קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה עם משאית - נזקי רכוש: תביעה זו ענינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע מסוג סוזוקי, בעל מ.ר. 5668288 (להלן: הסוזוקי), בתאונה שארעה ביום 29.6.01. בעת התאונה נהג ברכב אחיו של התובע, עפר איקו. לפי עדותו של הנהג במועד התאונה הוא נהג בסוזוקי בנתיב הימני של הכביש המוביל משכונת רמות לכיוון סנהדריה, כאשר בכוונתו לפנות ימינה לכביש בגין, לכיוון גבעת שאול. באותה עת נהג הנתבע 1 את במשאית, וזאת בנתיב המקביל משמאלו. העד הגיש שרטוט של מקום התאונה, ומיקום הרכבים עובר לתאונה. לפי השרטוט, הסוזוקי והמשאית נסעו בשני נתיבים מקבילים, מהם ניתן לפנות ימינה, לכוון גבעת שאול. לפי עדותו של הנהג, תוך כדי נסיעתו, סטתה לפתע המשאית ימינה, נכנסה לנתיב הנסיעה של הסוזוקי ופגעה בעצמה רבה בדופן השמאלית של הפרטית, וכדבריו: "המשאית פגעה בצד שמאל שלי וגררה אותי". עוד לפי עדות הנהג, לאחר התאונה הודה נהג המשאית בפני מספר עדים כי הוא אחראי לתאונה. עדים אלה לא הובאו לדיון. לנתבע מס' 1, אשר נהג במשאית, גירסה אחרת ביחס לנסיבות התאונה. הוא העיד כי הוא אמנם נסע במסלול שמשמאל לסוזוקי, וגם הוא התכוון לפנות ימינה לכוון גבעת שאול, אלא שלפי עדותו הסוזוקי היא שסטתה אל המסלול שבו הוא נסע, וזאת מאחר והמסלול שבו נסעה הסוזוקי התמזג עם המסלול בו הוא נסע, ונהג הסוזוקי ניסה להידחף לפני המשאית. נתבע זה הגיש תמונות של הצומת, אלא שתמונות אלה צולמו לאחרונה, ולפי עדות התובע אינן משקפות את מצב הצומת בעת התאונה. בתמונות נראה הצומת כאשר מבוצעים בו שינויים ועבודות, ושני הנתיבים הימניים מתמזגים לאחד. עפ"י בקשתי הוגש לתיק טופס הודעה ותביעה שמסרו הנתבעים 1 ו- 2 לנתבעת מס' 3 לאחר התאונה. גירסת הנתבע 1 כפי שנמסרה לנתבעת 3 היא: "נסעתי ישר בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים. תוך כדי התקרבות לצומת, עקף אותי הרכב הנפגע מהנתיב הימני ופנה שמאלה. מאחר והיה קרוב מדי אלי, לא היתה (כך במקור) באפשרותי לבלום מבלי לפגוע בו." גירסה זו שונה מהגירסה שמסר הנהג בביהמ"ש, ואין בה זכר לעובדה שהנתיב בו נסע התובע הסתיים. תאור המקום כפי שהוא מופיע בטופס ההודעה מתיישב עם השרטוט שהגיש התובע לביהמ"ש, בו נראים שלושה נתיבים, כאשר הנתבע 1 נוסע בנתיב האמצעי. תאור זה אינו מתאים לתמונה שהציג הנתבע בביהמ"ש, והדבר תומך בעדות התובע לפיה התמונה, אשר צולמה לאחרונה, אינה משקפת את מצב הצומת בעת התאונה. לאחר ששמעתי את שני העדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק, לרבות הודעת הנהג, ותמונות הסוזוקי, אני מקבלת את גירסת הנהג, עפר איקו, וקובעת כי התאונה ארעה כאשר המשאית סטתה למסלול נסיעתה של הסוזוקי ופגעה בה. אינני מקבלת את הטענה לפיה הנזקים הם לאורך הרכב ולכן מצביעים על כך שרכבו של התובע הוא זה שנכנס לרכבו של הנתבע. הנזקים בהחלט מתיישבים עם גירסת התובע, אותה קיבלתי כאמור. התוצאה היא כי על הנתבעים לפצות את התובע על נזקיו. חברת הביטוח ישיר - איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ פיצתה את התובע על הנזקים הישירים שנגרמו לרכב. הנזקים הנתבעים בכתב התביעה הם: השתתפות עצמית בסך 993 ₪. ירידת ערך 650 ₪. בתמיכה לתביעה בגין ירידת ערך הגיש התובע לביהמ"ש את חוות הדעת של יעקב שיך, שמאי רכב וציוד. חוות דעת זו מתייחסת הן לנזקים הישירים שנגרמו לרכב והן לירידת ערך הרכב. לירידת הערך של הרכב מתייחס השמאי בפרק נפרד. בפרק זה הוא מציין כי בדיקתו העלתה שתיקון הרכב בוצע במירב המקצועיות והמומחיות המקובלים, אך למרות זאת ניכרים סימני התיקון. הוא מפרט בחוות הדעת את סימני התיקון (סימני ישור עמוד קדמי שמאלי - 3% ומשקוף דלת קדמית - 2%), וקובע כי הוא מעריך את ירידת הערך המסחרי של הרכב בשיעור של 3% משוויו. את שווי הרכב העריך השמאי עפ"י מחיר מחירון בסך 13,000 ₪, וירידת הערך שנקבעה על ידו, המהווה כאמור 3% מהשווי, היא בסך 650 ₪. ביחס לפיצוי בגין ירידת ערך טענה הנתבעת מס' 3 שתי טענות: על התובע לתבוע את הפיצוי בגין ירידת ערך מהמבטחת שלו, אשר פיצתה אותו על נזקיו הישירים. אין ירידת ערך לרכב אשר גילו מעל 9 שנים. אני דוחה את שתי הטענות שהעלתה הנתבעת ביחס לירידת הערך. אכן, לאחר פסה"ד שניתן בברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד אהרון מוריאנו פ"ד מח (4) 70, לתובע זכות לתבוע את הנזק בגין ירידת הערך מהמבטחת שלו, אך לא מוטלת עליו חובה לעשות כן. כמו ביחס לנזק הכללי, כך גם ביחס לירידת הערך, הניזוק יכול לבחור האם לתבוע את המבטח שלו, או את המזיק. אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה בדרך זו של פיצול סעדים שבה פעל התובע הוא מציב את הנתבעים ו/או את מבטחיהם במצב שאין ביכולתם לבדוק את חבותם. הנתבעים בהחלט זכאים לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמם, ולא היתה כל מניעה כי יעשו כן. לא נטען, ולא הוכח כי הם ביקשו לבדוק את הרכב, והתובע לא איפשר להם זאת. מאחר ואת ירידת הערך יש לקבוע לאחר התיקון, לא היתה כל מניעה שהנתבעים יבדקו את הרכב לאחר הגשת התביעה, ועד למועד הדיון, ויגישו חוות דעת מטעמם. אני גם דוחה את טענת הנתבעת לפיה לא מגיע במקרה זה פיצוי בגין ירידת ערך. הנתבעת הגישה תקציר מהרצאות בנושא קריטריונים לקביעת ירידת ערך. כותרת ההרצאות אינה ברורה, אולם נדמה כי ההרצאה מתייחסת להערכת ירידת ערך עפ"י הפוליסה התקנית. כך או כך, ההמלצות אינן קובעות כי לרכב שגילו 9 שנים אין ירידת ערך, אלא ההמלצה היא לחשב ירידת ערך לכלי רכב שגילם עד 9 שנים. לא הוגש לי מידע לגבי הרקע להמלצות אלה, ואף לא הנימוק העומד מאחוריהן. הנתבעים אף לא הגישו חוות דעת נגדית לענין ירידת הערך. מכל מקום, ההמלצות המפורטות במסמך שהוגש אינן מחייבות את ביהמ"ש, וההחלטה אם לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך מסורה לביהמ"ש. ביהמ"ש העליון התייחס בפסה"ד נשוא ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד אהרון מוריאנו לענין ירידת ערך. באותו פסק דין נפסק כי: "ערך השוק של הנכס נגזר מתפיסת הבריות את תועלתו עבורם, את שלמותו החזותית ואת האסטתיות שבו." ובהמשך: "השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת - בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו. רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים. יש והמחיר ירוד בשל כך שהדגם אינו אהוד או נתגלה שסוג המנוע אינו עומד בתלאות הדרך, למרות שהמנוע המסויים ברכב המסויים אינו מגלה פגם כלשהו. בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל כן, מוערך פחות למרות שאין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת." לא שוכנעתי כי דברים אלה אין ליישם על רכב אשר גילו 9 שנים ומעלה. אוסיף עוד כי גם בעובדה שחוות הדעת אינה עונה על הדרישות של דו"ח ועדת ששון, ולפיהן נדרש דו"ח שמאות נפרד בגין ירידת ערך, אין כדי לפסול את חוות הדעת. השמאי יעקב שיך בדק את הרכב אחרי התיקון, התייחס לסימני התיקון ברכב, ואף קבע את האחוז שלהם, הוא התייחס למספר הק"מ שנסע הרכב, וכן למחיר המחירון. על סמך כל הנתונים הנ"ל קבע השמאי ירידת ערך בשיעור של 3%, ואני מקבלת את חוות דעתו, וקובעת כי לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור של 3%. התוצאה היא כי אני מחייבת את הנתבעים, כולם יחד וכל אחד לחוד, לפצות את התובע על הנזקים הבאים: השתתפות עצמית 993 ₪ ירידת ערך 650 ₪ סה"כ 1,643 ₪ כ"כ ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪. הסכומים שנפסקו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד ועד התשלום בפועל. נזקי רכושמשאיתתאונת משאית