חבלה בכוונה מחמירה - ערעור על חומרת העונש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חבלה בכוונה מחמירה - ערעור על חומרת העונש: בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' כהן). גזר הדין ניתן לאחר שהמערערים, שהינם אחים, הודו במסגרת עסקת טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, והורשעו על פי הודאתם בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הסדר הטיעון לא כלל התייחסות לעונש. בית המשפט השית על המערער 1 מאסר לתקופה של תשעה חודשים לריצוי בפועל ועל המערערים 2 ו-3 הוטלו שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל. מתקופות המאסר של המערערים נוכו הימים בהם שהו במעצר (כחודש ימים). בנוסף, הושת על שלושת המערערים מאסר על תנאי של שישה חודשים, כאשר התנאי הוא שלא יעברו עבירה של גרימת חבלה במשך שנתיים ימים. כמו כן, חויב כל אחד מהמערערים לפצות את המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח. 2. להלן תמצית העובדות בהן הודו המערערים במסגרת כתב האישום המתוקן: ביום 1.11.09 הגיעו שלושת המערערים ברכב לרחוב כפר עציון בירושלים. בעוד המערערים 2 ו-3 יושבים ברכב התפתח ויכוח בין המערער 1 לבין מקסים קונדרביץ' (להלן - המתלונן). הויכוח התעורר בעקבות טענת אחותו של המתלונן, לפיה המערער 1 הטריד אותה ימים ספורים קודם לכן. המערער 1 והמתלונן החלו לקלל זה את זה, ובשלב כלשהו אמר המערער 1 למתלונן: "אם אתה גבר תצא החוצה אני אזיין אותך". המתלונן יצא לקראת המערער 1 ובתגובה הוציא המערער 1 מתא המטען של רכבו אלת עץ. שני אחיו של המערער 1, המערערים 2 ו-3, יצאו מהרכב ולקחו אף הם מתא המטען כלי עבודה שונים, כולל פלס. שלושת המערערים היכו את המתלונן בכל חלקי גופו באמצעות הכלים שבידיהם. גם כאשר נפל המתלונן ארצה המשיכו המערערים לבעוט בו, והמערער 1 הלם ברגלו של המתלונן באמצעות אלת העץ. כתוצאה מהמעשים נגרם למתלונן שבר מרוסק פתוח ברגלו הימנית. הוא נזקק לאשפוז, ולקיבוע רגלו באמצעות ברגים. מן החומר אין זה ברור האם הנזק שנגרם למתלונן הינו קבוע אם לאו. בהערת אגב יוער, כי באירוע השתתף גם אחיהם הקטין של המערערים, אשר ההליכים בעניינו טרם הסתיימו, ועל כן לא התייחסנו אליו. מכאן הערעור שבפנינו, המופנה כלפי חומרת העונש.    3. בטיעוניה לעונש בבית המשפט המחוזי ביקשה המשיבה להטיל על המערערים עונשי מאסר קצרים. כמו כן, ביקשה המדינה להחמיר מעט בעונשו של המערער 1 ביחס לשני אחיו, וזאת לאור עברו הפלילי ולאור חלקו הרב במעשים. בפני בית משפט קמא הוצגו תסקירי שירות מבחן לגבי שלושת המערערים. על פי תסקירו של המערער 1, מדובר באדם בן 31, נשוי ואב לשני ילדים, אשר עובד בעבודה קבועה. שירות המבחן ציין, כי המערער 1 הינו אדם מתפקד, אשר אחראי גם לפרנסת משפחתו המורחבת. לאור האמור, ונוכח אופי העבירה וחומרתה, המליץ שירות המבחן על עונש מאסר קצר למערער 1. מהתסקיר לגבי המערער 2 עלה, כי מדובר באדם צעיר בן 26, רווק, ללא עבר פלילי וללא דפוסים עברייניים מגובשים. שירות המבחן המליץ להטיל על המערער 2 מאסר שירוצה בעבודות שירות. מהתסקיר בעניינו של המערער 3 עלה, כי מדובר באדם בן 27, נשוי ואב לשלושה ילדים, ללא עבר פלילי. נאמר לנו שאשתו בהריון. שירות המבחן ציין, כי המערער 3 אינו לוקח אחריות על מעורבותו במעשים. שירות המבחן המליץ להטיל על המערער 3 עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. בא כוח המערערים טען בפני בית משפט קמא, כי יש להטיל על שלושת המערערים עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. כאמור, בית המשפט הטיל על שלושת המערערים עונשי מאסר לריצוי בפועל בין כותלי הכלא. כמו כן, החליט בית המשפט להטיל עונש מעט כבד יותר על המערער 1 - תשעה חודשים לעומת שבעה חודשים למערערים 2 ו-3. בית המשפט קבע, כי ענישה מקלה בדמות עבודות שירות ללא מאסר בפועל עלולה לשלוח מסר שגוי לפיו בית המשפט אינו מחמיר בעבירות אלימות. 4. במסגרת הערעור שבפנינו, חזר בא כוח המערערים על טענותיו בפני בית משפט קמא. המערערים טוענים, כי הם מודעים לפסול במעשיהם. עוד נטען, כי בית המשפט שגה כאשר התעלם מחלקו של המתלונן באירוע ובפרובוקציה שהובילה לתקיפה. לטענתם, אילולא קילל המתלונן את המערער 1 וניגש אליו, לא היה מתפתח האירוע כפי שהתפתח. בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בפנינו חזר שירות המבחן על תמצית הדברים שנאמרו בתסקירים שהוגשו לבית משפט קמא. לגבי המערער 3 הוסיף שירות המבחן, כי הוא עובד באופן קבוע ומצבו הכלכלי קשה. כמו כן עולה מהתסקיר, כי המערער 3 עדיין אינו לוקח אחריות על מעשיו ומכחיש שנטל חלק בתקיפה. 5. דעתנו היא כי דין הערעור להידחות. בית המשפט לא חרג לחומרה מרף הענישה המקובל בעבירות של אלימות מן הסוג בו מדובר, אלא אף ייתכן שהקל עם המערערים. מדובר בשלושה אחים אשר עשו יד אחת לתקוף את המתלונן באמצעות אלת עץ וכלי משחית אחרים. המערערים אף לא חדלו מהכות את המתלונן כאשר הוא נפל ארצה. המכות הקשות שספג המתלונן גרמו לו חבלות רציניות ביותר והוא נדרש לטיפול רפואי. צדק בית משפט קמא עת הטיל על המערערים עונשי מאסר לריצוי בפועל, נוכח חומרת העבירה ותוצאותיה הקשות. כמו כן, צדק בית המשפט כאשר החמיר עם המערער 1 ביחס לאחיו. למערער 1 רישום פלילי, אשר כולל עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. אף מידת מעורבותו של המערער 1 במעשים יש בה חומרה יתירה ביחס לשני אחיו. אכן, כפי שטוען בא כוח המערערים, קדמה לתקיפה פרובוקציה מסוימת מצד המתלונן. מכל מקום, לית מאן דפליג, כי אין במעשיו של המתלונן כדי להצדיק התפרצות אלימה וברוטלית תוך שימוש בכלי נשק מאולתרים. יש להניח, כי אילולא קיומם של אותם חילופי דברים קודמים בין המתלונן למערער 1, היו מוטלים על המערערים עונשים חמורים בהרבה. 6. גם לעניין הפיצוי לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. אנו סבורים, כי מדובר בסכום הולם, שכנראה מכסה אך במעט את הנזק שגרמו המערערים למתלונן. לא למותר לציין, כי המתלונן לא צורף כמשיב לערעור ועל כן בכל מקרה לא ניתן בגדר הערעור להפחית את גובה הפיצוי שנפסק לטובתו (ראו למשל, ע"פ 5225/03 חבאס נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (, 30.12.03)). 7. ראינו לנכון ללכת לקראת המערערים בעניין אחד. כאמור, מדובר בשלושה אחים. היה ושלושתם ישהו במאסר באותה תקופה תיגרם פגיעה יתירה במשפחותיהם. על כן, נראה לנו שיש לדרג את תקופות המאסר באופן הבא: המערער 1 יחל בריצוי עונשו ביום 1.5.11; המערער 2 יתייצב לריצוי העונש ביום 2.10.11 ואילו המערער 3 יחל בריצוי העונש ביום 1.2.12. ההתייצבות לריצוי העונש תהיה במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בירושלים. עד להתייצבות לריצוי המאסר של כל אחד מן המערערים יעמדו בעינם תנאי השחרור הכספיים שהוטלו בעבר. 8. הערעור נדחה איפוא, בכפוף לאמור בפיסקה 7 לעיל. משפט פליליאלימותחבלה בכוונה מחמירהערעור