבקשים, היוזם למתן הצו. המבקש, שהוא מגיש הבקשה, על פי תקנה 301(ג) לתקנות, חייב לשלוח הודעה בלבד על זכאותם של היורשים על פי הצוואה, אך אלה אינם הופכים להיות משיבים בבקשה. המתנגד, על פי תקנה 306, צריך להמציא את התנגדותו לבעלי הדין. התעוררה בפני המחלוקת, האם "בעל הדין", נחשב גם כל "נהנה", על פי הצוואה, הגם שלא הוא יזם את הליך קיום הצוואה ו/או ההתנגדות לה. לענין זה, מן הראוי להפנות לתקנה 309(ב), אשר קובעת כי הודעה על תאריך הדיון בהתנגדות, יש להמציא למבקש, לכל מי שמגיש כתב התנגדות ולמנהל העזבון אם נתמנה. המסקנה המתבקשת מן האמור היא, שכלל אין צורך לזמן בנושא ההתנגדות, נהנים אחרים, שלא הגישו התנגדות לצוואה, על אף שנמסרה להם הודעה בקשר להליך קיומה, ושלא היו המבקשים בבקשה עצמה. הוראה דיונית זו, עולה בקנה אחד עם מהותו של הדיון בצו קיום צוואה, שכל כולו נוגע לצו המצהיר על הנהנים ועל חלקיהם בצוואה, ואיננו נוגע להיקף הנכסים של המצווה או לפירוטם. שימוש בתקנה 24לתקנות סדר הדין האזרחי, יכול שתעשה, אם בכלל, על דרך הצימצום בלבד. .6לענין ההוצאות, רוב הצדדים להליך הסכימו לוותר על הוצאות, למעט המבקשות מס' 1ו- 2, גב' נעמי יהודה וגב' חגית יעקובי. לאור טיעוני הצדדים ומאחר שמספר הישיבות בתיק, לא היו רק עקב טיעוני המתנגד ובא-כוחו, ייפסקו ההוצאות בהתאם. הוצאות אלה הם בנוסף להוצאות שפסק כבוד השופט ביין בתיק ב"ז 883/95 ביום 19.7.95 התוצאה: .7אשר על כן אני מורה כמפורט להלן: א. ניתן בזה צו המצהיר כי הצוואה, אשר הוגשה וסומנה צ/1, מיום 8.2.94, שצילום ממנה תוייק בתיק עזבון 1130/95, של המנוחה ז"ל שכתובתה האחרונה היתה בחיפה, שד' הנשיא 80, ושנפטרה בחיפה ביום 27.4.95, הינה ברת תוקף. ב. עוד מוצהר בזאת, כי אין נפקות לסעיף 2בצוואת המנוחה ז"ל, בקשר למינויו של עו"ד פנחס וולר, כמנהל עזבון. על פי החלטה שניתנה בתיק ב"ז 883/95, ע"י כבוד השופט ד"ר ביין (החלטה מיום 19.7.95), וכפי שהוצא הצו ע"י כבוד השופט גלובינסקי, רשם בית המשפט המחוזי (כתוארו אז), החלטה מיום 28.9.95, בתיק ב"ז 884/95, מנהלי העזבון הם המתנגד ועו"ד רביב לוי. מנהלי עזבון אלה ימשיכו לכהן בתפקידם, עד למתן החלטה אחרת ע"י בית המשפט. ואולם, חלוקת העזבון תעוכב ל- 60יום, כדי לאפשר למתנגד לנקוט בהליך נפרד ומתאים, לבירור הנכסים שהיו למנוחה-המצווה ושנותרו בעזבון. יובהר, כי משניתנה החלטה זו, הוגבל צו המניעה שניתן ע"י כבוד השופט ביין, בתיק ב"ז 883/95, ולתנאים שפורטו לעיל. החלטה זו נוגעת גם לבקשה בתיק ב"ז 1260/95 (בקשה למתן הוראות למנהלי עזבון). ג. אני מחייבת את המתנגד לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לגב' נעמי יהודה, בסך של 500, 1ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, וכן 750ש"ח לגב' חגית יעקובי. הסכומים הם למועד מתן פסק הדין. סכומים אלה, הם בנוסף להוצאות שנפסקו ע"י כבוד השופט ביין, ביום 19.7.95, בתיק ב"ז 833/.95 לגבי בעלי הדין האחרים, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, לפיה המתנגד לא יחוייב בהוצאות ושכ"ט בהליך זה, וכנגד לא יחוייבו הנהנים האחרים על פי הצוואה, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אם יזכה המתנגד בתביעה לפסק דין הצהרתי שעליו להגיש. ד. אני מורה על מחיקת תיק ב"ז 1394/95, ללא צו להוצאות.צוואהירושההתנגדות לצוואה