קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה נגד הרחקת תלמיד מבית הספר: מבוא העותר מס' 1(להלן: התלמיד) הנו קטין כבן 15 אשר למד במשך שנים בבית הספר משה שרת בפאריז (להלן: בית הספר) בית הספר נמצא תחת פיקוחו של משרד החינוך הישראלי. העותרים מס' 2 ו- 3 הם הוריו. ביום 25/6/01 החליטה ההנהלה הפדגוגית של בית הספר, באישורו של מפקח בית הספר - (להלן: המשיב 4) על הרחקתו של התלמיד מבית הספר עקב התנהגות בלתי ראויה. ביום 19/12/01 הוגשה ע"י התלמיד והוריו עתירה לבית המשפט (עת"מ 391/02), במסגרתה ביקשו העותרים כי בית המשפט יתערב בהחלטת ההנהלה הפדגוגית להרחיק את העותר מבית הספר ויורה על השבתו. ביום 3/1/02 התקיים דיון מקדמי בעת"מ 391/01 בפני כב' השופט גל. בישיבה זו הסכימו הצדדים כי תתמנה ועדה מקצועית - פדגוגית בראשות המשיב 4 (להלן: הועדה) אשר תשמע את העותר ואת נציגי בית הספר ותשוב ותשקול האם להשיבו לבית הספר. ההסכמה נרשמה לפרוטוקול וקיבלה תוקף של פסק דין. ביום 15/1/02 התכנסה הועדה, בהתאם לפסק הדין, עליה נימנו, בנוסף למשיב מס' 4, שעמד בראשה, גב' יהודית שלוי המשמשת בתפקיד מנהלת אגף החינוך העל - יסודי במנהל החינוך ירושלים (מנח"י) ומר מיכאל גל, גמלאי, לשעבר מנהל מנח"י וממייסדי בית הספר למנהיגות חינוכית, שניהם אינם עובדי משרד החינוך ואין להם כל נגיעה אישית לנושא. הועדה שמעה את העותר, את מנהל בית הספר, את ב"כ העותרים ועדים נוספים. ביום 21/1/02 קיבלה הועדה החלטה פה אחד (להלן: ההחלטה). החלק האופרטיבי בהחלטה קובע את החזרתו של התלמיד לבית הספר עם תום חופשת הפסח תוך הצבת תנאים ולוח זמנים. ביום 27/1/02 נמסרה ההחלטה לעותרים. ביום 13/3/02 הוגשה עתירה זו בה מבקש העותר מבית המשפט להורות למשיבים לבטל את החלטת הועדה הפדגוגית ולהטיל פיצוי כספי על המשיבים.   ביקשתי תשובת המשיבים בכתב והחלטה זו ניתנת לאחר שנתנה תגובה זו.   טענות הצדדים 1. לעותרים היו טענות נגד בעלי התפקידים בבית הספר. טענות אלו הועלו בעת"מ 391/02, ואין בכוונתי לחזור עליהן כאן גם אם ב"כ העותרים חזרו והעלו טענות אלה בעתירה בפני. החשוב לעניין עתה הוא כי כיום העותרים טוענים נגד התנאים שנקבעו בהחלטת הועדה שמונתה על פי הסכמה בעת"מ 391/02   2. העותרים טוענים כי החלטת הועדה הפדגוגית כוונה למעשה לכך שהתלמיד והוריו לא יוכלו לעמוד בתנאיה ובכך למעשה תוכשר הדרך למנוע מהתלמיד להמשיך לימודיו בבית הספר.   3. העותרים טוענים כי הועדה לא נקטה בשיקול דעת מקצועי, סטתה באופן מהותי וקיצוני בדרך קבלת החלטתה, נהגה בחוסר הגיון ולא ירדה לשורשו של עניין כפי שנתבקשה ע"י בית המשפט.   4. עוד טוענים העותרים כי ההחלטה נגועה בהפליה, בשיקולים זרים ובמשוא פנים הכל בניגוד להכוונה והוראות בית המשפט. לגרסתם פעולות המשיבים מהוות הפרה ברורה של הוראות המחוקק בכל הנוגע לזכויות התלמיד ולזכויותיו כאדם. על כן, מן הצדק לתקן את העוול שנעשה וממשיך להיעשות על מנת למנוע חריגה מסמכות מנהל הממלא פונקציה ציבורית. לצורך כך, על בית המשפט לבטל את התנאים עליהם החליטה הועדה והכול במטרה לעשות צדק בזמן אמת תוך שמירה על כבוד העותר ועל זכותו לסיים לימודיו כחוק מבלי לשים מכשול לרגליו ולמנוע בכך את המשך עתידו ושילובו בארץ.   5. המשיבים טוענים כי דין הבקשה להדחות על הסף מחמת העדר עילה. שכן, העותר הנו אזרח צרפת אשר למדינת ישראל אין כל מחויבות בדין לדאוג לחינוכו ולעניין זה העותר כפוף לחוק הצרפתי ולהוראותיו. על אף זאת הסכימו המשיבים , מתוך התחשבות במצוקתו של העותר, להעניק לעותר הזדמנות נוספת לשוב ולהשתלב בבית הספר. המשיבים טוענים כי אין מדובר בהחלטה טכנית כי אם בהחלטה חינוכית - מקצועית, אשר התקבלה בידי בעלי מקצוע בתחום. 6. המשיבים טוענים כי ההחלטה על מועד חזרתו של העותר ללימודים הנה חלק בלתי נפרד מן המכלול של החלטות הועדה ונועדה לאפשר ביצוען של מספר פעולות הכרחיות להצלחת המהלך הן מצד בית הספר והן מצד העותר והוריו. תכליתם של תנאי ההחלטה היא לשמש מנוף חינוכי שיבטיח השתלבות מוצלחת של העותר בלימודים במסגרת בית הספר. 7. המשיבים טוענים כי הועדה, בהרכבה המקצועי, באופן פעולתה ובתוכן החלטתה הפגינה עבודה מקצועית והתייחסות עניינית וחסרת פניות. 8. המשיבים טוענים כי העתירה כמו הבקשה לוקה בשיהוי.   המסגרת הנורמטיבית ככלל אין בית המשפט מתערב בשיקול דעתה של רשות מנהלית באם החלטתה נמצאת במתחם הסבירות. יתרה מזאת, כבר נפסק כי בכל הנוגע להתערבות בהחלטות הרשות המבצעת בנוגע לחינוך בשל מורכבותן האימננטית של סוגיות אלו (בג"צ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך ואח' פ"ד נ (3) 2,20 וכן עת"מ 304/01 (י-ם) שלם ואח' נ' עיריית ירושלים - המינהלה לחינוך ואח' (טרם פורסם)). זאת במיוחד כאשר מדובר בהחלטה של מומחים בתחום (בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה מה (3) 678, 688). לכן מלכתחילה לא ניתן לדון במהות טענות העותרים הן כלפי בית הספר והן כלפי הועדה. עם זאת, ולפנים משורת הדין אתייחס בקצרה לטענות הצדדים בעתירה זו.   שיהוי טענת השיהוי נחלקת לשני חלקים, שיהוי סובייקטיבי ושיהוי אובייקטיבי.(בג"צ 2632/94 דגניה א', אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שר החקלאות פ"ד נ (2) 715; בג"צ 2285/93 נחום נ' ראש עריית פתח תקווה פ"ד מח (5) 630) השיהוי הסובייקטיבי מעמיד במרכז הדיון את התנהגותו של העותר, השאלה היא האם העותר פעל בזריזות המתחייבת בנסיבות העניין והאם עתירתו אינה נוגעת בהשתהות הנובעת מאשמתו : חוסר ערנות, אי-אכפתיות,רשלנות או אפילו כוונה פסולה מצד העותר. שאלה זו מחייבת בין השאר לבדוק מתי נודע לעותר על הפעולה המנהלית אותה בא לתקוף והאם פעולותיו מנקודת זמן זו ואילך אינן נגועות בהשתהות בלתי מוצדקת. כאמור לעיל, החלטת הועדה נמסרה לעותרים ב 27/1/02 והעתירה הוגשה רק ב - 13/3/02. יתרה מזאת, החלטות הועדה קשורות קשר בל ינתק למועד חזרתו של העותר ללימודים, יחד עם בני כיתתו, לאחר חופשת הפסח. חופשת הפסח של בתי הספר בישראל מתחילה ב19/3/02 רק שישה ימים מיום הגשת העתירה. החופשה מסתיימת ב- 7/4/02 פחות מחודש לאחר הגשת העתירה. ידוע כי אין מסמרות בשאלה מהו שיהוי והכול תלוי בנסיבות העניין. לעיתים ימים אחדים בלבד דיים כדי להוות שיהוי ולעיתים אין בחלוף חדשים כדי להוות שיהוי,ויפים לעניין דבריו של השופט זילברג בבג"צ 8/59 שכטר נ' ראש העיר תל אביב - יפו(פ"ד יג (1) 88) "שיהוי הוא פונקציה של דחיפות ובבקשה כה דחופה כמו הבקשה שלפנינו, חייב היה המבקש שלא להיכשל בשיהוי כל שהוא ואפילו הקטן ביותר"   (וראו גם: בג"צ 76/49 גוטמן ואח' נ' המפקח הכללי של המשטרה ואח' פ"ד ד' 151 ,154 ; בג"צ 453/84 איתורית שרותי תקשורת בע"מ נ' שר התקשורת פ"ד לח (4) 617; ובמיוחד לעניין לימודים בג"צ 3057/93 דיאמנט נ' שר החינוך, מז (3), 525 ובג"צ 244/70 בנקשטיין ואח' נ' שר החינוך והתרבות ואח' פ"ד כד (2) 515, 516) במקרה דנן, אין ספק כי כאמור במכתבה של באת כוחו הדאז של העותר "כל יום שעובר גורם נזק בלתי הפיך לקטין" אם כך ולאור הדחיפות הרבה שעולה מעתירתו הנוכחית, תמוה מאוד בעיני מדוע השתהו העותרים והגישו עתירתם רק כששה שבועות לאחר קבלת החלטות הועדה ופחות מחודש לפני תאריך חזרתו של העותר לבית הספר. הגשת העתירה במועד מאוחר זה ניתן אף לראותה כויתור על זכותו של העותר להשיג על החלטות הועדה כוון שהזמן שחלף מייתר חלקים נרחבים ממנה. מכאן כי לכאורה נגועה העתירה שבפנינו בשיהוי סובייקטיבי ומכל מקום אין היא מסבירה מדוע השתהו כל כך העותרים טרם הגשתה. העותרים צרפו לעתירתם תכתובת שנוהלה כביכול בין באת כוחם דאז לבין בעלי תפקידים במשרד החינוך ובית המשפט. לא מצאתי ראיה על הגעתם של מכתבים אלו ליעדם או על תגובתם של המכותבים להם, כן לא מצאתי התייחסות או הסבר לגביהם בגוף העתירה. על כן, איני רואה מקום להתייחס אליהם כמשפיעים על מרוץ השיהוי (ולעניין זה ראו: בג"צ 844/99 תנועת נוער צבאות ה' שעל יד ניידות חב"ד נ' משרד החינוך והתרבות, דינים עליון נז 986).   לצד הרובד הסובייקטיבי, עמדה הפסיקה על מישור בדיקה נוסף. במישור זה מתמקד בית המשפט בתוצאות האובייקטיביות של חלוף הזמן עד להגשת העתירה. לפי גישה זו גם אם פונה העותר לבית משפט מיד כשנגלית לו עילת העתירה, יתכן שעתירתו תהיה נגועה בשיהוי, זאת במידה שחלוף הזמן גרם לשינוי במצב באופן שקבלת העתירה באותו מועד תגרום לנזק שהיה נמנע לו הוגשה העתירה במועד הראוי. במקרה דנן לא מצאתי כל נזק שיגרם לעותרים באם לא יבוטלו החלטות הועדהגם לא מצאתי נזק כלשהו לשלטון החוק, כוון שלא מצאתי פגם בפעולות הועדה כפי שיפורט להלן (לעניין זה ראו: בג"צ 170/87 אסולין ואח' נ' ראש עיריית קריית גת ואח' פ"ד מב(1) 678, 694). מכאן, עולה כי רב הנזק שיגרם מהפיכת החלטת הועד על התועלת לעותר ולשלטון החוק ועל כן נגועה העתירה גם בשיהוי אובייקטיבי. ככלל דוחה עילת השיהוי את העתירה על הסף, עם זאת לעיתים עדיין עשוי בית המשפט לדון בעתירה ולהכריע בה לגופו של עניין. במקרה זה כוון שלעניות דעתי העתירה עצמה אינה מוצדקת ועומדת כעל כרעי תרנגולת אדון בקצרה טענות העולות מן העתירה זאת מבלי להיכנס לדיון בכל העובדות הרלוונטיות ובגרסאות השונות למהלך העניינים.   אפליה העותרים טוענים כי המשיבים הפלו לרעה את התלמיד לעומת תלמידים אחרים שהשתתפו במעשים דומים. טענה זו אינה נשוא עתירה זו שכן בפני הועדה את החלטתה מעונינים לבטל עמד עניינו של העותר בלבד. יתרה מזאת בית הספר שהרחיק את התלמיד אינו נמנה בין המשיבים ועל כן אין המשיבים יכולים לענות לטענה זו כראוי.   פגיעה בזכויות יסוד טענה נלווית לטענת ההפליה בעתירה במסגרתה טוענים העותרים כי המשיבים בהתנהגותם פגעו בכבודו של העותר ובזכויות היסוד שלו. לא מצאתי ראיות לטענות אלו, ונראה כי ההפך הוא הנכון, מדו"ח הועדה כמו גם מהתצהירים שצורפו לתשובה לעתירה עולה כי הועדה עשתה מעל ומעבר בנסיבות כדי להעניק לעותר את זכות הטיעון ונהגה בו בסבלנות ובמקצועיות זאת לאור לימודיו רבי השנים במסגרת בית הספר ולאחר שהביא נכונות לשתף פעולה עם צוות בית הספר ודרישות המשמעת של המסגרת החינוכית. החלטות הועדה מאזנות היטב בין אינטרס בית הספר והתלמידים בו לאינטרס העותר ואם ישנה העדפה לכאן או לכאן הרי שלעניות דעתי היא לטובת העותר ולא להפך.   התערבות ההורים מהראיות שעלו בפני עולה תמונה קשה של גיבוי העותר ע"י הוריו בכל מחיר וללא ניסיון כן לעזור למסגרת החינוכית בה לומד העותר מזה שנים רבות. סעיף 11 לחוק זכויות התלמיד התשס"א - 2000 עוסק בענישה נגד תלמיד בשל מעשי הוריו. איני בטוחה שחוק זה חל על בית הספר אך גם אם חל, ובהתעלם מהעובדה שבית הספר אינו משיב בעתירה זו כפי שציינתי לעיל, ניתן לומר בביטחון כי מהראיות עולה כי למרות התערבותם הבעייתית של הורי העותר לא בשל התנהגות זו ענש בית הספר את העותר כי אם בשל התנהגותו של העותר גופו.   שיקולים זרים ומשוא פנים טענתו העיקרית של העותר היא כי החלטת הועדה נגועה בשיקולים זרים ומשוא פנים. גם לטענה זו לא מצאתי סימוכין בראיות שבפני. הרכב הועדה, ובמיוחד העומד בראשה, נקבע ע"י בית המשפט בעת"מ 391/01. לא מצאתי פגם בהרכב הועדה שמנה אנשי חינוך ידועי שם שאינם בעלי נגיעה אישית לנושא. מסיכום הדיון עולה כי הועדה שמעה ארוכות את העותר ובאת כוחו דאז כמו גם עדים נוספים לטובתו, לקחה בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של העותר ואת עמדת בית הספר והחליטה ע"פ שיקולים חינוכיים - מקצועיים בלבד. כמו כן ההחלטות האופרטיביות של הועדה והתנאים שהוצבו במסגרתה לחזרתו של העותר לבית הספר נראים לי הוגנים והגיוניים ובוודאי שעומדים במסגרת מתחם הסבירות של הרשות המנהלית (ראו לעיל).   לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה.   עם השלמת כתיבת ההחלטה יום 21/3 שעה 14: 50, קיבלתי תגובת העותרים ובה ביקשו קיום דיון "בעתירה גופה" עוד לפני תום חופשת הפסח. מכל הנימוקים דלעיל, דין בקשה זו להדחות. הגם שהחלטתי ניתנת במסגרת הבקשה "הארעית", הרי לאור העובדה שכל החומר בפני, איני רואה מקום לדיון "בבקשה לגופה". פסק הדין ניתן גם בעתירה עצמה.   העותרים ישלמו הוצאות ושכר טרחת עורכי דין המשיבים בסך 5000 ₪ ומע"מ.  דיני חינוךבית ספרסוגיות בנושא בית ספר