תאונת דרכים תלמיד י"ב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים תלמיד כיתה י''ב: המערער הגיש תביעה לבימ"ש שלום בגין נזקי גוף, שנגרמו לו בתאונת דרכים ביום 23.10.92. התאונה והתביעה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפיכך הדיון מתייחס אך לגובה הנזק והפיצוי בעטיו. הנתונים הצריכים לעניננו הינם כדלקמן: המערער יליד - 1973 ביום התאונה היה תלמיד בכיתה י"ב. שני מומחים רפואיים מונו ע"י ביהמ"ש: פרופ' לזר, מומחה בתחום העיניים, אשר קבע למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור % 15 (לפרטיה ולמשמעות נתייחס בהמשך). ד"ר רפופורט מומחה בתחום א.א.ג. - קבע למערער נכות צמיתה בשיעור % 10 לפיכך - הנכות המשוקללת בשיעור %23.5. בפסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (השופטת שרה דותן), נקבעה נכותו הרפואית המשוקללת של המערער בשיעור % 18.5 וזאת משום שביהמ"ש התייחס לסרובו של המערער לעבור ניתוח בתחום א.א.ג. ביהמ"ש קבע, כי בסרובו זה אין המערער מקטין את נזקו ועל כך מוערכת נכותו בתחום א.א.ג. בשיעור % 5 (ולא % 10 כפי שקבע המומחה). ביהמ"ש קבע גם, כי נכותו התפקודית זהה לנכות הרפואית שנקבעה על ידיו דהיינו בשיעור %18.5. באשר להפסד השתכרותו בעתיד - חייב ביהמ"ש בתשלום סכום גלובלי של 000, 100 ש"ח. יצויין, כי ביהמ"ש פסק סכום של 000, 15 ש"ח בהניחו, כי התובע ינותח בתחום א.א.ג. ולקח בחשבון תקופה של שבועיים ימים לאשפוזו בגין הניתוח העתידי. הערעור שבפנינו נסב על פסיקת הפסד כושר השתכרותו של המערער. ב"כ המערער סבור, כי בנסיבותיו של המערער מן הראוי היה לערוך חישוב אקטוארי, אשר יקח בחשבון את כל נתוניו של המערער - חישוב אשר כזה כמעט מכפיל את הסכום הגלובלי שנפסק. ב"כ המערער סבור, כי מן הראוי היה לחשב הפסד השתכרות על פי חישוב השכר הממוצע במשק ועל פי שיעור הנכות הרפואית -התפקודית % 18.5 על פי גילו של המערער, אשר ביום התאונה היה בן 19 וביום מתן פסה"ד בן 22דהיינו חישוב עד להגיעו לגיל 65. יצויין, כי במסגרת עיקרי הטיעון ואף בטיעוניו בפנינו העלה ב"כ המערער - אם כי בשפה רפה, את העובדה שהמערער בחר גם בשלב זה שלא להנתח, ועל כן ראוי היה להשאיר על כנה קביעת המומחה בתחום א.א.ג. באשר לשיעור הנכות הצמיתה % 10 ולא כפי שקבע ביהמ"ש דלמטה % 5 נכות צמיתה בצירוף תשלום סך 000, 15 ש"ח לצורך הוצאות ניתוח עתידי ואשפוז בן שבועיים. אמרנו, כי טען בשפה רפה, משום שבסיכומו של דבר חזר ב"כ המערער לטעון ולעתור לחשב על פי נכות רפואית ותפקודית צמיתה בשיעור % 18.5 (ולא בשיעור %23.5) ב"כ המשיבה הגיש ערעור שכנגד בו הלין על קביעת ביהמ"ש קמא לפיה זהה שיעור הנכות התפקודית לנכות הרפואית בתחום העיניים. לאמור - מבקש הוא לקבוע כי הנכות התפקודית מצומצמת היא ויש להעריכה בשיעור נמוך משמעותית מהנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה ל%15. בהתייחסו לנכות בתחום א.א.ג. מבקש ב"כ המשיבה לקבוע, כי אפילו לא יעבור המערער ניתוח בהיות נכותו הצמיתה מורכבת מעיוות בצורה החיצונית של האף ומקשי בנשימה חופשית, יש להעמידה על % .5היה וינותח המערער כי אז לדעת ב"כ המשיבה - לא תיוותר לו נכות תפקודית כלל בתחום זה. בבואנו לבחון את שיעור הנכות התפקודית הצמיתה בתחום העיניים והשפעתה על נושא אובדן כושר השתכרותו בעתיד של המערער שומה עלינו לבחון את ממצאי הבדיקה של המומחה, את הסעיף בתקנות הביטוח הלאומי על פיו הוערכה הנכות, ואת תיאור תיפקודו ומגבלותיו של המערער עצמו. המומחה קבע בחוות דעתו כי "הנבדק סובל מראיה כפולה" ובתארו ממצאי הבדיקה שערך פרט המומחה: "כושר הראיה תקין בשתי העיניים. קיימת הגבלה בתנועת העין הימנית כלפי מעלה. כתוצאה מכך שהנבדק מביט כלפי מעלה העין השמאלית עולה גבוה יותר מן העין הימנית המוגדלת ואז שתי העיניים אינן ממוקדות על אותה הנקודה ומופיעה ראיה כפולה". בחקירתו הנגדית בביהמ"ש משיב פרופ' לזר: "במצב ישר הוא לא רואה כפול וגם במבט למטה". כך בתשובה לשאלה אם ישב המערער ישר מול מחשב, גם לשאלה אם יעבוד כפקיד עם ניירת, ספר וחומר קריאה הוא משיב: "בקריאה ובמבט ישר ההפרעה לא קיימת". באשר לבעיה במיקוד הראיה משיב המומחה: "במבט כלפי מעלה לא במבט ישר ולא בקריאה, בכל מה שמעל לקו האופק". ולשאלה אם במצבו של המערער ניתן לנהוג ברכב או על אופנוע משיב: "אין מניעה". תקנה 57 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה/התשל"ז - 1956 קובעת: "פזילה ואבוד אקומודציה... (2) heterotropiaדיפלופיה או עם דיפלופיה במבט להיקף שדה הראיה - %15. (במאמר מוסגר יצויין כי הס"ק האחרים אינם מתיחסים לרמות חומרה או הקלה בכל הנוגע למרחב הראיה לא דנות במגבלות אחרות). הנה כי כן, ראויה להתקבל טענתו של ב"כ המשיבה - המערערת שכנגד לפיה את נכותו התפקודית ובעקבותיה אבדן כושר השתכרותו של המערער יש לראות באור תשובותיו של פרופ' לזר, שאמר מדובר במגבלה חלקית ולא מלאה כמפורט בתקנה 57(2). מבחינה רפואית שיעור הנכות זהה בין שהגבלת הראיה משתרעת על חלק אחד או יותר במרחב הראיה - אך כאשר מדובר בתפקוד - שאני. (במאמר מוסגר יצייין כי לא ראינו להתייחס לדבריו של המערער בעדותו בביהמ"ש דלמטה כאשר מצאנו כי שכח ולא נתן משמעות לתאונה אחרת בה היה מעורב ב- 1989 משום ש"רק הלכתי לקופ"ח לקחת תחבושת, היו לי שריטות" ובהמשך מתברר כי "בעקבות התאונה אני בשלילה... לשש שנים... בתאונה הזו נהרג אדם ועוד 2 נפצעו... רשיוני נשלל לכל סוגי הרכב"). גם נושא הורדת הפרופיל הרפואי של המערער, כפי שצויין אז ב"כ כוחו, אינו מהווה אינדיקציה בכלל בהיותו נתון לשיקולי צה"ל ולאמות המידה שם. בפרט כאשר בהתייחס למערער שבפנינו אנו למדים מפיו שהיו לו מגבלות רפואיות אחרות שאינן נוגעות לתאונה נשוא התביעה (כגון הורדת פרופיל בגין קרסול, ובגין בעיות מלידה בגב). המסקנה המתחייבת היא, איפוא, כי יש לשנות את ההערכה לעניין הנכות התפקודית של המערער ובגינה אובדן כושר השתכרותו בעתיד בכל הנוגע לתחום העיניים ויש להעמידה על % 5 בלבד. את טיעוני ב"כ המשיבה - המערערת שכנגד בהתייחס לנכות התפקודית בתחום א.א.ג. רואים אנו לדחות ולא להתערב בקביעות ביהמ"ש דלמטה. באשר לטיעונו של ב"כ המערער העיקרי - טיעון המתייחס לדרך חישוב אבדן כושר השתכרותו בעתיד - סבורים אנו כי אין פסול בהעדפת פסיקה על דרך החישוב הגלובלי על פני פסיקה על דרך החישוב האקטוארי. בפנינו אמנם מערער-נפגע- אשר בעת קיום הדיון בביהמ"ש קמא ובעת הנתן פסה"ד אינו עוד קטין במובן המשפטי אך טרם בחר והתבסס במקצוע זה או אחר. נאמר והודגש בפסיקה כי כאשר מדובר בקטינים מקובל ועדיף מתן פיצוי גלובלי. ברם, משמצאנו כי יש לצמצם את שיעור הנכות התפקודית ולהעמידה על % 5 בתחום העיניים, ולהשאיר על כנה את הנכות התפקודית בתחום א.א.ג. בשיעור % 5 כי אז נכותו התפקודית המשוקללת של המערער הינה בשיעור % 9.75 זהו השיעור שיחייב הערכה לצורך הענקת פיצוי גלובלי בגין אובדן כושר השתכרותו בעתיד. בהתחשב בנתונים אלה ובגילו של המערער אנו רואים להעמיד את הפיצוי בראש נזק זה על סך 000, 75 ש"ח למועד פסה"ד בפנינו. הנה כי כן, אשר נפסק בביהמ"ש דלמטה ישונה בשתי נקודות בלבד: (א) שיעור הנכות התפקודית הצמיתה בנושא העיניים (ובעקבתיה חישוב אבדן כושר השתכרותו לעתיד) יופחת ל-% 5 בלבד ומכאן שהנכות הצמיתה המשוקללת תופחת ל-%9.75. (ב) בגין הפסד התשכרות בעתיד הסכום הגלובלי שתחוייב המשיבה - המערערת שכנגד - לפצות בגינו את המערער יעמוד על סך 000, 75 ש"ח למועד פסה"ד בערעור. בנסיבות ישא המערער בהוצאות המשיבה וכן שכ"ט עו"ד בסך 000, 6 ש"ח + מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של 5 אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון. הערבות הבנקאית אשר הופקדה ע"י המערער תועבר לידי ב"כ המשיבה.דיני חינוךתאונת דרכים