קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עובד נכה: זו תביעה לתשלום פיטורים של נכה עקב שיתוק ילדים, אשר עבד אצל הנתבעת בליפוף והרכבת שנאים, מ- 17.5.1970עד 13.10.1977, והתפטר. המניעים להתפטרות היו מורכבים: התובע בא למקום עבודתו זה בתל-אביב מבארשבע, שם התגורר עם הוריו, לצורכי שיקומו בעבודה. בעזרת משרדי הבריאות והסעד ובמימון חלקי של הנתבעת הוא התגורר בתל-אביב; תחילה אצל משפחות אומנות ובארבע השנים האחרונות בדירה שכורה בקרבת מקום עבודתו. יחד עם זאת דאגה הנתבעת לקשר מתמיד בין התובע לביתו בבאר-שבע על-ידי תשלום על-ידה של 9נסיעות לחודש עבורו לשם (ראה ענ/ 1בסוף ע' 3, ישיבה מיום 8.11.1979). לקראת סוף תקופת העבודה ועקב מצב בריאותו, התקשה התובע להתפרנס ולחיות בתנאים אנושיים, סניטריים וכלכליים, בתל-אביב, ולכן התפטר. ייתכן והיתה גם השפעה כל שהיא על החלטתו להתפטר לכך שאחיו פתח אותה עת עסק בבאר-שבע בו עזר התובע כחודש ימים אחרי חזרתו לשם. שכרו האחרון של התובע אצל הנתבעת היה 203.50ל"י ליום. לא שוכנענו שהמניע להתפטרות היה רצונו של התובע להחליף מקום עבודה כטענת הנתבעת. מקבלים אנו כי המניע הקובע היה יאושו מלמצוא שיקומו בעבודתו אצל הנתבעת. מצב נפשי זה נגרם על-ידי שני הגורמים גם יחד: מצבו הגופני וריחוקו ממשפחתו, כאשר הראשון הוא הדומיננטי. השאלה המכרעת היא איפוא: האם מניע כזה הוא בגדר המניעים החוקיים להתפטרות בזכות מפוטר. על-פי סעיף 6לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963- התפטרות לרגל מצב בריאותו של העובד, תנאי העבודה "ושאר נסיבות העניין", רואים אותה לעניין פיצויי פיטורים כפיטורים. כפי שקבענו, ההתפטרות במקרה שלפנינו היתה לרגל מצב בריאותו של התובע והתנאי האחרון - "שאר נסיבות העניין" - כאילו נכתב על-ידי המחוקק במיוחד למקרה כמו זה שבפנינו. דווקא מכלול הבעיות הספציפיות של התובע עקב מצב בריאותו, כמתואר, הן שגרמו בסופו של דבר להתפטרותו. לפיכך שוכנענו כי מתקיימים תנאי סעיף 6הנ"ל והתובע זכאי לפיצויי פיטורים. הנתבעת טענה כי התובע נשאר חייב לה 000, 2ל"י וביקשה לקזזן במקרה ונפסוק לתובע פיצויי פיטורים. ברם, העד היחידי מטעמה אשר ניסה לבסס טענתה על כרטיס הנהלת חשבונות שהיה בידו (ב/1), לא מסוגל היה להסביר תוכנו, מנהל החשבונות לא הובא להעיד, כל אסמכתה אחרת לקיום החוב לא הובאה ובסופו של דבר כלל בא-כוח הנתבעת, ברוב הגינותו, בסיכומיו את ה-000, 2ל"י בסכום שהתובע "קיבל... לפנים משורת הדין". איננו מוכנים, איפוא, לקזז סכום זה מפיצויי הפיטורים. לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים לפי החישוב 203.50x98 = 111.50, 18ל"י בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מירביים על-פי דין מיום הגשת התביעה, ה-9.11.1978, ועד התשלום בפועל וכן הוצאותיו בסך 500ל"י ולקופת בית-הדין את האגרה הדחויה בסך 240ל"י.נכותהתפטרות