קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התעללות אחות בחסר ישע: השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.11.2010 (ת"פ 10141-03-09, כב' השופט ע' גרשון). כנגד המערערת הוגש כתב אישום בו יוחסו לה עבירות של התעללות בחסר ישע על ידי אחראי ועבירה של מרמה והפרת אמונים. כפי העולה מכתב האישום, במועד מסוים שבין חודש פברואר למאי 2008, במהלך עבודתה כעובדת ציבור, בתפקיד אחות מעשית במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל (להלן: בית החולים), התעללה המערערת פיזית ונפשית במטופלת קשישה וחולת נפש (להלן: המטופלת). לפי המתואר שם, המערערת שהתה עם המטופלת אשר הייתה במערומיה בחדר הרחצה, הושיבה אותה בכוח על אסלת בית השימוש תוך שהיא צועקת עליה "שבי", והחלה לרחוץ אותה כשהיא מכוונת אליה זרם מים. המטופלת קראה כי המים חמים ואמרה למערערת "את שורפת אותי". המערערת השיבה לה בגסות "טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים", ובהמשך חזרה וצעקה עליה "שבי". המטופלת שאלה את המערערת אם ידוע לה כי היא חולת סרטן והמערערת השיבה בגסות "טוב מאוד". בנוסף הורתה למטופלת "תקחי תנקי את הכוס שלך". בית המשפט המחוזי הרשיע את המערערת, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום והטיל עליה, ביום 4.11.2010, עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי, תוך שהוא קובע כי דבק קלון במעשי העבירה שביצעה. בקביעת עונשה של המערערת הנחו את בית המשפט שיקולים בדבר חומרת העבירות בהן הורשעה (להם נתן משקל נכבד), עברה הפלילי הנקי, נסיבותיה האישיות והאמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינה. המערערת טענה כי על בית המשפט להתחשב גם בעונש שהוטל על אחות אחרת שעבדה בבית החולים - שמאילוב שמה (להלן: שמאילוב). שמאילוב הורשעה, על בסיס הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש כנגדה, בעבירות של תקיפה סתם והפרת אמונים והוטלו עליה שישה חודשי מאסר בעבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט קבע, כי לא ניתן להקיש מעונשו של נאשם שהודה והורשע בעבירה (מסוג עוון) של תקיפה סתם, לעניין העונש שיש להטיל על נאשם שכפר באשמה והורשע בעבירה (מסוג פשע) של התעללות בחסר ישע על ידי אחראי,  ודחה לכן את הטענה. מכאן הערעור שלפנינו המכוון אך כנגד חומרת העונש, במסגרתו מבקשת המערערת להקל בעונשה, כך שיוטל עליה עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות. המערערת טוענת כי שגה בית המשפט בהשיתו עליה עונש חמור מזה שנגזר על שמאילוב, הגם שעובדות המקרה בגינו הורשעה זו האחרונה, לפיהן הכתה את אחת המטופלות (מכה אחת) בגבה, חמורות מן העובדות שנקבעו בעניינה. לטענתה, העובדה שבחרה לנצל את זכותה לנהל הוכחות ולעמוד על חפותה לא יכולה לעמוד לה לרועץ, באופן שבו ייגזר עליה עונש חמור בהרבה מזה שנגזר על נאשמת אחרת, שהודתה בתיק עם עובדות דומות לשלה. עוד היא טוענת, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל משמעותי יותר לנסיבותיה המיוחדות ובהן: הוריה הקשישים שהינם חרשים-אילמים והיא להם מטפלת יחידה וקשר בלבדי לסביבה; בנה הנכה שנפצע באופן אנוש לפני כשבע שנים בפיגוע טרור, המטופל בביתה; עברה הפלילי הנקי; פעילותה ההתנדבותית; מסירותה הרבה במשך 19 השנים בהם עבדה בבית החולים; והמלצת שירות המבחן להטיל עליה מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות.   המשיבה מצידה, מסכימה לקבלתו של הערעור באופן חלקי. לטענתה, אכן מדובר במקרה מורכב. מחד גיסא, המעשים המיוחסים למערערת קשים, בייחוד נוכח פערי הכוחות שבינה לבין המטופלת שנפגעה, אך מאידך גיסא, מדובר במערערת שעבדה במשך שנים ארוכות במקום עבודה קשה וזכתה להערכות טובות מן הממונים עליה. משכך, ובשים לב לעונש שהושת על שמאילוב, מסכימה היא להפחתה בעונשה של המערערת אך לא עד כדי עבודות שירות. יצוין, כי בשל שביתת העובדים הסוציאליים לא היה מונח בפנינו, בעת הדיון בערעור ביום 10.3.2011, תסקיר מעדכן מאת שירות המבחן. לבקשת באת כוחה של המערערת החלטנו כי פסק הדין יינתן לאחר קבלת התסקיר ועל יסוד הטענות שנשמעו במהלך הדיון. ביום 29.3.2011 נתקבל התסקיר המעדכן, במסגרתו פרש שירות המבחן את קשייה של המערערת וחששותיה הכבדים מן המאסר, והמליץ להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל עליה בעבודות שירות, בצירוף צו מבחן למשך שנתיים וצו לפיצוי הקורבן. לאחר עיון בהודעת הערעור על צרופותיה ובתסקיר המעדכן, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, באופן בו עונש המאסר בפועל שהוטל על המערערת יופחת לשמונה חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין ייוותרו ללא שינוי. המערערת הופקדה כמטפלת ואחראית על אוכלוסייה של פגועי נפש. המדובר הוא בתפקיד תובעני וקשה הדורש מהממלא אותו לגלות מסירות, אחריות, חמלה וסבלנות. העוסק במלאכה זו ייתקל, לא אחת, בסיטואציות שאינן קלות לעיכול הדורשות תעצומות נפש בהתמודדות עימן. הקשיים המובנים בתפקיד ברורים ואין חולק עליהם. אך באותה מידה, צריך להיות ברור כי בקשיים אלו אין משום הצדקה או אמתלה למעשים מן הסוג המיוחסים למערערת. אדם שקצה נפשו בעבודתו או שאיננו ניחן באותן תכונות מיוחדות שפורטו לעיל, יואיל ויפנה את מקומו. בית המשפט לא יגלה הבנה כלפי מי שבחר להוציא חמתו ותסכולו דווקא על חסר הישע העומד מחוסר אונים למולו. חסרי ישע ככלל, והקשישים בהם בפרט, תלויים בחסדיהם של המטפלים בהם. פערי הכוחות בינם לבין האחראים עליהם גדולים ופעמים רבות יתקשו הם בהגשת תלונה או בדיווח על המעשים הנעשים בהם. נוכח חומרתם של המעשים והקלות שבהסתרתם, מתעצמים בעניינה של עבירת ההתעללות בחסר ישע על ידי אחראי, שיקולי הענישה מסוג הגמול וההרתעה. אלו, באים לידי ביטוי גם בעונש תשע שנות המאסר שנקבעו בצידה. (ראו גם ע"פ 4596/98 פלונית נ' מדינת ישראל פ"ד נד(1) 145, 167 (2000); ע"פ 5986/08 כחלון נ' מדינת ישראל פס' 12 לפסק דינו של השופט לוי (, 10.11.2008)). המערערת מילאה תפקידה משך שנים רבות וזכתה להערכות טובות מהממונים עליה. נוסף לכך עסקה בעבודות התנדבותיות (תרגום בשפת הסימנים) והרעיפה מחסדיה גם על בנה והוריה. תסקיר המבחן המשלים בעניינה חיובי בעיקרו. כל אלו הם שיקולים לזכותה. עם זאת, הפגיעה שהסבה למטופלת ולאמון שניתן בה כעובדת ציבור קשה. עמדנו לעיל על החומרה הרבה שבעבירות בהן הורשעה, וזו חייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת הענישה. בנוסף, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי אין דינו של נאשם שהודה, (ובהודייתו זו רואים אנו גם לקיחת אחריות מסוימת ולא רק חיסכון בזמן שיפוטי), והורשע לפי הסדר טיעון בעבירה של תקיפה סתם, כדינו של אדם שכפר באשמתו והורשע לבסוף בעבירה של התעללות בחסר ישע בידי אחראי.   נוכח האמור, מסקנתנו היא כי אין מנוס מהטלתו של עונש מאסר בפועל במקרה דנן. עם זאת לאור השיקולים העומדים לזכותה של המערערת ועמדתה של המשיבה החלטנו להקל בעונשה כך שתחת 12 חודשי המאסר בפועל שנגזרו עליה בבית המשפט המחוזי תרצה שמונה חודשי מאסר בפועל. כאמור, יתר רכיבי גזר הדין ייוותרו על כנם. המערערת תתייצב ביום 1.5.2011 בשעה 09:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה לתחילת ריצוי עונשה. אלימות כלפי חסר ישעהתעללות