קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צניחת עפעף עקב תאונת דרכים: 1. התובעת, קטינה ילידת 1984, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 16.1.95. אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לחבותה של הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקיה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975, והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק. 2. בנוגע עם הפגיעות אותן סבלה התובעת בתאונה, התמנו שלושה מומחים רפואיים בתחומים הנוירולוגיים, העיניים והאורטופדי. 3. המומחה בתחום האורטופדי, הפרופ' פינסטרבוש, קבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בתחום זה. המומחית בתחום הנוירולוגי, הד"ר קורן-לובצקי, קבעה בפרק הסיכום כלהלן: "ב16.1.95- נפצעה הילדה הינדא שרה בתאונת דרכים ונחבלה בראשה. החבלה היתה מטיפוס CONTUSION עם הכרה מעורפלת ועדות לקונטוזיות, ב-CT ראש. מאז הינדיא סובלת מכאבי ראש, כאבים באגן, קושי לסגור עין שמאל ולדברי האב ישנה ירידה בלימודים. בבדיקה נוירולוגית שלמה אין עדות לממצאים חורגים על כן מגיעה להינדיא שרה נכות כדלקמן: 20% לפני סעיף 34ג' של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה תשט"ז - 1956 לתקופה של חודש מיום התאונה).ב 10% לפי סעיף 34ב' של אותם התקנות לתקופה של שנה לאחר מכן.ו 5% לפי סעיף 34א' מותאם של אותם התקנות לצמיתות. כדי לברר את התלונות הקשורות לעין שמאל יש להפנותה לרופא עיניים (עדיף נוירואופטלמולוג)". המומחה, פרופ' ברסון, קבע בחוות דעתו כי התובעת: "סובלת כיום כתוצאה מכך מצניחה קלה של העפעף העליון השמאלי. להערכתי מגיעים להינדא 10% נכות לצמיתות בגין צניחה חלקית חד צדדית של העפעף שאינה מפריעה לראיה". המומחה ברסון אף נחקר בבית המשפט. לדבריו, בחקירתו, הפגיעה אינה פוגעת בראייתה של התובעת והמדובר יותר בליקוי קוסמטי והוא הוסיף: "אני יכול לתאר מצבים שאם הילדה מסתכלת למטה ורוצה לראות משהו ממול, זה קצת יפריע לה", ובתשובה לשאלה: "האם ההפרעה שאתה תארת פה שהראש מוטה כלפי מטה והיא רוצה לראות משהו ממול, האם זה ממצה את כל ההפרעות" השיב המומחה: "כן". 4. הצדדים הסכימו כי יוגשו סיכומים ע"פ המסמכים שבתיק, דהיינו לא הובאו ראיות מעבר לחוות דעתם של המומחים וחקירת המומחה הפרופ' ברסון. 5. כאמור, המדובר בקטינה שהינה כבת 15 כיום. כידוע, הכלל לגבי קטינים, באין ראיה אחרת, כי השכר לפיו יש לחשב את הפריט של הפגיעה בכושר ההשתכרות הינו השכר הממוצע במשק. מחוות דעתו ומחקירתו של המומחה, הפרופ' ברסון, עולה כי המדובר בעיקר בפגיעה שהינה פגיעה קוסמטית, אם כי ניתן לומר כי עולה מדבריו "שבשוליים" יש לפגיעה תרומה מוחשית כלשהי. כזכור המומחית בתחום הנורולוגי קבעה כי לתובעת 5% נכות צמיתה, יחד עם זאת היא קבעה כי בבדיקה הנוירולוגית השלמה אין עדות לממצאים חורגים. לפיכך חישוב הנזק בגין פריט זה יבוסס ע"פ חישוב אקטוארי, זאת על מנת ליצור האחדה בין תביעה זו ולבין תביעות אחרות, ולפי הנתונים המפורטים לעיל (תוך ביצוע היוון כפול), כאשר מתוך החישוב האקטוארי יגזר חישוב גלובלי, זאת לאור שיעורי הנכות שנקבעו ומשקלם. לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין פריט זה את הסך של 52,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 6. התובעת עתרה בסיכומיה לפיצוי בגין עזרה וסיעוד בעבר, שכן התובעת היתה בזמן הפגיעה כבת 10 ואושפזה מספר ימים בבית חולים (5 ימים), ונקבעה לה נכות זמנית בתחום הנוירולוגי בשעור 10% לתקופה של שנה מלאחר החודש הראשון שלאחר התאונה. (טענתו של ב"כ התובעת כי הנכות הזמנית היתה בשעור 20% שכן יש לצרף את עשרת האחוזים שקבע הפרופ' ברסון איננה נכונה, כאשר משבצים זאת בפרק של עזרה וסיעוד בעבר, שכן הפגיעה בעין לא הצריכה כל עזרה וסיעוד כלשהם). ניתן לצאת מהנחה כי הוריה של הקטינה ישבו בסמוך למיטתה לאחר התאונה ואף עזרה וסייעו לה בתקופה שלאחר שחרורה מבית החולים, אולם מחמת טיב הפגיעות לא נראה, ואין גם ראיות, כי התובעת נזקקה לסיוע ממשי. לפיכך נראה כי יש מקום בגין פריט זה לפסוק לתובעת, לרבות הוצאות נסיעה שלה ושל הוריה, סך של 1,000 ש"ח כערכם היום. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 7. נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל): בענין זה יש לפסוק לתובעת סכומים כלהלן: 14.5% מהסכום המקסימלי הקבוע בחוק הפיצויים ובתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תש"ל - 1970, ושני פרומיל מהסכום המקסימלי לכל אחד מחמשת ימי האשפוז של התובעת בבית חולים. לסכום הנ"ל תיווסף ריבית כדין מיום התאונה ועד התשלום המלא בפועל. 8. בנוסף לסכומים האמורים לעיל, תשלם הנתבעת את הוצאות התובעת, לרבות שכ"ט המומחים ואגרת בית משפט. הוצאות החקירה של הפרופ' ברסון יחולו על התובעת. נוסף על כך תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד כדין. תאונת דרכים