האם רשות מקומית זכאית לדרוש תשלום בגין עבודות פיתוח שלא ביצעה ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום בגין עבודות פיתוח שלא בוצעו: .1ב- 4.9.90נחתם "חוזה פרוגרמה 1990" במסגרת תכנית מיוחדת להרחבת היצע הדיור (נספח א' לתצהיר ת/2) בין התובעת לבין ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל באמצעות מורשי החתימה במשרד הבינוי והשיכון (להלן: המשרד). לגבי כל פרוייקט בניה שהוסכם להתקשר לגביו במסגרת חוזה הפרוגרמה נחתם חוזה ספציפי. בין המשרד לבין התובעת נחתמו חוזים ספציפיים לפיהם נמסרה לתובעת בנית 215יחידות למגורים בשכונת הדר שבפרדס חנה (ראה נספחים ב-/1ב/ 9לתצהיר ת/2) (להלן: הפרוייקט). .2על פי הסכם המסגרת הפתוח הכללי של הפרוייקט כולל התקנת מערכות ביוב ואספקת מים בפרוייקט, יבוצע על ידי המשרד. התובעת, כמבצעת הפרוייקט, תחויב בהחזר הוצאות הפתוח בשעור שסוכם עליו. לגבי פרוייקט זה הוסכם על החזר הוצאות פתוח בשעור של % 50כשהמחצית הנותרת ניתנת כסבסוד לתובעת בהקמת פרוייקט זה. לאחר תחילת בנית הפרוייקט ב-1990- 91נדרשה התובעת לשלם למשרד החזר הוצאות פתוח בסך 872,921, 1ש"ח כמפורט בנספח ג' לתצהיר ת/ 2וסך 021,603, 1שקלים כמפורט בנספח ד' לתצהיר הנ"ל. חיוב זה כלל הוצאת פתוח עבור מערכות ביוב ואספקת מים. התובעת פרעה למשרד את כל חובה בגין הוצאות הפתוח. אין מחלוקת כי המשרד בנה את מערכות הביוב וצנרת אספקת המים בפרוייקט זה. .3במכתבה מה- 18.6.1991דרשה הנתבעת מאת התובעת תשלום היטל ביוב לדירות שבפרוייקט בשעור % 50בסך 033.56, 230שקלים ואגרת הנחת צנורות לדירות שבפרויקט בשעור % 50בסך 603 84.6, 68שקלים סה"כ 900.04, 536שקלים ששולם בשיקים דחויים (ראה נספח ה' לתצהיר ת/.2 דרישת תשלום זו באה לאחר שהתובעת כמעט והשלימה את בנית הפרוייקט ומרבית הדירות נמכרו. התובעת חלקה על דרישת תשלום זו במכתבה מה- 26.7.91(נספח ח' לתצהיר ת/2) בטענה שעבודות הפתוח בוצעו על ידי המשרד ואין כל "הצדקה או בסיס" לנתבעת לגבות היטלים ואגרות עבור שירותים שלא בצעה. עוד טענה כי דרישת תשלום זו מהתובעת מטילה עליה תשלום כפול עבור אותו שירות. במכתב תשובתו של המועצה המקומית מה- 4.8.91שדחה את תביעת התובעת להחזר התשלום ששילמה על פי דרישת הנתבעת, הוסיף כי "אגרת חבור" לא נגבתה על ידי המשרד והיא מגעת ישירות לנתבעת ומסתכמת לסך של כ- 250אלף שקלים (נספח ט' לתצהיר ת/2). יצויין כי אגרת זו לא נדרשה במכתב הדרישה מה-.18.6.91 ב- 13.10.91התקיים מפגש בין מהנדס החברה, העד סיון ברקוביץ (תצהיר ת/ 1ע' 4) לבין סגן ראש המועצה והוסכם על תשלום עבור אגרת חבורי מים ו"ביוב טהור" בשעור % 12סך 604, 440שקלים מחיוב זה נוכה הסכום ששולם עד לאותו תאריך סך 482, 218שקלים היתרה 122, 222שקלים ששולמה לנתבעת ב- 7.11.91(ראה פרטיכל נספח לתצהיר נ/1). לגרסת המהנדס ברקוביץ, הודע לו עובר לפגישה זו כי אם לא יסכים לדרישת התשלום של הנתבע, תופסק הבניה באתר (תצהיר ת/ 1ע' 4לרשומות). הנתבעת לא הקימה מכון לטיהור מי ביוב ולא בצעה את חיבורי המים לאתר הפרוייקט. כל עבודות התשתית בוצעו על ידי המשרד או על ידי התובעת. מר גיאת מהנדס הנתבעת, לא השכיל לפרט על יסוד מה נקבעו הסכומים האלה שפורטו בפרטיכל, מה גם שאינו תואם את הדרישה המקורית מה- .18.6.81נוטה אני לקבל את דברי העד ברקוביץ לגבי נסיבות עריכת מסמך זה. .4בתביעה זו דורשת התובעת את השבת הסכום של 067, 532שקלים ששילמה לנתבעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה .23.6.93 הנתבעת הכחישה את זכאותה של התובעת להשבת התשלום הנ"ל. .5השאלה היא אם הנתבעת כרשות מקומית זכאית לדרוש תשלום בגין עבודות פתוח שלא בצעה. ואפתח בשאלת היטל הביוב. סעיף 17לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב- 1962מסמיך את הרשות המקומית לחוקק חוק עזר לקביעת שעורי ההיטל, וקובע כי ההיטל אינו מוטל אלא "לשם כסוי הוצאות התקנת הביוב". המחוקק לא השאיר את קביעת שעור של ההיטל לשיקול דעתה החפשי של הרשות ללא כל זיקה לשעור ההוצאות שהוציאה או שתוציא עבור התקנת הביוב (ראה ע.א. 263/78 פס"ד לג(1) ע' 757בע' 763-4; ראה גם ה.פ. 1684/91 שצורפה לתיק). בעניננו מדובר בהוצאה שכבר הוצאה להתקנת מערכת הביוב בפרוייקט, ואין התיחסות להוצאות שיעשו בעתיד לבוא. כוונת החוק לגבי שתי האפשרויות היא לשפות את הנתבעת כמועצה מקומית על הוצאותיה להתקנת ולתחזוקת מערכת הביוב, ולא להעשירה מעבר להוצאות אלה. חוק העזר לפרדס-חנה-כרכור (ביוב) תשל"ה- 1975קובע בסעיף 1כי היטל ביוב מוטל "לשם כיסוי ההוצאות של התקנת ביוב או קניתו כאמור בסעיף 17לחוק". בעיננו לא הוכח כי לנתבעת היו הוצאות בקשר עם התקנת מערכת הביוב בפרוייקט זה ואין היא זכאית לגבות היטל ביוב מהתובעת. לא הוכח כי היתה התחשבנות בין הנתבעת לבין המשרד שתוצאותיה היו חיוב הנתבעת בהוצאות התקנת מערכת הביוב ושעורה של השתתפות זו. .6הדרישה במכתבה של הנתבעת מה- 18.6.91(נספח ה' לתצהיר ת/2) מתיחסת ל"היטל ביוב" המוטל על פי חוק העזר לפרדס חנה-כרכור (ביוב) תשל"ה- 1975שהתיחסתי אליו לעיל. ומסקנתי היא שלא חלה על הנתבעת חובת תשלום היטל זה. אעיר כי חוק העזר לפרדס חנה-כרכור (אגרת ביוב) תשל"ד- 1974המטיל אגרת ביוב על מי שמחזיק בפועל בנכס המחובר לרשת הביוב של המועצה ושעורה נקבע בהסתמך על כמות המים הנצרכת בנכס כאמור בסעיף 2לחוק עזר זה. בעניננו לא נדרש תשלומה של אגרה זו, בהעדר הוכחה כי התובעת מחזיקה בפועל בנכס בתקופה הרלונטית לחיוב ובעיקר לא הוכחה כמות צריכת מים המשמשת בסיס לחיוב באגרת ביוב. .7לפי הודעת שר הפנים מה- 26.6.61ילקוט פרסומים תשכ"ב ע' 220חל האמור בסעיף 17לפקודת העיריות (אספקת מים) גם על מועצה מקומית. סעיף 17קובע כי לגבי "מתיחת צנורות מים" תהיה לרשות המקומית אותן הסמכויות שיש לה בענין מתיחת צנורות שופכין כאמור בחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב- 1962ותהא "כפופה לכל אותן ההגבלות החלות עליה בענין מתיחת צנורות שופכין". סעיף 17לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) קובע כי ההיטל אינו מוטל אלא "לשם כיסוי הוצאות התקנת הביוב". אין למעשה מחלוקת שהנתבעת לא הוציאה הוצאה זו של הנחת צנורות מים בפרויקט זה, כך שאינה זכאית לתשלום עבור הוצאה שלא הוצאה. אציין כי בדרישה המקורית מה- 18.6.91נדרשה התובעת לשלם ושלמה עבור אגרת הנחת צנורות בלבד. ענין אגרת ההתחברות לרשת קיימת לא עלה בבקשה לרשות להתגונן והתצהיר שצורף לו המהווה את כתב הגנתה של הנתבעת. עוד אציין בהסתמך על תצהירו של המהנדס קריננברג שטיפל מטעם התובעת בפרשה זו, כי עבודות חבור המים בוצעו בחלקן על ידי התובעת ובחלקן ע"י המשרד שחייב את התובעת בחלק העבודות שבוצעו על ידו (סעיף 18לתצהירו ת/2). .8מסקנתי היא כי הנתבעת דרשה, ללא סמכות, סכומים שאינם מגיעים לה. התובעת שנעתרה לדרישה ושילמה סכומים אלה זכאית להשבתם. הנתבעת, בנסיבות שהוכחו, לא היתה רשאית לדרוש כספים אלה ולגבותם (ראה ספרם של פרידמן-כהן חוזים כרך ב' ע' 931הערות 189, 188). אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום של 900, 536שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961החל מיום הגשת תביעה ב- 23.6.93ועד התשלום בפועל בתוספת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 20שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961החל מכעבור חודש מיום מתן פסק הדין. עבודות פיתוח