בית המשפט ציין כי ככלל ראוי להימנע ככל האפשר מביטול מכרז מתוך כוונה לפרסם תחתיו מכרז נוסף בתנאים זהים או אף דומים, בעיקר מפני שצעד כזה פוגע בעקרון הסודיות, וגם מפני שביטול כזה פוגע בציפיות הסבירות של המשתתפים במכרז שטרחו והגישו את הצעותיהם והציאו את ההוצאות הכספיות הקשורות בהגשת ההצעות.   לפיכך בית המשפט בודק באמות מידה מחמירות החלטה לביטול מכרז כדי לפרסם תחתיו מכרז דומה. עם זאת, יש וההחלטה לבטל מכרז כדי לפרסם מכרז חדש שתנאיו דומים ולעיתים אף זהים, מתחייבת על פי הנסיבות, והינה בבחינת הרע במיעוטו. נסיון לגבש נוסחה באשר לנסיבות המצדיקות ביטול מכרז כאמור נועד מראש לכשלון, שכן לא ניתן להכליל בניסוח ממצה את קשת הנסיבות האפשריות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז:   א. עובדות   ב-14.7.02 פירסמה החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בשירותה של העירייה מכרז להקמת והפעלת שתי תחנות מוניות בכפר סבא. אמת המידה לבחירת ההצעה הזוכה - התשלום החדשי לעירייה עבור הזכות להפעלת התחנות.   בסעיף 2(א) לתנאי המכרז נקבע כי יכול שהצעה תוגש ביחד על ידי מספר תאגידים או יחידים, ובלבד שעד המועד הקבוע לחתימת חוזה יתאגדו יחידי המציע לחברה בע"מ או שותפות רשומה.   לתיבת המכרזים הוגשו שתי הצעות. הצעתם המשותפת של שני העותרים בסך של 4,100 ₪ והצעתן המשותפת של משיבות 2 ו-3, שני תאגידים שכל אחד מהם מפעיל תחנת מוניות בכפר סבא (להלן: "המשיבות") בסך -.6,000 ₪.   בטרם התכנסה ועדת המכרזים לדון בהצעות פנה בא כח העותרים לועדה והתריע כנגד קבלת הצעת המשיבות, באשר לטענתו התאגדות המשיבות תהווה הסדר כובל במובנו של חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח - 1988 (להלן: "החוק"). העותרים אף פנו לרשות להגבלים עסקיים בתלונה ולאחר קבלת התייחסות בא כח המשיבות נענו על ידי המחלקה המשפטית של הרשות במכתב בו נאמר כי מבלי להכריע בתלונה הספציפית "חבירה כאמור בין מתחרים מהווה הסדר כובל כמובנו בחוק ההגבלים". בהמשך המכתב נאמר: "אין לומר כי מיזם משותף בין מתחרים, על אף שהוא מהווה הסדר כובל, פסול הוא מעיקרו והוא אינו ראוי לעיתים, לאישורו של בית הדין או לפטור מאת הממונה מהחובה באישור כאמור".   בעקבות דברים אלו התכנסה ועדת המכרזים והחליטה כי באין בסמכותה להכריע בשאלת כשרותה של החבירה בין המשיבות המכרז יבוטל, וסמוך לאחר מכן יפורסם מכרז חדש בו תאסר הגשת הצעות על ידי מציעים במשותף ששנים או יותר מהם הינם בעלי תחנות מוניות קיימות בכפר סבא, כששאר תנאי המכרז זהים לאלה של המכרז הראשון.   בפני עתירה לפסול את ביטול המכרז הראשון ופרסום המכרז השני, ולהורות כי הצעת העותרים היא הזוכה במכרז הראשון, ויש לחתום עימה על חוזה על בסיס הצעתם במכרז הראשון.   ב. כשרות ההחלטה לבטל את המכרז הראשון   ככלל ראוי להמנע ככל האפשר מביטול מכרז מתוך כוונה לפרסם תחתיו מכרז נוסף בתנאים זהים או אף דומים, בעיקר מפני שצעד כזה פוגע בעקרון הסודיות, וגם מפני שביטול כזה פוגע בציפיות הסבירות של המשתתפים במכרז שטרחו והגישו את הצעותיהם והציאו את ההוצאות הכספיות הקשורות בהגשת ההצעות.   לפיכך בית המשפט בודק באמות מידה מחמירות החלטה לביטול מכרז כדי לפרסם תחתיו מכרז דומה. עם זאת, יש וההחלטה לבטל מכרז כדי לפרסם מכרז חדש שתנאיו דומים ולעיתים אף זהים, מתחייבת על פי הנסיבות, והינה בבחינת הרע במיעוטו. נסיון לגבש נוסחה באשר לנסיבות המצדיקות ביטול מכרז כאמור נועד מראש לכשלון, שכן לא ניתן להכליל בניסוח ממצה את קשת הנסיבות האפשריות.   לפיכך אין מנוס מבדיקת כל מקרה לפי נסיבותיו, כשבכל מקרה תפקידו של בית המשפט לבדוק את האפשריות שעמדו בפני ועדת המכרזים, להתחקות אחר מניעי החלטת הועדה, ולקבוע האם בנסיבות הענין הנדון ההחלטה לבטל את המכרז עומדת במבחן הביקורת השיפוטית, כאשר התערבות בית המשפט בהחלטה תיעשה מקום שועדת המכרזים לא הניחה את דעתו של בית המשפט בדבר כשרות מניעיה וסבירות החלטתה.   ומן הכלל אל הפרט, אל המקרה שבפני.   המצב בפניו ניצבה ועדת המכרזים הציב אותה בפני דילמה קשה:   מחד, הצעתן המשותפת של המשיבות הוגשה בדיוק על פי תנאי המכרז, שקבעו בלשון מפורשת היתר לא מסוייג להגשת הצעות משותפות. לא זו בלבד, אלא שהצעת המשיבות היתה גבוהה בכ-50% מההצעה הנוספת היחידה שעמדה בפני הועדה - הצעת העותרים, ומעיקרא נועד המכרז להשיג עבור קופת הציבור את התמורה הגבוהה ביותר עבור הזכות להקים ולתפעל את 2 תחנות המוניות.   מאידך, העותרים עוררו ספק בכשרות הצעת המשיבות באספקלריה של דיני ההגבלים העיסקיים, ספק שנתמך במכתב המחלקה המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים. עם זאת, המכתב האמור בהחלט לא היה חד משמעי שכן הציג את האפשרות להכשרת מיזם משותף בין גופים מתחרים, מבלי לחוות דעה או רמז בשאלה מה תהיה עמדת הרשות, האם תכשיר את המיזם המשותף בין המשיבות אם לאו. במצב דברים זה גם יועצה המשפטי של הועדה לא הסתכן בניבוי עמדת הרשות, והוועדה נותרה במצב של חוסר וודאות באשר לכשרות המיזם המשותף של המשיבות.   נוכח חוסר הודאות באשר למעמדה המשפטי של הצעת המשיבות האפשרויות שעמדו בפני הועדה היו:         להמתין להחלטת הרשות להגבלים עסקיים בתלונת העותרים, ובינתיים להמנע מההחלטה. הקושי בבחירה בדרך זו - העדר מידע באשר למשך ההמתנה, וחשש שהחלטת הרשות תבושש לבוא, כשבינתיים לתקופה לא ידועה לא ניתן יהיה להרחיב את השירות לציבור בתחום המוניות באזור התעשיה בכפר סבא.ב       לפסול את הצעת המשיבות לאור החשש לקבלת תלונת העותרים על ידי הרשות להגבלים עסקיים. נקיטה בדרך זו היתה חושפת את הועדה לתקיפה משפטית מצד המשיבות, שכן הצעת המשיבות עמדה בתנאי המכרז, והיתה ההצעה הגבוהה ביותר.ו בחירה באופציה זו היתה מחייבת את הועדה להדרש ולהכריע בשאלה אם לקבל את הצעת העותרים כהצעה יחידה.   3.      להכריז על הצעת המשיבות כהצעה הזוכה ובכך להסתכן באפשרות שבסופו של דבר תלונת העותרים תתקבל, או שההחלטה תותקף בבית המשפט בהסתמך על טענת ההסדר הכובל. 4.      לבטל את המכרז, ולפרסם מכרז חדש בו ינוסח מחדש התנאי בנושא הגשת הצעות משותפות, באופן שלא תתאפשר הצעת מיזם משותף העלול להיחשב הסדר כובל.   ג. מניעי החלטת הועדה   העותרים מייחסים לועדת המכרזים שיקולים פסולים. לטענתם החלטת הועדה נועדה לאפשר למשיבות הזדמנות שניה, לאחר שהצעתן במכרז הראשון היתה פסולה לאור דיני ההגבלים העסקיים. טענה זו אינה נראית לי מהטעם הפשוט שהמכרז החדש שולל את האפשרות להגיש הצעה משותפת למשיבות. אם ירצו, יוכלו להתמודד במכרז החדש כל אחת בנפרד, הפעם כמתחרות זו בזו, או בהרכבים אחרים, ובכך אין לראות מתן אפשרות להזדמנות שניה לתיקון הפגמים בהצעה שהוגשה במכרז הראשון.   נראה כי הועדה העדיפה את הפתרון של ביטול המכרז מפני שמחד לא היו ברשותה כלים שיאפשרו לה לגבש במידת הוודאות המשפטית הראויה עמדה מושכלת בשאלת כשרות המיזם המשותף של המשיבות. אוסיף כי בהחלט סביר שהועדה ראתה עצמה אחראית להווצרות הדילמה בפניה ניצבה, שכן היא אחראית לניסוח תנאי המכרז, ונושא ההגבלים העסקיים נעלם מעיניה, וליתר דיוק מעיני יועציה המשפטיים המופקדים על ההיבט המשפטי, בעת ניסוח מסמכי המכרז. חוסר הוודאות באשר לתקופת ההמתנה הצפויה להכרעת הרשות להגבלים עסקיים, ניתב את החלטת הועדה לכיוון של ביטול המכרז.   הנה כי כן, איני סבור כי הועדה הונעה על ידי שיקולים זרים או פסולים.   ד. לגיטימיות החלטת הועדה   כאמור הסיבה להחלטה לבטל את המכרז היתה סברת הועדה כי אינה מוסמכת להכריע בשאלת כשרות המיזם המשותף בין המשיבות לאור דיני ההגבלים העסקיים. המצב של חוסר וודאות משפטית אינו תופעה נדירה במציאות חיינו. יש ומצב זה נובע מלשון לא ברורה דיה של המחוקק, יש והוא נובע מהוראות ברורות אולם סותרות, ויש שהוא נובע מפסיקה לא עקבית או סותרת של בית המשפט, או מחוסר אפשרות לצפות כיצד יפרש בית המשפט הוראה זו או אחרת בחוק, בחוזה או במסמכי מכרז, או במסמך אחר כלשהו. אם תאמר שועדת מכרזים הנקלעת לשאלה משפטית שהתשובה עליה אינה וודאית תוכל בשלכך לבטל את המכרז כדי לנסח מחדש את תנאי המכרז באופן המסיר את אי הוודאות, נמצאת פותח פתח רחב מאוד לביטולי מכרזים.   תפקידה של ועדת מכרזים לקבל החלטות, ומקום שהיא נתקלת בשאלה משפטית קשה בעלת השלכה על כשרות הצעה העולה לדיון בפניה, עליה לקיים דיון רציני, לקבל יעוץ משפטי ראוי של מומחים לדבר, ולהכריע לחסד או לשבט את גורל ההצעה. הסיכון של ביטול החלטתה לקבל או לדחות הצעה זו או אחרת, אינו שונה מהסיכון של ביטול החלטה לבטל את המכרז.   טענת ועדת המכרזים במכתבה לבא כח העותרים כי הועדה חסרת סמכות להכריע בטענות העותרים נגד כשרות חבירת המשיבות למיזם המשותף מבחינת דיני ההגבלים העסקיים, הינה נכונה ככל שמדובר בהפעלת סמכויות הממונה על ההגבלים העיסקיים בעקבות תלונת העותרים, אולם אינה נכונה ככל שמדובר בהחלטה בדבר כשרות המיזם המשותף של המשיבות לצורך קבלת החלטה בשאלה אם לפסול את הצעת המשיבות אם לאו.   מצב דומה עלול להיווצר מקום שמשתתף במכרז בעל פטנט טוען כי שימוש בטובין שהוצעו על ידי מציע אחר המועמד לזכיה במכרז מפר את זכויות בעל הפטנט. ההכרעה המשפטית במחלוקת בין בעל הפטנט למציע האחר תיעשה בסופו של דבר על ידי בית משפט, אולם ועדת המכרזים לא תוכל לבטל בשל מחלוקת כאמור את המכרז כדי לפרסם מכרז חדש, ויהיה עליה לבחור בין שתי אפשרויות: לעכב את החלטתה עד לפסיקת בית המשפט בשאלת ההפרה הנטענת, או להחליט בשאלת כשרות ההצעה העומדת לדיון בפניה על יסוד חוות דעת של מומחים בדבר.   לאור האמור לעיל דעתי היא שההחלטה בדבר ביטול המכרז אינה ראויה ואינה יכולה לעמוד, ועל כן אני מבטלה.   הנושא יחזור לועדת המכרזים כדי שזו תבחר באחת מהחלופות האחרות כישר בעיניה. מאליו מובן כי אם תחליט לפסול את הצעת המשיבות, ואיני רואה להביע דעה בשאלה אם זו ההחלטה הראויה, יהיה עליה לתת את דעתה לתקנה 22(ו) לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח - 1987, כפי שנתפרשה בפסיקה ובכלל זה בע"א 6283/94 מנורה איזי נ' מדינת ישראל פד"י נא(1) 21.   משיבה 1 תשלם למבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ₪.מכרזביטול מכרזתנאי סף במכרזפרסום