מה הדין בסוגיית פסילת מומחה מטעם בית המשפט שייעץ לאחד הצדדים ? תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בענין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו". תקנה 126 לתקנות קובעת באופן מפורש כי מי שייעץ לאחד הצדדים לא יוזמן כמומחה מטעם בית המשפט. תקנה זו זוכה לפרשנות מרחיבה, לפיה פסלותו של המומחה היא גורפת ואינה תלויה בהוכחת חשש ממשי לניגוד עניינים או משוא פנים מטעם המומחה (ראו למשל, רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל (23.4.2009)). פרשנות זו הובילה את בית המשפט לפסול מינוי מומחה גם כאשר הועלתה הטענה לראשונה לאחר מתן חוות הדעת מטעם המומחה ובנסיבות בהן נקבע כי היה בכך משום חוסר תום לב (ראו, רע"א 4072/06 כהן הירשפלד בע"מ נ' אלחטיב (20.2.2007)). אומנם, בדרך כלל מועלית הטענה על ידי הצד שלא בא במגע מוקדם עם המומחה שמונה. ברם, התקנה חלה גם מקום בו מי שהתייעץ עם המומחה בעבר הוא שמעלה את ההתנגדות למינויו (ראו, רע"א 4483/98 משה נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית (27.9.1998)). היינו, העובדה כי לא הוגשה התנגדות למינויו של מומחה אשר ייעץ בעבר אינה יכולה להכשיר את מינויו. פסילת מומחהמומחה מטעם בית המשפטמומחה