שני המומחים מבססים את חוות-דעתם על בסיס אחד משותף שהוא זעזוע מוח, ושניהם מבססים את חוות-הדעת, בעקרו של דבר, על הסחרחורת שנגרמה לתובעת כתוצאה מהפגיעה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחוזי נכות זעזוע מוח: 1. התובעת, רות זיו, נפגעה בתאונת דרכים ביום .21.7.88 התאונה ארעה כאשר התובעת חצתה כביש ואין מחלוקת כי לא מדובר בתאונת עבודה. הנתבעת, חברת הבטוח הסנה בע"מ, אינה כופרת באחריותה לפיצוי, אך הויכוח הוא, כתמיד, על גובה הפיצוי. 2. בפתח סכומיו מקדיש עו"ד מילמן פרק נכבד לתקיפת המומחה ד"ר זאב הורוביץ ומבקש לא לקבל הערכותיו המקצועית. כל כך למה? מכיוון שרופא זה הינו מומחה למחלות אף, אוזן גרון, ולדעת עו"ד מילמן אסור היה לו ליתן-דעת בשטח נוירוכירורגי. ייאמר מיד כי הערכת ד"ר הורוביץ הינה כי לתובעת נגרמו כתוצאה מהתאונה %10 נכות. נוח יותר לנתבעת להשען על חוות דעתו של המומחה ד"ר נסים רזון אשר במקצועו הוא נוירוכירורג והנזק שנגרם לתובעת (כך טוען עו"ד מימלן) שייך לשטחו-הוא בלבד. למותר לציין כי ד"ר רזון העניק לתובעת רק 5 אחוזי נכות צמיתים ולכן מבקשת הנתבעת לאמץ את חוות-דעתו בלבד. 3. ד"ר רזון פסק %5 נכות לפי תקנה 34 לתקנות הבטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 1956, כאשר הוא משקלל את אפס אחוזי הנכות לפי תקנה 35(א) לבין % 10 המופעים בתקנה 35(ב). התקנה עצמה נושאת כותרת "הפרעות פסיכו-נוירוטיות" ועל-כן היא שייכת למומחיותו. ד"ר הורוביץ פסק אחוזי נכות לפי תקנה 72(4) (ב) של אותן תקנות. תקנת משנה זו מתייחסת ל"פגיעה קלה בחלק הוסטיבולרי בצורה קלה (קיימת סחרחורת, בחילה)". גם ד"ר רזון סמך דבריו וקביעתיו על הסחרחורת של התובעת, ואף ציין בחקירתו כי החלק הגדול של התלונות הן סוביקטיביות ולא אוביקטיביות. כלומר, הוא מקבל את תלונתה של התובעת לענין הסחרחורת עקב תנועות-ראש לצדדים או עקב התכופפות. שוב התלונה היא סוביקיבית. בהעדר ממצא אוביקטבי הוא פוסק כי ישנם סימנים קלים לאי התאמה סוציאלית וכושר עבודה. כיון ששני המומחים מבססים את חוות-דעתם על בסיס אחד משותף שהוא זעזוע מוח, ושניהם מבססים את חוות-הדעת, בעקרו של דבר, על הסחרחורת שנגרמה לתובעת כתוצאה מהפגיעה הנ"ל, הרי שלדעתי - (ולאור התרשמותי מחקירת ד"ר רזון ומקריאת חווה"ד וההסברים של ד"ר הורוביץ), כי אין מחלוקת בין הרופאים. להיפך, מדובר על בסיס משותף, והמחלוקת הינה על הגובה אחוזי הנכות הנובעים מבסיס זה. לפיכך, אין לקבל את תביעת עו"ד סוקולובסקי, ב"כ האשה, ואין לקבוע לתובעת נכות משוקללת של % 14.5 אלא אחוז נכות יחיד - הכולל את שתי חוות-הדעת, בשעור % 10בלבד. בכך תם פרק הוכוח בין הפרקליטים לענין נכונות חוות-הדעת של המומחים. 4 הפסד השתכרות בעבר א. בנושא זה מבקש עו"ד סוקולבסקי פיצוי "ממשי" בסך -.747, 3שקל לפי חשוב של הפסד 23ימי עבודה מלאים וכן הפסד חלקי של 20יום נוספים. כן מבקש הוא .-000, 10שקל פיצוי גלובלי מבלי שיסביר כלל כיצד הגיע לסכום זה. עו"ד מילמן, ב"כ הנתבעת טוען בסכומיו כי לא הוכח כלל כי המעבידה של התובעת נכתה ממנה ימי חופשה בגין התאונה, ולדעתי הצדק עמו. עיון בתדפסי המשכורת של התובעת מחודש יולי 88(חודש לפני התאונה) ועד דצמבר 1988מלמד כי אין כל הפחתה במשכורתה של התובעת ואין בתלושים הנ"ל (שלאחר התאונה)כל ניכוי בגין ימי חופשה. לפיכך, מה לי פסקי-דין המתייחסים לעקרון הפיצוי ומה לי מסקנות משפטיות מהם כאשר בפועל אין בידי התובעת להוכיח כי אכן נגרמו לה נזקים כספיים כלשהם. לו נכתה המעבידה ימי חופשה בימי מחלתה של התובעת כל שצריכה היתה התובעת לעשות הוא להציג אשור מתאים מיחידת המשכורת של המפעל. כך לא נעשה ולכן איני יכול לקבוע כי נגרמו לתובעת נזקים בגין העבר. 5. פיצוי בגין עזרה בעבר הקושי במתן פיצוי בנושא זה נובע מהעובדה כי התובעת לא טרחה להציג ראיות כי אכן נגרמו לה הוצאות של עזרת צד ג' כתוצאה מהתאונה. גם כאן לא היה קושי להביא את הקבלות של העוזרת, ואם תאמר כי מנהג העוזרות הוא לעבוד ללא קבלות הרי שלפחות צריך היה להציג את הדווח למל"ל בגין עוזרת. והנה, העוזרת עצמה התייצבה לעדות ומפיה אנו למדים כי היא החלה לעבוד בבית התובעת רק באוקטובר 1990, דהיינו, למעלה משנתיים לאחר התאונה! מי לידנו יתקע כי קיים קשר בין מועד זה לבין התאונה בעקר בשים-לב לפגיעות הגב והצואר של התובעת שאין להן קשר לתאונה? יתרה מזו: המדובר הוא בבית פרטי גדל-מימדים ( 170מ"ר + חצר) בו ¬לדברי העוזרת - אין כל עזרה מבני המשפחה כך שברור שחמש שעות העבודה השבועיות של העוזרת הינם טפה בים מבחינת הצורך היומיומי להחזיק משק בית כה גדול, הכולל, כידוע, 3ילדים בגיל ההתבגרות ובעל שאינו עוזר עקב עבודתו המרובה מחוץ לבית. צודק, על כן, עו"ד מילמן בציינו בסיכומיו כי ישנה אי התאמה, אם נשתמש בלשון עדינה - לגבי קיומה של עוזרת לפני התאונה, ובודאי שישנן אי התאמות לגבי סבות עזיבתה. אי התאמות אלו נבעו מעדות התובעת מול עדות בעלה ומול עדות החברה הטובה דליה צייג. מסקנת ביניים: אם זכאית התובעת לפיצוי בגין העבר הרי שזכותה נובעת מעזרת בני המשפחה שכן אין בפני ראיות לתשלום, או לפחות להעסקת עוזרת מיד בסמוך לאחר התאונה. מדובר בתקופה של כחודשיים ימים, ואם אצא מהנחה כי בתקופה זו העזרה היתה רבה יותר מאשר פעם בשבוע, הנני פוסק לתובעת בגין עזרת-העבר של בני משפחה סך .-000, 2שקל. 6. פיצוי בגין עזרה בעתיד גם כאן ישנו קושי בהערכת הפיצוי שכן ב"כ התובעת מתעלם ממספר נקודות רלבנטיות. ראשית, כפי שמציין עו"ד מילמן, יש לתובעת בעיות רפואיות נייטרליות לתאונה אשר תורמות לצורך בעזרה, אם בכלל, לא פחות מהנזק שנגרם עקב התאונה. (ר' עדותה בעמוד 22לפרטיכל מיום 29.5.94). שנית, ילדי בני הזוג הם כיום בגיל 16- .20 (ראה עדות הבעל לגבי גילם ביום מתן עדותו - עמ' 8לפרטיכל), כך שעל-פי נסיבות החיים הרגילות הם יעזבו את הבית תוך מספר שנים, כל אחד לדרכו. ממילא, אין מקום לתביעת בא-כוח התובעת להשית פיצוי בגין 27השנים הבאות. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות דלעיל, כולל את העובדה שמצב בני הזוג השתפר כלכלית לאחר סיום תשלום המשכנתא, ובשים-לב לכך כי יצאת הילדים מהבית אין פרושו הפסקת התמיכה בהם, ובשים-לב למצבה הרפואי האובקטיבי של התובעת הנני פוסק לה פיצוי גלובלי בגין עוזרת בסך .-000, 10שקל כשהחשוב מבוסס על עזרה כשהילדים או מי מהם נמצאים בבית עוד כ- 10שנים מהיום, מה עוד שעם התבגרותם כמות העזרה השוטפת המתקבלת מהם הולכת וגדלה. 7. הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד אין בידי התובעת כל קבלות או הוכחות אחרות המאשרות את תביעת בא-כוחה לפיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר. (ר' סעיף ו' לסכומיו). הוא הדין לגבי הוצאות רפואיות עתידיות מכיוון שהנושא האפשרי הרלבנטי כעת הוא נתוח פלסטי, אך התובעת הצהירה מפורשות כי לא תעבור ניתוח שכזה. (עמ' 24לפרטיכל). לפיכך, ההוצאות היחידות הן לגבי העבר והן לגבי העתיד יכולות להתייחס לרכישת כדורים נגד כאבים מעבר לאלה המסופקים ע"י קופת חולים. להערכתי, סכום של .-500, 1 שקל יכסה הן את הוצאות העבר והן את הוצאות העתיד בנדון. 8. כאב וסבל כאן הוכח, ללא ספק, לתוצעת נגרמו הן כאבים והן סבל כתוצאה מהתאונה. מדובר בתאונה בה אבדה התובעת את הכרתה: בה היא נזקקה להעדרות של 23יום מהעבודה: וכן נזקקה לתקופה נוספת בה עבדה באופן חלקי בלבד. ולבסוף מדובר בתוצאות תאונה אשר נגרמו לה לירידה בפעולותיה החברתיות והביתיות. לפיכך, הסכום המוצע ע"י עו"ד מימלן הינו מגוחך ובלתי מקובל. כידוע, הסכום המקסימלי עפ"י חוק הפלת"ד לפיצוי בגין כאב וסבל עומד על סך כמאה אלף שקל. כן יש לזכור כי קבעתי כי שעור הנכות של התובעת הינו % 10כך שסכום הפיצוי בגין בגין ראש נזק זה, בהתחשב בכל הנסיבות שפורטו לעיל, כולל גילה של התובעת יהיה בסך 416, 9שקל לפי החישוב הבא: .-416, 9שקל = % 6- % 10x 100.178לסכום זה יש להוסיף פיצוי בגין שני ימי אשפוז ובסה"כ .- 400שקל (סה"כ הפיצוי בראש נזק זה .-817, 9שקל). 9. הפסד השתכרות לעתיד על-פי הראיות שבפני הרי שלמרות שחלפו כ- 7 שנים מיום התאונה לא נפגעה התובעת בשכרה. היא ממשיכה לעבוד באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד, ואולי אף עם שפור קל בתנאי העבודה לאחר שהעוברה לחדר המשמש אותה בלבד. מאידך גיסא, טוענת התובעת לאובדן זכרון, יעילות וכושר כפי שהיו לה ערב התאונה ויש לקחת גורמים אלה בחשבון. שכן, אם יום אחד תעזוב התובעת את מקום עבותדה הנוכחי תיוותר לה תקופת זמן לא מבוטלת (בין 15שנה ל- 0שנים) לעבודה במקום אחר. כאן, ייתכן ולפגיעות הרפואיות הנ"ל תהיינה השפעות על אפשרות מציאת עבודה, אם כי מאידך-גיסא, תקופת העבודה מהתאונה ועד עתה עשוייה לשכנע מעביד פוטנציאלי כי מדובר בעובדת טובה הנושאת בעול תפקידה ללא בעיות, למרות התאונה. במצב זה, בו אחוז הנכות של התובעת הינו נמוך ואינו בהכרח פונקציונלי (וראה תאור מרכיב הנכות בתקנות המל"ל) הרי שישנו קושי להשתמש באחוז הנכות כבסיס לחשוב אחוזי הנכות הפונקציונליים. (ר' בנדון ספרו של השופט ד"ר קציר "פיצויים בשל נזק גוף", מהדורה שניה בעמוד 275 ואילך). מקרה דומה בנסיבותיו למקרה הנוכחי נידון ב- ע"א 18/81 פד"י לז' (4) .656 גם שם קבע בית-משפט העליון כי בהעדר ראיות קונקרטיות לגבי ההפסד העתידי של התובעת, יש לפסוק פיצוי גלובלי. גם שם חזרה התובעת לעבודתה ומבלי שהיו ראיות כי היא עלולה לאבד עבודתה עקב התאונה. הוא הדין במקרה הנוכחי כמפורט לעיל. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות דלעיל, הנני פוסק לתובעת פיצוי גלובלי בגין הפסד השתכרות לעתיד, אם יארע מאורע זה, בסך .-000, 25 שקל. 10. סוף דבר: אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך .-317, 48 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק-הדין ואילך שכן לתביעה יש אחריות מרובה ביותר בהתמשכות המשפט עד עתה ולא יהא זה צודק לחייב את הנתבעים בגין מעשיה או מחדליה של התובעת. כן ישלמו הנתבעים (ביחד לחוד) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל) בסך .-800, 4שקל + מע"מ (צמוד). נכותזעזוע מוחאחוזי נכות