במסגרת ההליכים המוקדמים, המקובלים בכגון דא, עתר ב"כ הנתבע לקבלת כתב ויתור על סודיות רפואית. משפנו באי כח הנתבע אל בית החולים אשר בו טופל התובע סירב הרופא המטפל בתובע להמציא את החומר הרפואי הקשור בתובע. בית המשפט ציין בין היתר כי החסיון הרפואי איננו חסיון מוחלט הוא נתון לביקורת בית המשפט הרשאי לצמצמו או אף לבטלו. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא וס"ר - כתב ויתור על סודיות רפואית - סירוב למסור מידע רפואי: המשיב (התובע) הגיש כנגד המבקש (הנתבע) תביעה לפיצויים בגין נזק גופני אשר על פי הטענה נגרם לתובע ע"י הנתבע. סיפור התביעה, בקליפת אגוז: הנתבע שהינו רופא פסיכיאטר זומן ע"י אם התובע לביתה כדי לבחון ולטפל בתובע אשר סבל אותה עת מדכאון. בהגיע הנתבע אל הדירה התיישב מול התובע ולאחר דקה תקף אותו - סטר לו והפילו לרצפה ובכך גרם לשבר באזור כתף שמאל של התובע. בכתב ההגנה טוען הנתבע, בין היתר, כי זומן ע"י אם התובע בשל התפרצויותיו התוקפניות של התובע וסירובו לצאת מביתו לטיפול. במהלך שהייתו של הנתבע עם התובע בביתו היה זה דווקא התובע אשר התפרץ, קילל את הנתבע ואף תקף אותו גופנית. הפגיעה בגופו של התובע נגרמה, לטענת הנתבע, עת נאלץ להתחמק ממכתו של התובע, חיבק אותו והורידו אל הרצפה. במסגרת ההליכים המוקדמים, המקובלים בכגון דא, עתר ב"כ הנתבע לקבלת כתב ויתור על סודיות רפואית, גילוי מסמכים, שאלונים וכיוצ"ב. בתחילה התנגד בא כוחו המלומד של התובע עו"ד ארנסט למתן כתב הויתור על סודיות רפואית אולם לאחר מכן חזר בו והודיע כי הוא מוכן לתת כתב ויתור, ואכן בפועל נמסר לב"כ הנתבע כתב ויתור על סודיות רפואית חתום ע"י התובע. משפנו באי כח הנתבע אל בית החולים אשר בו טופל התובע (בית חולים פסיכיאטרי עזרת נשים - הרצוג) סירב הרופא המטפל בתובע להמציא את החומר הרפואי הקשור בתובע. כפי שנטען ע"י ב"כ המלומד של התובע הודיעו הרופא המטפל כי חשיפת החומר הרפואי בפני התובע עלולה לפגוע קשות בבריאותו הנפשית של התובע. התובע מצוי כיום, על פי הנטען, בתהליך שיפור מצבו הבריאותי וחשיפת החומר בפניו עלולה להשיבו לאחור וכאמור, לגרום לו נזק נפשי חמור. בנסיבות אלו פנה ב"כ התובע וביקש שלא לחייבו לחשוף את החומר הרפואי האמור. עוד - או לחילופין - עותר ב"כ התובע שכל דיון בעניין הקשור במצבו הנפשי של הנתבע ייערך בדלתיים סגורות. החומר הרפואי של בית החולים הרצוג נמסר, בינתיים, במעטפה חתומה לעיון בית המשפט בלבד והוא כולל מכתב של הרופא המטפל שבו מצויין בהאי לישנא: "המסמכים הרצופים בזה מכילים מידע אשר עשוי לגרום נזק לבריאותו הנפשית של המטופל. העברת מידע למטופל עצמו ללא התייעצות עם גורם רפואי מוסמך או בניגוד להנחיותיו היא על אחריות המעביר". ב"כ המלומדת של הנתבע, בטיעונה בפני (בעל פה ובכתב), מציינת שנושא מצבו הרפואי של התובע הוא למעשה צירו המרכזי של הדיון שהרי כל הגנתו של הנתבע מבוססת על עובדת תוקפנות התובע בשל מצבו הנפשי וממילא במצב דברים זה שלילת המידע הרפואי אודות עברו ומצבו הנפשי מהנתבע חזקה שתגרום נזק של ממש להגנתו. כנגד טוען ב"כ המלומד של התובע שחיובו לחשוף את החומר בפני הנתבע מעמידו בפני ברירה בין הסרת התביעה לבין סכנת פגיעה בבריאות התובע. ב"כ התובע מגלגל הכרעה זו לפתחו של בית המשפט והוא מקשה האם צודק הדבר להעמיד את התובע בפני ברירה בין הסרת תביעתו לבין הסתכנות בגרימת נזק נפשי קשה ? עוה"ד ארנסט מרחיב ומציין שדילמה מסוג זה עשוייה לעמוד בפני כל תובע הסובל מבעיות נפשיות כלשהן, הצבת תובע כזה בפני ברירה כנ"ל עלולה לחסום את דלתות בית המשפט בפני ציבור ניכר של מתדיינים פוטנציאליים. חסיון רפואי מעוגן בסעיף 49 של פקודת הראיות והינו זכותו של החולה כלפי הרופא, החסיון אוסר על הרופא לגלות את החומר הרפואי ללא הסכמת החולה ומקורו בהכרת החשיבות לאפשר לחולים פנייה חופשית לרופא ללא חשש מפני גילוי דברים שהחולה מבקש לשמור על צנעתם. כח הויתור על החסיון נתון בידי החולה - ובמקרה שלנו התובע. מכאן שלכאורה אכן חייב התובע בענייננו להחליט האם מבקש הוא ליהנות מהחסיון - או שיחשוף את החומר הרפואי בפני הנתבע - שזו, לכאורה, זכותו במסגרת ההגנה הנאותה. ואולם עדיין עומדת בפני בית המשפט השאלה האם יש דרך - וכיצד - לאזן בין האינטרסים השונים - זכותו של התובע לפיצוי בגין נזק שנגרם לו, אם יוכיח את תביעתו לעומת זכותו של הנתבע להגנה ראויה; ההתחבטות וחיפוש האיזון בין חובת הגילוי לזכות החסיון חוזרת ופוקדת את אולמות המשפט - וזכתה בשנים האחרונות לפסיקה מקיפה. וכך הוגדרה הבעיה ע"י כב' הנשיא א. ברק ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' ע. גלעד ואח' פ"ד מט(2) 516 בעמ' 522: - "עקרון הגילוי ודין החסיון 5. המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת ... מטרת ההליך השיפוטי כולו הינה - כלשונו של הנשיא זמורה - "להוציא כאור משפט" (ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי [2], בעמ' 18). תפקידו של ההליך השיפוטי - האזרחי, הפלילי והמינהלי - הינו "לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית" ... תפקידו של השופט, הוא "התפקיד לעשות כדי שהאמת תצא לאור העולם" ... "לאמת יוציא משפט" (ישעיהו, מב ג[א]). "משפט אמת שפטו" (זכריה, ז, ט[ב]). אכן, מרבית דיני הראיות מבוססים על הרצון לגלות את האמת. גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין. הוא משרת את אינטרס הציבור. מכאן גם זכותו של הכלל לעדותו של כל פרט. עם זאת, הדין מכיר במצבים של חיסיון, שבהם נשלל מבעלי הדין השימוש בראיה אשר היה בה כדי לסייע בגילוי האמת במשפט. ביסוד החיסיון עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים - מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת - אשר מן הראוי להגן גם עליהם. על רקע זה הוכרו, למשל, חיסיון משיקולים של ביטחון המדינה ושלום הציבור(על-פי סעיפים 44 ו45- לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971-) וחיסיון עיתונאי ... אכן, לעתים נדרש איזון בין הצורך לגלות את האמת לבין הגשמת אינטרסים של הפרט והציבור, המצדיקים הענקת חיסיון. אין לומר כלל כי "תתגלה האמת גם אם יחרב העולם" ... עם זאת, הגישה כלפי החיסיון הינה חשדנית. רק במקים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון. "מן המפורסמות הוא שהיום מצמצמים את מקרי החיסוי עד כמה שאפשר ..." וכן רק רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה. אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54 בעמ' 61 ד - 62. החסיון הרפואי איננו חסיון מוחלט הוא נתון לביקורת בית המשפט הרשאי לצמצמו או אף לבטלו. יש כמדומני קווי דמיון בנושא זה להלכות שנקבעו בעניין גילוי ראיה שהוצאה עליה תעודת חסיון מטעמי בטחון או טובת הציבור. ההלכה שנפסקה בעניין זה מורה כי בית המשפט יבדוק את החומר החסוי והיה אם ימצא כי הסתרתו מעיני הנאשם (בהליך פלילי כמובן) עלולה לגרום נזק להגנתו כי אז יורה על חשיפת החומר ויעמיד את התביעה בפני הברירה להמשיך בהליך המשפטי ולחשוף את החומר החסוי או לחזור בה מההליך המשפטי אם זה פחות חשוב בעיניה מאשר השמירה על סודיות החומר החסוי. אכן, עיינתי בחומר הרפואי אשר הומצא מבית החולים ואין לי כל ספק כי גילויו לנתבע חשוב להגנתו. במצב דברים זה, אם נלמד גזירה שווה מהפסיקה כנ"ל בענייני חסיון כי אז אין מוצא מהעמדת התובע בפני הברירה לחשוף את החומר בפני הנתבע או לחזור בו מתביעתו. יחד עם כל זאת - אם תוגש לי הצעה מעשית שתאפשר גילוי החומר לנתבעת בלא שיגיע לידיעת התובע אהיה נכון לשקול זאת. [ב"כ התובע גילגל, כאמור, את ההחלטה לעבר בית המשפט בטענה שמטבע הדברים אין הוא יכול להיוועץ בעניין זה עם לקוחו. אין בית המשפט מוסמך לעשות מלאכתו זו של התובע. אם אין ב"כ התובע יכול לקבל את ההחלטה בעצמו ואף לא להיוועץ במרשו, ייתכן שהדרך היא מינוי "אפוטרופוס לצורך הדיון" שיקבל על עצמו אחריות להכרעה בנושא זה]. לתובע בקשה חליפית - להורות על שמיעת אותם שלבים, במהלך המשפט, שבו ידון מצבו הנפשי של התובע בדלתיים סגורות. איני רואה קושי עקרוני להעתר לבקשה זו - סגירת הדלתות תידון, לעיצומה, במהלך הדיון כל אימת שביהמ"ש יתבקש לעשות זאת. סודיותרפואהמסמכיםסודיות רפואיתכתב ויתור / שטר סילוק / העדר תביעות