קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי ציות להוראת שוטר במערכת הכריזה לעצור רכב: בפניי ערעור על גזר דינו של בימ"ש לתעבורה במחוז מרכז פ"ל 748/08 מיום 22.12.10 (כב' השופטת מגי כהן). כתב האישום מלמד על כך שביום 1.1.08 נהגה המערערת ברכב פרטי ברחובה של עיר, לא צייתה להוראות שוטר אשר סימן לה לעצור תוך קריאה במערכת הכריזה והפעלת אורות כחולים, המערערת האיצה את רכבה ונעצרה לאחר מכן על ידי שוטרים. באותן נסיבות נהגה המערערת ברכב ביודעה כי היא נוהגת בזמן פסילה ונהגה ברכב ללא ביטוח. המערערת סירבה להיבדק בדיקת דם והכשילה את בדיקת הינשוף והתנהגותה העידה על שכרות בכך שריח אלכוהול היה מפיה, התנדנדה, התנהגה התנהגות פרועה ונראתה תחת השפעת אלכוהול כבדה. באותן נסיבות מסרה המערערת לשוטרים פרטים כוזבים, הזדהתה בשמה של אחותה רווית מלול תוך שמוסרת שם ות"ז כוזבים ורק כאשר נערך עליה חיפוש נמצא ברשותה דרכון ובו פרטיה. המערערת הורשעה על פי הודאתה בביצוע העבירות כדלקמן: נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62 (3) + 39 א' + 64 ד' (א) + 64 ב' לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף , עבירה לפי סעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי; מסירת פרטים כוזבים, סעיף 62 (4) לפקודת התעבורה; אי ציות להוראת שוטר במדים, עבירה לפי תקנה 23 א' לתקנות התעבורה. על המערערת נגזרו העונשים דלהלן: א. 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ב. 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. ג. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 44 חודשים. ד. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא תעבור אותה עבירה בה הורשעה או עבירה נוספת מהתוספת הראשונה או השנייה. ה. חתימה על התחייבות בסך 20,000 ₪ שלא תעבור במשך שלוש שנים את אותן עבירות בהן הורשעה של נהיגה בשכרות, תחת השפעת משקאות משכרים, ופסילה, אחרת תיאסר למשך חודשיים. גזר דינו של בימ"ש קמא בגזר דינו ציין בימ"ש קמא כי המאשימה עתרה להפעלת מאסר על תנאי שהוטל על המערערת במסגרת תיק תאונת דרכים 10565/06 , מאסר על תנאי מרתיע, פסילה ממושכת בפועל שלא תפחת מהמינימום, הפעלת פסילה מותנית בתיק 10565/06 באופן מצטבר, פסילה על תנאי וחתימה על התחייבות ללא קנס לנוכח עתירת התביעה למאסר בפועל. בית משפט קמא התייחס לדברי ב"כ המערערת בפניו שביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי וזאת על מנת שלא לשבש את מסלול חייה הנורמטיבי שהיא נכנסה אליו לאחרונה. כן ביקש ב"כ המערערת בהתחשב בנסיבות חייה הקשים של המערערת ובכך שעל פי גיליון הרשעות אין לה הרשעות בשנים האחרונות. כך גם הוצג בפני בימ"ש קמא הרשעות קודמות של המערערת בתעבורה מהם עולה כי למערערת רישיון נהיגה משנת 2003, צברה לחובתה 5 הרשעות כאשר העבירה האחרונה משנת 2006 שם דובר בתיק תאונת דרכים ונהיגה בקלות ראש בשכרות ואי מסירת פרטים בתאונה. בתיק זה על המערערת הוטלו בין היתר מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים ופסילה על תנאי של 8 חודשים. כך גם סוקר בימ"ש קמא בגזר דינו את תסקירי שירות המבחן אשר הוגשו בעניינה של המערערת, תסקיר מיום 10.3.10 ותסקיר משלים מיום 24.5.10 וכן חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. בית המשפט קמא סוקר את הדברים הכתובים בתסקיר מיום 10.3.10 שבו יש פירוט מעמיק של נסיבות חייה הקשות של המערערת וממנו עולה כי מדובר במערערת שנהגה לשתות לעתים תכופות משקאות חריפים. כן ציין בימ"ש קמא את העובדה שמתוך התסקיר עולה שהמערערת מבינה את חומרת העבירה, מביעה צער וחרטה ולוקחת אחריות חלקית על העבירה. כן מתייחס בימ"ש קמא לכך שבתסקיר נכתב כי: "נוטה להוריד מערכם וחשיבותם של דפוסי צריכת אלכוהול בעברה ומצבי הסיכון שהיא נוטה להיכנס אליהם". שירות המבחן המליץ להטיל על המערערת עונש מרתיע על ידי הארכת מאסר על תנאי (בפסק דינו של בימ"ש קמא נכתב כפי הנראה בטעות הארכת פסילת הרישיון). כן ציין בימ"ש קמא ששירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית מכיוון שהמערערת כך לדעתו אינה מעוניינת להשתלב בתהליך הטיפולי עקב קושי במתן אמון והעדפה להתמודד בכוחות עצמה. בית המשפט קמא התייחס לתסקיר המשלים מיום 24.5.10 שבו המערערת דיווחה כי היא מצליחה להתמיד במקום עבודה קבוע, להימנע משימוש לרעה באלכוהול ועל פי התרשמות שירות המבחן המערערת מתנהלת כיום באופן בוגר ועל כן ריצוי מאסר בפועל עלול להביא להידרדרותה ולטרפד את ניסיונותיה לשקם את עצמה. בית המשפט קמא מציין את העובדה כי התקבלה חוות דעת ממונה על עבודות שירות אשר מצא את המערערת מתאימה לריצוי המאסר בעבודות שירות. בימ"ש קמא מציין את העובדה שהמדובר בפעם השנייה שהמערערת הורשעה בגין ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות וכן אודות המסוכנות הרבה הטמונה בנהיגה בשכרות. מסוכנות זו התממשה באירוע בגינו הורשעה המערערת בשנת 2006 במסגרת תיק תאונת דרכים. בית משפט קמא מתייחס לנסיבות חייה הקשות של המערערת ובהתאם לכתוב בתסקיר שירות המבחן אולם קבע כי בית המשפט אינו יכול להשלים עם העובדה שהמערערת לא מוכנה להשתלב בהליך טיפולי על אף הרקע בשתיית אלכוהול שכן בימ"ש קמא קבע שלמערערת ניתנה הזדמנות להוכיח את עצמה כאשר בית המשפט הטיל עליה מאסר על תנאי בשנת 2006 וכעת המערערת אינה מוכנה להסתייע בכל הליך טיפולי. בית המשפט לא יכול היה להותיר את השמירה על שלום הציבור על כתפיה של המערערת שכבר הוכיחה שכנראה אינה מסוגלת להתמודד לבד עם בעיותיה, ולכן גזר בית המשפט קמא את שגזר כאמור לעיל. הערעור שבפניי בא כוחה הנכבד של המערערת חזר על דברים שנאמרו בפני בימ"ש קמא והוסיף עובדה שלא הייתה בפני בית המשפט קמא והיא שהמערערת כרגע בחודש הרביעי להריונה וכן ציין את חובותיה הרבים של המערערת העולים כדי למעלה מ - 30,000 ₪. כן ציין ב"כ המערערת את העובדה שמדובר בעבירה שבוצעה ב - 1.1.08 ומאז לא אירעו אירועים נוספים. ב"כ המערערת חזר וחידד את הדברים שנכתבו בתסקיר שירות המבחן בדבר נסיבותיה האישיות הקשות של המערערת אשר סבלה בילדותה מאלימות פיסית ומילולית קשה מצד אמה שלא חסכה ממנה את שבטה, היא גדלה בבית בו שרר מערכת יחסים אלימה בין שני הוריה ולא זכתה לקבל סממנים של חום ואהבה אמהיים שהינם מנת חלקם של מרבית המשפחות בעולמינו. מערכת היחסים הבלתי תקינה בין המערערת לבין אמה הביאו לכך שהמערערת הוכרזה כקטינה נזקקת והוצאה מביתה בצו חירום בהיותה בגיל 15. כך גם לא מצאה המערערת נחמה אצל אביה אשר התגרש מאמה הביולוגית בהיותה בת 12 ונישא מחדש. המערערת החלה לגדול בפנימיות שונות והתקשתה להסתגל ולמצוא מנוח לנפשה הסוערת וכתוצאה מהתלישות וההזנחה הפיסית והנפשית שחוותה הביאו אותה למחוזות שאינם טובים. לפיכך עותר ב"כ המערערת לבטל את המאסר בעבודות שירות שהושת על המערערת על דרך הארכת המאסר על תנאי בתוספת של"צ וכן עותר בא כוח המערערת לחילופין לבקש בעניינה תסקיר משלים נוסף אשר יתייחס גם לנושא הריונה של המערערת ועניין הגמילה. טענות המשיבה : המשיבה סבורה שיש לדחות את הערעור שכן המדובר בנהיגה בפסילה ובהתנהגות אלימה בכביש ולא ניתן לסמוך על המערערת שכן בנסיבות האמורות בימ"ש קמא איזן בין כל האינטרסים שגזר את שגזר על המערערת. הכרעה המדובר במערערת שלה נסיבות חיים קשות והכל כמתואר כמפורט בתסקירי שירות המבחן שהוגשו לבימ"ש קמא ופורטו בדברי ב"כ המערערת ואינני רואה מקום לחזור עליהם. בעניין דנן מדובר במערערת שהורשעה בכך שהיא נסעה כשהיא בפסילה וכאשר היא שיכורה, שתי עבירות שהן מהחמורות אשר בעבירות הנהיגה. אין צורך להכביר מלים בנוגע לחומרת העבירות בהן הורשעה המערערת, שכן יש להירתם ולהילחם בהרתעת נהגים מסוכנים פורעי חוק בכל דרך אפשרית. המדובר כאמור בעבירה של נהיגה בשעת פסילה שהיא עבירה שיש בה עבירה כנגד שלטון החוק שכן העובר עבירה של נהיגה בפסילה מזלזל בפסקי דין של בית המשפט ומכאן חומרתה היתרה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה. כך גם עבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה מעין כמוה שכן הנוהג תחת שכרות מסכן בצורה משמעותית עוברי אורח המשתמשים בדרך וכן מתוך נסיבות כתב האישום עולה כי התנהגותה של המערערת לא הייתה שקולה בעת מעצרה שכן היא לא שלטה במעשיה ורק בנס לא נגמר העניין בתוצאות חמורות יותר. אני סבור שבנסיבות העניין בימ"ש קמא איזן כראוי את כל האינטרסים שכן דווקא בשל נסיבותיה האישיות הקשות של המערערת נמנע מלשלוח אותה למאסר מאחורי סורג ובריח, לפיכך אינני סבור שנפל פגם כלשהו בגזר דינו של בימ"ש קמא, כך גם לא ראיתי להיעתר לבקשתו החלופית של ב"כ המערערת לשלוח אותה לתסקיר נוסף של שירות המבחן שכן שני תסקירים ניתנו בעניינה של המערערת. חזקה שהממונה על עבודות שירות ימצא לה תעסוקה ההולמת את מצבה ההריוני וכן ישקול אפשרות שהמערערת תרצה את מאסרה בעבודות שירות בשעות כאלה שיתאפשר לה לעבוד בעבודתה. אשר על כן, התוצאה היא שראיתי לדחות את הערעור. הערעור נדחה אפוא. משטרהרכבמשפט תעבורהאי ציות להוראת שוטרשוטר