קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים לארגז בנמל חיפה: הנשיא מ. סלוצקי .1בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. חופרי-וינוגרדוב) שניתן בת.א. 7897/88 בתאריך .23.2.95 .2בתובענה זו נדונה שאלת החיוב בפיצויים בשל נזקים שנגרמו לארגז חפצים שאוחסן בנמל חיפה. חפצי התובע, כשהם ארוזים ב- 22קופסאות קרטון ועץ וכן שמיכות חורף ומסך להקרנת שיקופיות שהיו ארוזים באריזת נילון הוכנסו לארגז עץ גדול. תכולת הארגזים שהיתה במצב תקין ושלם פורטה ברשימות ת/ 1ו-ת/ 5(ע' 9ו- 11לרשומות). .3החפצים נארזו בארגז הגדול (להלן: הארגז) ב- 31.3.86וב- 2.4.86טס המערער לארה"ב. למערער הובהר ע"י מר אריאני מאומגה אוברסיז, שטיפל בהובלת ובאחסון הטובין, כי הארגז מועבר לנמל חיפה לקראת השטתו באניה לארה"ב ועד למועד זה ואוחסן במחסני אומגה אוברסיז. כשבוע לאחר שהגיע לארה"ב בקש המערער ממר אריאני לעכב את המשלוח לארה"ב ולהמשיך ולהחזיק את הארגז במחסני אומגה אוברסיז עד למתן הנחיה אחרת. הסתבר כי הארגז אוחסן במחסני הנמל עוד ב- .3.4.86לאחר שובו של המערער ארצה ב- 6.3.88נוכח, כשביקר בנמל, כי מרבית תכולת הארגז שכללה אוספים וחפצים אישיים בעלי ערך רב עבורו ששקד לאספם משך שנים רבות נעלמו וניזוקו והוא נדרש לשלם דמי אחסון (ת/1ג', ת/1ו). .4בתובענה זו תובע המערער מאת המשיבה פצויים על נזקי הרכוש ועוגמת הנפש שנגרמה לו. המשיבה מכחישה את חבותה בתשלום כלשהו למערער. במסמכי קבלת הארגז לאחסנה בנמל (ת/1ד) אין כל התיחסות לנזק או לפגם כלשהו באריזה או במטען. הנזק נתגלה רק ב- 9.8.87כפי שנרשם על פני תעודת האחסנה. בימ"ש קבע כי אין להתיחס לתוכנם של המסמכים כראיה, להבדיל מקבילותם לאור הצהרת ב"כ המערער, שהגישם "כראיה לכך שמר ורדי קבל אותם ולא כראיה לתיק". בית המשפט גם לא היה מוכן לראות במסמכים אלה הודאת בעל דין לאור הפרטים החסרים והבלתי מדוייקים שנרשמו בהם כגון תאריך קבלת המטען בנמל. אין, לכן, להסתפק בהם כראיה שהמטען היה במצב תקין עת שנתקבל לאחסון במחסני המשיבה. היה על ב"כ המערער להזמין כעדים מטעמו את עורכי המסמכים להבהרת תוכנם ולענין נסיבות מסירת המטען ומצבו בשעת המסירה, בהעדר ראיה על מצב המטען בעת מסירתו לאחסון וכנובע מכך שהנזק נגרם בתקופת שהות המטען במחסן, יש לדחות את התביעה. .5עוד קבע בימ"ש קמא ולחלופין, בהנחה שיקבע שהנזק למטען אכן הוכח ונגרם בתקופת שהותו במחסני המשיבה, כי אחריותה של המשיבה היא כאחריות שומר שכר שהשמירה טפלה למטרה העיקרית של החזקה בנכס שהיא החזרתו לבעליו. על המשיבה נטל הראיה, כשומרת שכר, להראות כי בצעה את תפקידה ולא פעלה ברשלנות (ע.א. 1439/90 מ"י (רכבת ישראל) נ' הום בע"מ פס"ד מז(2) ע' 346בע' 361). המשיבה, לפי קביעת בימ"ש קמא, לא עמדה בנטל ראיה זה. מאידך נובע כי המערער התרשל בכך שלא עשה די לאתור מטענו. דבר אחסונו במחסני המשיבה כשהוא ניזוק נודע לו רק בדצמבר .1987בנסיבות אלה ראה בימ"ש אשם תורם בשעור של %.30 בימ"ש קמא העריך את הנזק הרכושי בהסתמך על הרשימה שנערכה מטעם המערער ת/1ב'. הרכוש הוערך לצרכי בטוח לסך 000, 5דולר ולאחר נכוי % 15בשל השפעת משך הזמן הועמד על 250, 4דולר נכון ל- 3.4.88והעמיד את חבות המשיב על % 70מסכום זה בסך 975, 2דולר נכון ל- .3.4.88את הפצוי בשל עגמת הנפש שנגרם למערער אמד ל-000, 15שקלים. .6התובענה נדחתה, כאמור. לאור עמדתו של בימ"ש קמא כי לא הוכח כי בתקופת האחסון במחסני המשיבה ניזוק המטען, ללא צו להוצאות. על פס"ד זה מערערים שני הצדדים. המערער טוען כי טעה בימ"ש קמא בדחותו את התובענה ובשומתו את נזקו של המערער. ב"כ המשיבה מערער בערעור שכנגד על כך שבימ"ש קמא לא זיכה בהוצאות ושכ"ט עו"ד. .7אין למעשה מחלוקת כי מסמכי הנמל שנמסרו למערער והוצגו כראיה לעובדת קבלתם ע"י המערער נערכו ע"י ממלא תפקיד ברשות הנמלים ובמסגרת מלוי תפקידו. לפי ההלכה, ניתן לקבלם כראיה גם לגבי תכנם בלא העדת ממלא התפקיד שערכם, רק בהתמלא תנאים מסויימים שאחד מהם הוא שממלא התפקיד נפטר או "כאשר מדובר בממלא תפקיד שלא ניתן להעידו מטעם אחר". וזאת בנוסף לכך ש"האמרה נעשתה מכוחה של חובה לפעול ולרשום את פרטי הפעולה או לדווח עליה, הרישום או הדיווח נעשים בזמן בצוע הפעולה ואין עילה לחשש שמא הרישום או הדווח כוזבים ..." ע.א 703/86 הרנשטין נ' היועץ המשפטי לממשלה פס"ד מג(4) ע' 529בע' .532בעניננו אין כל ראיה או טענה שממלא התפקיד שערך את המסמכים נפטר או שלא ניתן היה להעידו כך שחריג זה לא חל בעניננו. .8המאחסן מוחזק כמי שאחראי בגין נזק שנגרם למטען. מסמכי הנמל אינם מתיחסים למצב המטען בשלב קבלתו לאחסון. אין כל ראיה כי המטען נתקבל לאחסון כשהוא ניזוק. סמיכותה זמנים שבין אריזתו לאחסונו גורעת ממשקל טענה זו. די לענין תקינות המטען בעדותו של המערער, שלא נסתרה בעדות כלשהי מטעם המשיבה. המשיבה, שהעלתה טענה זו, לא הביאה ראיה כלשהי להוכחת טענתה בדבר היות המטען ניזוק עת שנתקבל לאחסון. אין גם סבירות להניח כי יתקבל לאחסון מטען כשהוא ניזוק. נראה, איפוא, שהיה מקום לקבוע כי המטען נתקבל במצב תקין לאחסון במסמכי המשיבה. .9חוק השומרים תשכ"ז- 1967מבחין בין שומר שכר אשר השמירה היא המטרה העקרית של החזקתו בנכס, כשהנכס נמסר לו לשם שמירה עליו, לבין שומר בחינם או שומר בשכר, כשהשמירה היא טפלה למטרת החזקתו. הראשון אחראי לכל נזק אלא אם מדובר בנזק שלא יכול לחזותו מראש ולמנוע את תוצאותיו, ואילו שני האחרים אחראים רק אם הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלותם. בימ"ש קמא ראה את המשיבה כשומרת שכר שהשמירה היא טפלה למטרות החזקתה. על שומר השכר בעל האחריות המופחתת נטל הראיה שלא התרשל בשמירה על המטען, מהטעם שעבורו "חוסר הרשלנות מהווה פטור מאחריות לפי החוק, הווה אומר לגביו זוהי עילת הגנה ועליו להוכיחה"... ע.א. 341/80 פס"ד לו(3) 281בע' 287(ראה גם ע.א. 1439/93 הנ"ל) ובנטל זה, קבע בימ"ש קמא, לא עמדה המשיבה. דעתי היה שיש לקבל את הערעור ולקבוע את אחריות המשיבה לנזק למטען שנגרם עת שהיה בחזקתה. .10באשר לגובה הנזק: אין אני רואה בנמוקי בימ"ש עילה לחיובי של המערער באשם תורם לנזק למטענו. לא מצאתי בהתנהגותו מידת אשמה לאירוע הנזק. האחסון במחסני המשיבה נועד, בין היתר, לשמירת המטען. כל עוד הוא מצוי בחזקת המשיבה המחיבת בדמי אחסון עבור שמירה זו, עליה החובה לנקוט בכל האמצעים למניעת גרימת נזק למטען. המאחסן רשאי לסמוך על כך שחפציו שמורים כראוי ובצורה הראויה. המערער שהה בארה"ב משך כל תקופת האחסון עד לגלוי הנזק. הוא התקשר מדי תקופה של 3חדשים עם מר אריאני בענין המטען והלה הניח דעתו שהכל תקין ורק בדצמבר 1987נודע למכרו שבקר בארץ כי המטען אוחסן בנמל וכי הוא ניזוק. .11דעתי היא שיש לזכות את המערער במלוא עלות הנזק בסך 250, 4דולר בשווי שקלי ובסכום של 500, 2שקלים כפצוי עבור צער, כאב וסבל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961מתאריך 3.4.88ועד לתשלום בפועל, הוצאות המשפט בשתי הערכאות ושכ"ט עו"ד בסך 500, 7שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מכעבור שבועיים מיום מתן פסק הדין. מ. סלוצקי, נשיא אני מסכים. ש. פינקלמן, שופט אני מסכים. מ. נאמן - שופט הוחלט בהתאם לסעיף 10לפסק דינו של כב' הנשיא מ. סלוצקי. משפט ימי - דיני ימאות