מכרז ערוץ המוסיקה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז ערוץ המוסיקה: א.    במכרז פומבי שפורסם על ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (להלן: "המועצה") ב-29.10.01 להענקת רשיון מיוחד למשדר ערוץ ייעודי של מוסיקה ישראלית וים תיכונית (להלן: "המכרז") נקבעה ב-18.6.02, בתום 3 ימי דיונים, הצעת קבוצת המוסיקה לישראל בע"מ (להלן: "המשיבה") כהצעה הזוכה.   חברת המוסיקה הישראלית (1972) בע"מ שהשתתפה אף היא במכרז אינה משלימה עם תבוסתה ובפני עתירתה להצהיר כי היא הינה הזוכה במכרז, או, לחילופין, להצהיר על בטלות החלטת המועצה או על בטלות המכרז.   ב.     סעיף 42 לתנאי המכרז (נספח ב' לעתירה זו) קובע את השיקולים והניקוד בבחירת הזוכה במכרז. על פי סעיף זה, ועדת המכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תעריך את ההצעות בדרך של מתן ניקוד, מתוך סך כולל של 1,000 נקודות.   השיקולים בבחירת הזוכה במכרז נחלקים, בהתאם לסעיף 42 לתנאי המכרז, לחמישה:   (א)   איתנות פיננסית (סעיף 42.1) - סך הניקוד של פרק זה הינו 140 נקודות, והוא מורכב מארבעה פרמטרים. (ב)    משאבים להפעלת הערוץ (סעיף 42.2) - סך הניקוד של פרק זה הינו 410 נקודות, והוא מורכב מהערכת ההתחייבות להשקיע סכום הוצאות הפעלה שנתיות מינימליות להפעלת הערוץ (סכום אחיד או שיעור מכלל ההכנסות בכל שנה - הגבוה מביניהם (330 נקודות), ומהערכת סבירותה של התכנית העסקית, המוצגת על ידי המשתתף (80 נקודות). (ג)     נסיון מקצועי ועסקי (סעיף 42.3) - סך הניקוד של פרק זה הינו 135, והוא נבחן על פי שלוש אמות מידה. (ד)    אפיון הערוץ, תפיסת הערוץ והשקעה בהפקות מקומיות (סעיף 42.4) - סך הניקוד של פרק זה הינו 240 נקודות, והוא מורכב משני פרמטרים: אפיון הערוץ, תפיסת הערוץ והשידורים, ומתכונת התכניות המתוכננת (140 נקודות), וסכום ההשקעה השנתי בהפקות המקומיות בשידור ראשוני (100 נקודות). (ה)   מניעת ניגוד עניינים ויכולת ארגונית ומקצועית (סעיף 42.5) - סך הניקוד של פרק זה הינו 75 נקודות, והוא נחלק לשני נושאים.   במסגרת הליכי המכרז הזמינה המועצה 3 חוות דעת של מומחים. חוות דעת של משרד לייעוץ כלכלי הלוי דוויק ושות' לגבי החלק הכלכלי של ההצעות, ושתי חוות דעת, של מר גידי אביבי ושל מר יצחק ליבי, לגבי הפרקים בהצעות שעניינם תכני. חוות הדעת מנתחות את המעלות והחסרונות של כל ההצעות, כל אחת בתחומה, ומציעות למועצה ניקוד בכל אחת מאמות המידה שנקבעו בתנאי המכרז. לאחר דיון נרחב וממושך במועצה במהלכו נשמעו הערות המומחים והוחלפו דעות בין חברי המועצה, נערכה הצבעה שתוצאותה היתה זכייה של משיבה 2, בפער של 80 נקודות לטובתה.   להלן אדון באלו מההשגות העותרת כנגד החלטת המועצה הנראית לי ראויות לדיון.   ג.       סעיף 6 לתנאי המכרז קובע כי הערוץ ישדר אך ורק מוסיקה ישראלית ושידורים העוסקים במוסיקה ישראלית, למעט במקרים הבאים: בשנת הפעילות הראשונה יותר שידור קליפים של מוסיקה זרה ותכניות העוסקות במוסיקה זרה בהיקף שלא יעלה על 38 מזמן השידור, בשנה שניה 35% ובשלישית 30%. בשנת הפעילות הרביעית כל שידור של מוסיקה זרה או תכניות העוסקות במוסיקה זרה טעון היתר מפורש של המועצה, לפי שיקול דעתה, בין היתר אם ראתה כי בשידור מוסיקה זרה בהיקף מוגבל יהיה משום תרומה להצלחת הערוץ וליכולתו לעודד את המוסיקה הישראלית והיצירה המקומית.   הצעתה של משיבה 2 בהיבט התכני מבוססת על השמעת מוסיקה ישראלית וים תיכונית בלבד כבר בשנה הראשונה. הצעתה של העותרת עושה שימוש בהיתר לשלב בשידורים ב-3 השנים הראשונות מוסיקה זרה.   2 מומחי הועדה לנושא התכני היו בדעה אחת, שלהצלחת הערוץ רצוי לשלב בשנים הראשונות מוסיקה זרה, הן כדי לעודד צפיה של צעירים המורגלים בשמיעת מוסיקה זרה, כשאחוזי צפיה גבוהים מגדילים את האטרקטיביות של הפרסום בערוץ והן בשל ספק אם המצאי של קליפים ישראליים דין כדי לספק תכני שידור ל-24 שעות ביממה. עמדתם זו של המומחים הובאה בפני המועצה והתקיים בנושא דיון נרחב ביום הדיונים הראשון. במהלך הדיון נחלקו הדעות, כשראש המועצה מצדדת בדעה שהצעת משיבה 2 ראויה להעדפה שכן אם ניתן להגשים במלואה את מטרת הערוץ היעודי כבר מהשנה הראשונה - כך ראוי לעשות, ואם יוברר במהלך פעילות הערוך שאין מנוס משילוב מוסיקה תוכל המועצה להעניק למשיבה 2 הקלות ולאפשר לה לחרוג מהצעתה ולשלב בתוכניות מוסיקה זרה. על דעתה חלקו אחרים שההתבטאו במהלך הדיון וצידדו בעמדת המומחים.   כאמור, ההכרעה נפלה בסופו של הדיון לטובת הצעת משיבה 2, והניקוד שהוענק לה בנושא התוכן עלה על זה שהוענק למבקשת בשיעור של 20 נקודות (2%).   המבקשת טוענת כי בכך שורבבה לשיקולי המועצה אמת מידה שלא נכללה באלו שנקבעו בתנאי המכרז, וכן שיו"ר המועצה הפעילה על חברי המועצה השפעה פסולה, וכי היה על המועצה לשעות לעצת מומחיה באין סיבה טובה לא לקבל את עמדתם.   טענותיה אלו של העותרת אינן מקובלות עלי.לקביעת הניקוד לפן התכני של ההצעות לא נקבעו בתנאי המכרז אמות מידה אובייקטיביות. במפורש צויין במסמכי המכרז, וכך מתחייב מטבע הדברים, כי הניקוד ינתן על פי התרשמות וגישה סובייקטיבית של חברי המועצה. לפיכך אין מדובר בקביעת הניקוד על פי שיקול זר או אמת מידה החורגת מתנאי המכרז, כי אם בהפעלת שיקול דעת לגיטימי של חברי המועצה. גם הטענה בדבר הפעלת השפעה פסולה על חברי המועצה על ידי עו"ד ענבר לא מצאתי ממש. תפקידה של עו"ד ענבר כיו"ר המועצה, לא מנע ממנה את זכותה להביע דעה ולנסות להשפיע על חברי המועצה לאמץ את גישתה. זאת ועוד, חברי המועצה אינם טירונים הנתונים למרות מפקדם וחוששים להתעמת אתו ולחלוק על דעתו, ודיוני המועצה אינם מבססים חשש להתבטלות כזו של מי מחברי המועצה בפני עו"ד ענבר.   הרושם העולה מפרוטוקול הדיון הוא של דיון נרחב ורציני, שכראוי וכמקובל הוכרע בהצבעה.   אשר להתייחסות המועצה להמלצות המומחים, אין חולק על שההכרעה אינה בידי המומחים. תפקידם של אלו להעמיד לרשות חברי המועצה כלים שיסייעו בידיהם לקבל את ההחלטה הנראית להם נכונה.   חובת חברי המועצה לעיין בהמלצות המומחים, להקשיב להם בכובד ראש ובפתיחות לב, ובסופו של דבר לקבל את ההכרעה על פי הבנתם, בעיקר כשמדובר בעניינים שגם למי שאינו מומחה יכולת להבין את הדילמות ולקבל הכרעה מושכלת, כפי שהדבר בעניננו. כך נהגו חברי המועצה בעניננו, ואיני רואה עילה להתערב בניקוד שנקבע על ידי המועצה בנושא התוכני.   ד.     מכאן להשגות העותרת בנוגע לפרק הכלכלי.   1. בסעיף 28 לתנאי המכרז נדרשו המשתתפים להגיש תכנית עסקית ופיננסית, אשר, בין היתר, תתמוך בהצעות המשתתף במכרז ותכלול פירוט מלא של ההיבטים העיסקיים והשיווקים עליהם מבוססת הצעתה -       כמפורט בשאלון נספח א' למכרז. הניקוד המירבי לנושא זה נקבע ל-80 נקודות. לאחר עיון בהבהרות אותן הגישה המשיבה לפי דרישת מינהלת השידורים מצאו המומחים הכלכליים של המועצה כי התכנית העסקית אותה הגישה המשיבה לוקה בפגמים ואינה ריאלית. התוכנית כללה בהוצאות ההפעלה הוצאות בסך כ-33 מיליון ₪ שלדעת המומחים הכלכליים לא יוכרו כהוצאות הפעלה של הערוץ (ובכלל זה חישוב התמלוגים מההכנסות נטו במקום כנדרש מההכנסות ברוטו). המומחים הכלכליים ראו בכך "פשלה", וערכו חישוב המעקר את ההוצאות שלדעתם לא יוכרו, ומסקנתם היתה ש"שיעורי התשואה ושת"פ של תזרים במזומנים למשקיעים בורסיה המתוקנת הינו שלילי בשיעור 0.57%, לעומת שיעור תשואה של 9.65% בורסיה המקורית, ענ"נ של הפרויקט בעיני משקיעים הינו שלישי בסך 12 מיליון ₪. לסיכום, נראה שתזרים המזומנים בורסיה המתוקנת גורם לפרוייקט להיות לא רווחי עוד יותר ממה שהיה בורסיה המקוית, אך למרות זאת בשנים הראשונות ההבדל לא מהותי כך שלא נדרשת לקיחת הלוואות נוספות לקיום הפרוייקט בשנות ההפסד".   המבקשת טוענת כי המומחים "תיקנו" את התכנית הכלכלית שהוגשה על ידי המשיבה תיקון מהותי ופסול ואף ללא הרשאת המשיבה, ולמעשה לא עמדה בפני המועצה לדיון תכנית כלכלית של המשיבה שתתמוך בהצעתה למכרז. גם טענה זו אינה מקובלת עלי. התכנית הכלכלית לא נכללה בין התחייבויות משתתפי המכרז. תכליתה לאפשר למועצה להעריך את היתכנותה של ההצעה מהבחינה הכלכלית. המומחים לא תיקנו את התכנית הכלכלית, ופשיטא שלא היה בסמכותם להכניס תיקון כלשהו בהצעת המשיבה, בכלל זה בתכנית הכלכלית הכלולה בהצעה. מה שעשו המומחים הוא ניתוח התכנית הכלכלית שהוגשה על ידי המשיבה כדי שהמועצה תוכל להעריך כראוי את התכנית ללא הליקויים שלדעת המומחים דברו בה. בניתוח כזה איני מוצא פגם כלשהו. המועצה היתה ערה למשמעויות של התכנית הכלכלית, ובהתחשב בניתוח התכנית על ידי המומחים הכלכליים העניקה להצעת משיבה 2 את הניקוד הראוי לה לדעת חברי המועצה, ואין עילה להתערב בכך.   2. בסעיף 42.1.1 לתנאי המכרז נקבעה נוסחה מתמטית לחישוב האיתנות הפיננסית. משקלו של פרק זה - 60 נקודות. אחד ממרכיבי הנוסחה - הון עצמי של כל אחד מבעלי המניות מוכפל באחוזי האחזקות. בהתאם לנוסחה זו הוענקו להצעת משיבה 2 59.7 נקודות, כשהחישוב מבוסס על הונו העצמי של מר זאב מוזס, המחזיק ב-80% ממניות הקבוצה.   לטענת המבקשת שגתה המועצה בחישוב הנקודות שניתנו להצעת המשיבה בפרק זה, שכן על פי המסמכים שהוצגו על ידי המשיבה רק 50% מההון המיוחס למר מוזס שייך לו, ואילו המחצית השניה שייכת לאשתו.   נראה לי שבענין זה הצדק עם העותר, אולם איני רואה להאריך בכך שכן קבלת טענת העותרת היתה מביאה להפחתת 6.96 בלבד מהניקוד שניתן להצעת משיבה 2, ואין בכך כדי לשנות את תוצאות המכרז.   ה.    העותרת טוענת כי עקרון השוויון לא נשמר באשר המשיבה וזמנה ליתן הבהרות, ובכך ניתנה לה הזדמנות לתקן את הצעתה, בעוד לעותרת לא ניתנה הזדמנות כזו. בטענה זו אין ממש.   סמכות המועצה לבקש הבהרות נקבעה במסמכי המכרז, ופשיטא שהשימוש בסמכות זו היא פונקציה של הצרכים. אם הצעת פלונית טעונה הבהרה והצעה אחרת אינה טעונה הבהרה אין בבקשת הבהרה המופנת לבעל ההצעה הטעונה הבהרה פגיעה בעקרון השוויון.   כך גם איני סבור שיש לראות בפניה לבקשת ההבהרה בעניננו מתן הזדמנות לתיקון ההצעה, ולו בשלכך שמדובר בהבהרת תכנית כלכלית שעיקרה אומדנים של תקבולים ושל הוצאות שונות, ולא בשינוי המחוייבויות אותן נטלה על עצמה המשיבה בהצעתה.   סוף דבר   לא מצאתי עילה להתערב החלטת המועצה שהתקבלה לאחר דיון מפורט, מעמיק וממושך, מתוך שקילת שיקולים רלבנטיים, ואינה מגלה חוסר סבירות.   העתירה נדחית.   העותרת תשלם לכל אחד מהמשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך -.50,000 ₪.  מכרזטלויזיה