בקשה למחיקת הודעה לצד שלישי עקב תניית בוררות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למחיקת הודעה לצד שלישי עקב תניית בוררות: .1בקשת המבקשים היא שתימחק הודעה לצד שלישי, שנשלחה להם עלידי המשיבים 2, 3ו- 4(להלן ייקראו "הנתבעים") בתיק אזרחי 26/79, או לחילופין, שהדיון בהודעה לצד שלישי יעוכב, בהסתמך על סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח- 968[6] (להלן ייקרא "החוק"). נגד הנתבעים הוגשה תביעה בת"א 26/79 לתשלום פיצויים לתובע שם בגין תאונת-עבודה, שאירעה לתובע בעת עבודתו אצל הנתבעים. הנתבעים מצדם שלחו הודעה לצד שלישי נגד המבקשים, בהסתמך על פוליסה לביטוח מעבידים שהוציאו לנתבעים. בקשת המבקשים למחיקת ההודעה לצד שלישי, (להלן תיקרא "ההודעה"), שנשלחה להם, או לחילופין לעיכוב ההליכים בה, מסתמכת על סעיף 8של ההתנאות שבפוליסת הביטוח, שזה לשונו: "כל חילוקי-דעות שיתעוררו בקשר עם פוליסה זו ימסרו להכרעת בורר שיתמנה בכתב על-ידי הצדדים לסכסוך, ואם הצדדים לא יוכלו לבוא לידי הסכם בדבר בחירת בורר יחיד - להכרעת שני בוררים, שיתמנו בכתב, בורר על-ידי כל צד, במשך חודש ימים אחרי שיתבקש בכתב על-ידי הצד האחר, או במקרה שהבוררים לא יוכלו להסכים ביניהם להחלטת הבורר מכריע שיתמנה בכתב על-ידי שני הבוררים לפני התחלת הדיון. הבורר המכריע ישב עם הבוררים ויהיה יו"ר בישיבותיהם והוצאת פסק הבוררין תהיה תנאי מוקדם לזכות תביעה כלשהי נגד החברה; אם החברה תודיע למבוטח במכתב רשום על סירובה להכיר באחריותה ביחס לתביעה כלשהי בתוקף הפוליסה הזאת ומסיבות התלויות במבוטח או בא כוחו לא תובא תביעה כזאת לבוררות במשך 12חודש מיום סירוב כזה, בהתאם להוראות הנכללות בזה, אזי יחשב הדבר כוויתור מוחלט של המבוטח על כל זכות תביעה שהיא עקב התביעה הנדונה". הבקשה למחיקת ההודעה מבוססת על נוסח הסעיף, לפיו תוצאת פסקבוררין תהיה תנאי מוקדם לזכות תביעה כלשהי נגד החברה. לטענת המבקשים, באין פסק-בוררין כזה, אין לנתבעים עילת-תביעה נגדם ועל כן, מכוח תקנה 105(א)(1) לתקנות סדר הדין [7], דין ההודעה להימחק. הטענה החילופית היא שיש לעכב את הדיון בהודעה, שכן נתקיימו תנאי סעיף 5לחוק הבוררות לעיכוב ההליכים. .2נוסחו של הסכם הבוררות שבסעיף 8הנ"ל הוא בנוסח .scott averyעל אף זאת, אם יימצא שאין לעכב את ההליכים בהודעת צד ג' - וזה בין משום שלא נתמלאו תני סעיף 5(א) ובין אם משום שבית-המשפט יעשה שימוש בשיקול דעתו על-פי סעיף 5(ג) לחוק ויסרב לעכב את ההליכים - לא יהיה בנוסח סעיף 8הנ"ל, לפיו קיום פסק-בוררין הוא תנאי מוקדם לתביעה על-פי הפוליסה, כדי למנוע דיון בהודעת צד ג', ולא יהיה מקום למחוק את התביעה. תחול אז הוראת סעיף 7(ב) לחוק אשר לפיה: "החליט בית-המשפט שסכסוך לא יידון בבוררות, אם לפי סעיף 5או 6 ואם לפי סעיף 12(ב), בטלה כל תניה בהסכם בין הצדדים שעל פיה יהיו התחלת הליכי הבוררות או סיומם תנאי מוקדם למימושה של זכות שביניהם". יוצא, איפוא, שאם דינה של הבקשה לעיכוב ההליכים בשל קיום סעיף בוררות להידחות, נוסחו של סעיף 8לא יהיה בו כדי למנוע דיון בהודעה והכרעה בה. במקרה כזה גם לא תעמוד למבקשים הטענה שאין ההודעה מגלה עילה נגדם בשל היעדר פסק-בוררין, מן הטעם שכשקובע בית-משפט כי אין לעכב את הדיון על-פי סעיף 5לחוק, בטלה התניה בהסכם-הבוררות, לפיה מתן פסק-בוררין תנאי למימוש זכותם של הנתבעים כלפי המבקשים. (ור' לענין זה גם ע"א 307/71 אוניקו רויטמן נ' שמשון בע"מ [1] בעמ' 3-372). כיוון שבבקשה שלפני נתבקש בית-המשפט - ולו לחילופין - להכריע גם בשאלה אם יש מקום לעכב את הדיון בהודעת צד שלישי, הרי אם ימצא שאין לעשות כן והתניה האמורה בסעיף 8תיחשב לבטלה מכוח סעיף 7(ב) לחוק שוב אין עומדת למבקשים הטענה, שפסק-בוררין הוא תנאי לתביעה מצד הנתבעים כלפי המבקשים, וכי דין התביעה להימחק בשל היעדר עילה ללא פסק-בוררין כזה. (ור' לענין זה את האמור בספרה של אוטולנגי על בוררות [8] בעמ' 74- 73והערה 13שם). .3קודם שאתייחס לשאלה העיקרית, אם יש מקום לעכב את ההליכים אם לאו, אוסיף עוד ואומר, שבקשת המבקשים למחיקת ההודעה בשלב זה של קודם שמיעת ראיות, גם לו היתה מוגשת לבדה, ללא בקשה חילופית נוספת לעיכוב ההליכים, דינה היה להידחות. בשלב זה, קודם שמיעת ראיות הצדדים, כדי שתימחק תביעה (במקרה שלנו ההודעה לצד שלישי) צריך ביתהמשפט להיות משוכנע שלתביעה אין כל סיכוי שתתקבל (ר' לדוגמה ע"א 590 /74חירם לנדאו בע"מ נ' פיתוח מקורות בע"מ [2]). בהסתמכו על סעיף 8לתניות שבפוליסה, טוען, אמנם, בא-כוח המבקשים שאין לנתבעים סיכוי בהודעה ששלחו למבקשים. אלא שלנתבעים יש טענות שאם תתקבלנה, הרי על אף הנוסח של סעיף 8, עשויה התביעה שביסוד ההודעה להתקבל. לפי העולה מההודעה ומכתב-התשובה של הנתבעים לכתב ההגנה שהוגש על-ידי המבקשים להודעה, על אף האמור בסעיף 8הסכימו המבקשים לקבל על עצמם את האחריות לתאונה בוותרם על קיום בוררות. לחילופין טוענים הם, שהיה ויתור מצד המבקשים על כל טענה בדבר היעדר אחריות מצדם לשפות את הנתבעים על כל שיחוייבו לפצות את התובע. ולחילופין, כי מנועים הם מלחלוק על חובתם זו (ר' סעיפים 6ו-8(ב) להודעה וסעיפים 4, 5, 6ו- 9לכתב התשובה של הנתבעים). נראה לי, שמבלי שאקבע עמדה לגבי טיעונים אלה של הנתבעים לגופם, אין מקום בשלב זה לשלול את האפשרות שטענות אלה יוכחו. אם אמנם ייקבע, שעל אף האמור בסעיף 8, הסכימו המבקשים, לאחר קרות התאונה הנדונה, לקבל על צמם את האחריות לשיפוי הנתבעים על-פי הפוליסה ללא צורך בקיום בוררות, או אם יוכח שבהסתמך על התנהגותה מנועה היא מלכפור באחריותה זו - שוב אין סעיף 8עומד לנתבעים לרועץ ואין בו לחסום את תביעתם לשיפוי מהמבקשים. במצב העובדתי לפי תצהירי הצדדים בבקשה זאת אין לשלול את סיכויי הנתבעים בטענותיהם הנ"ל. בתצהיר נוסף שהוגש על-ידי דן איתן מטעם המבקשים, הוא מצהיר, אמנם, שגם "בעבר" היתה מוכנה חברת-הביטוח "נסיונל" חברה ישראלית לביטוח בע"מ, שהוציאה את הפוליסה הנידונה, לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות. אך הוא לא מציין מאיזה תאריך בעבר. מטיעונו של בא-כוח המבקשים לפני יודעים אנו שמשך 8- 7חודשים מאז הוגשה התביעה נגד הנתבעים בתיק זה, לא חלקו המבקשים על אחריותם ויודעים אנו שהם בחרו עו"ד לנתבעים ומימנוהו. בשלב זה עוד לא נטענה טענת היעדר אחריות עלפי הפוליסה על-ידי המבקשים. ומתצהיר הנתבעים שבתיק זה, עליו לא נחקר המצהיר ג'ורג' שלופי, למדים אנו, שהמבקשים הכירו באחריותם לתאונה עלפי הפוליסה ועל יסוד זה קיבלו על עצמם את הטיפול בתביעת התובע, מבלי שהעלו כל דרישה לבוררות. (ר' סעיפים 6, 7, 8ו- 11לתצהיר). כיצד ניתן לקבוע עתה, ללא שמיעת ראיות, שטענות הנתבעים בענין זה, שהמבקשים קיבלו על עצמם אחריות ללא צורך בקיום הבוררות, או שמנועים הם מלכפור באחריותם - נידונות לכשלון? אין, על כן, מקום למחוק את ההודעה לצד שלישי מחמת שאינה מגלה עילת תביעה. .4ועתה אעבור לדון בבקשה לעיכוב ההליכים. אך יהיה זה מועיל אם לצורך זה אציין תחילה את מלוא עובדות המקרה הרלוואנטיות להחלטה בענין זה. עובדות אלה מוצאות ביטוין בתצהיר מטעם הנתבעים, אשר לא נסתר, ובמסמכים אשר בתיק בית-המשפט. התאונה הנדונה אירעה ביום 5.10.76ולמחרת היום דיווחו הנתבעים למבקשים על תאונה זו, שאירעה לתובע. בעקבות הודעה זו שלחו המבקשים אדם מטעמם, אשר בדק את מקום התאונה וצילם אותו. ביום 10.1.79הגיש התובע את תביעתו בתיק זה. עם קבלת מסמכי התביעה מבית-המשפט, העבירו אותם הנתבעים למקשים. המבקשים, אשר הכירו בשלב זה באחריותם לפיצוי הנתבעים בכל מה שיחויבו בו עקב התאונה וודאי לא חלקו עליה - מינו מטעמם עורך-דין כדי שייצג את הנתבעים מול התביעה. על-פי בקשת המבקשים חתמו הנתבעים על יפוי כוח לעורך-הדין שבחרו המבקשים, הלא הם עורכי הדין גור-גרובר, וכן מסרו לעורכי-דין אלה את כל האינפורמציה שברשותם. המבקשים קיבלו על עצמם את הטיפול בתביעה ולא העלו בשלב זה כל הסתייגות לחלותה של הפוליסה בנסיבות המקרה. ניהול ההגנה של הנתבעים בשלב זה נעשה על-פי שיקול דעתם של המבקשים, ללא שהמבקשים חלקו על חבותם על-פי הפוליסה בכל הנוגע לחובת השיפוי של הנתבעים בכל מה שיחויבו לשלם לתובע. ממילא גם לא העלו המבקשים כל דרישה לבוררות על-פי סעיף 8של תניות הפוליסה. בינתיים הגיש עורך-הדין גור, אשר ייצג, כאמור, את הנתבעים כעו"ד שנבחר על-ידי המבקשים בתביעה שהוגשה נגד הנתבעים, כתב-הגנה, והופיע בשמם במספר ישיבות בקדם המשפט. בתקופה זו נבדק התובע על-ידי רופאים מטעם הצדדים, ובישיבה שהתקיימה ביום 25.6.79גם הגיעו באי-כוח הצדדים לידי הסכם, אשר לפיו אחראים הנתבעים כדי % 92לקרות התאונה ואילו התובע תרם ברשלנותו כדי % 8לקרות התאונה. התיק מוכן היה לשמיעה והדיון לשמיעת הראיות בשאלת גובה הנזק נקבע ביום 12.7.79ליום .9.11.79 רק לאחר כל אלה, ביום 10.10.79, החליטו המבקשים להתנער מהכיסוי הביטוחי לתאונה שאירעה לתובע (ר' סעיף 7להודעה אשר המבקשים הודו בנכונותם בכתב הגנתם להודעה). המבקשים הודיעו על כך לעורכי-הדין גורגרובר, ובעקבות שינוי זה בעמדת המבקשים עתרו עורכי-הדין גור גרובר לבית-המשפט לשחררם מייצוג הנתבעים בתביעה. בשלב זה, כשקבוע היה תאריך לשמיעת הדיון, ולאחר שעוה"ד גור גרובר שוחררו מייצוג הנתבעים, פנו הנתבעים לעו"ד שגיא שייצגם וזה שלח מטעמם את ההודעה אל המבקשים. בשלב זה העלו המבקשים את הטענה בדבר קיום הסכם-בוררות, טענה שאותה טענו הן בכתב הגנתם והן בבקשה הנידונה. לעובדות המובאות לעיל מן הראוי להוסיף הערה נוספת: בהתאם לחומר העובדתי שלפני, השינוי בעמדת המבקשים לגבי שאלת קיום חבות ביטוחים מצדם כלפי הנתבעים, לא אירע בשל עובדות שהנתבעים העלימו מהם, או בשל כך שעובדות הצריכות לענין לא היו בידיהם. התובע היה קטין בעת קרות התאונה והוא נפגע בעבדו ליד מכונה. טענת המבקשים בכתב הגנתם היא, שהפוליסה אינה חלה בשל הפרת תנאי מתנאיה, היינו העסקת התובע על-ידי הנתבעים בניגוד להוראות החוק והתקנות בדבר העסקת נער. אין בכתב-ההגנה של המבקשים, ולא בתצהיר שהוגש מטעמם בבקשה זו, כל טענה, שהעובדות הצריכות לענין זה לא היו בידי המבקשים כבר בעת שנמסרה להן האינפורמציה על המקרה מפי הנתבעים ובעת שכתב-התביעה הועבר אליהם. לכאורה לו אלה היו פני העובדות, והאינפורמציה שמסרו הנתבעים לא היתה מהימנה, ודאי היו המבקשים מציינים זאת. וגם זאת - כתב-התביעה שנמסר למבקשים מציין את גילו של התובע, וברור מתוכו, שהמדובר במי שהיה קטין בעת קרות התאונה. תיאור התאונה בכתב-התביעה מפרט שהיתה זו תאונה אשר בה נפגע התובע ממכונה, וכפי שכבר נזכר, סמוך אחר קרות התאונה בדק נציג המבקשים את מקום התאונה וצילמו. כלומר, אותן עובדות שעל פיהן טוענים המבקשים לאי חלות הפוליסה היו בידיעת המבקשים לכאורה זמן רב לפני ששינו טעמם ובודאי לפני שהחליטו לממן את הגנת הנתבעים ולמנות להם עורך-דין, אשר בו בחרו. לעובדה זו, של התנערות מאחריות לפי הפוליסה בשלב כה מאוחר, לא המציאו המבקשים כל הסבר. הם אינם טוענים - וודאי לא מפורשות - שאותה טענה שהפוליסה אינה מכסה את המקרה בשל תניית פטור שבה, לא היתה לנגד עיניהם כל העת, ולפי האמור לעיל, היו כל העובדות הרלאוונטיות בידי המבקשים כל העת. הדבר גם עולה מפורשות מהאמור בסעיף 7של תצהיר הנתבעים בבקשה זו, לפיו מסרו הנתבעים למבקשים את כל האינפורמציה המצויה ברשותם. .5נוכח העובדות האמורות, ובהתחשב בכל נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה, שאין מקום לעכב את ההליכים כמבוקש על-ידי המבקשים. אין אני מתעלם מההלכה, שבדרך כלל כשקיים הסכם-בוררות, יטה בית-המשפט לקבל בקשה לעיכוב הליכים כדי לקיים את רצון הצדדים, כשחתמו על הסכם הבוררות. ואף לא מכך, שעל הטוען לקיום טעם מיוחד שלא לעכב הליכים להוכיח את קיומו של טעם כזה. (ר' לדוגמא ע"א 550/75 מירלי נ' בגון [3] בעמ' 314למעלה ובעמ' 317מול האות ב'). לצורך הכרעת-הדין בבקשה זו מוכן אני גם להתעלם מספקותי, אם בנסבות המקרה יש מקום לומר על המבקשים, שהם באמת היו מוכנים לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות, כדרישת סעיף 5(א) לחוק, ולהימנע מהכרעה בנקודה זו. ספקותי בענין זה מקורם בהתנהגות המבקשים כמבואר לעיל. כשפנו הנתבעים אל המבקשים והודיעום על התאונה הנדונה, לא חלקו המבקשים על אחריותם לפי הפוליסה. כשהביאו להם הנתבעים את כתב-התביעה שהגיש התובע, כדי שיטפלו בתביעה כמו שיהיו אחראים, בסופו של דבר, לכסות את הפיצויים המגיעים לתובע - לא דחו את תביעתם ולא הודיעום שאין בכוונתם לשאת באחריות ללא קיום בוררות ולא דרשו את קיומה של הבוררות. בקבלם עליהם את ההגנה מפני התביעה על-ידי מינוי עורך-דין מטעמם ומימונו, ללא כל הסתייגות, כשכל העובדות הצריכות לענין לכאורה נמצאות בידיעתם, שאלה היא אם אין לראות בכך התנהגות לפיה מוותרים הם על קיומה של בוררות ובמלים אחרות, התנהגות שלפיה אין הם מוכנים להתדיין בבוררות (כי אין היא נחוצה). כשפנו הנתבעים אל המבקשים שידאגו לתביעה שהוגשה נגדם, נתעוררה שאלת קיומה של אחריות זו נתעורר "הסכסוך" בין הצדדים - והמבקשים לכאורה הביעו דעתם שאין צורך לילך לבוררות, וכי אין הם מבקשים שזו תתקיים. האם בנסיבות אלה ניתן לומר על המבקשים, שהיו מוכנים כל העת ללכת לבוררות? בענין אחד נקבע שנתבע שקיבל התראה ולא הגיב עליה ולא הציע ללכת לבוררות אינו יכול לטעון לאחר מכן שהיה מוכן כל העת ללכת לבוררות (ר' בספר של אוטולנגי [8] בעמ' 56והאסמכתא שם) במה שונה מקרה של פניה אל נתבע אשר לא חולק על אחריותו ואף מקבל על עצמו לכאורה את האחריות ממקרה זה? גם כאן היה הנתבע מודע לתביעה נגדו מבלי שהציע לילך לבוררות. אך מוכן אני להשאיר שאלה זו בצריך עיון, באשר בנסיבות המקרה שוכנעתי שקיים טעם מיוחד שלא לעכב את הדיון. .6סעיף 5(ג) לוק אינו מגדיר מהו "טעם מיוחד", שעל פיו רשאי בית-משפט שלא לעכב את ההליכים אך ברי, שהתנהגותו של המבקש עיכוב הליכים יכול שתשמש טעם מיוחד כזה (ר' לענין זה ע"א 71/68 קונסטרקשן אגריגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח בע"מ [4] בעקבות ע"א 2/49 רידה נ' סולל בונה בע"מ [5]). התנהגות המבקשים בנסיבות המקרה מצדיקה, לדעתי שבקשתם לעיכוב ההליכים תידחה. על-ידי התנהגותם כאמור מנעו מהנתבעים חודשים ארוכים לפנות לבוררות, באשר על-פי התנהגות המבקשים יכלו להבין, וכך הבינו, שהמבקשים מקבלים את האחריות לשפותם על-פי הפוליסה. על-ידי כך נמנע מהנתבעים למצות זכותם ולהגיע להחלטה בבוררות לגבי חבות המבקשים כלפיהם זה מכבר. המבקשים נקלעו עתה למצב שהתיק, אשר בו הוגשה נגדם תביעה, מוכן לשמיעה (ולולא שינוי העמדה של המבקשים היה נשמע זה מכבר), וקיים חשש שפסק-הדין נגדם בתביעה יינתן קודם הכרעה בבוררות, אם יפנו עתה הנתבעים להליכי-בוררות. במצב כזה עלולים הם להיות מחוייבים לשלם מכיסם לתובע, עד סיום הבוררות בינם לבי המבקשים, שעה שלטענתם זכאים הם לשיפוי מהמבקשים. אם חובת השיפוי תיקבע באותו תיק שבו תידון תביעת התובע - לא יהיו צפויים לשאת בתשלום כלשהו, שהרי יהיו זכאים לשיפוי מידי מהמבקשים. בהתאם לעמדה שנקט עו"ד גור - אשר פעל, כאמור, על-פי הנחיות ומימון המבקשים - קיבלו על עצמם הנתבעים אחריות כדי % 92לקרות התאונה לתובע. כך אירע בשל כך שהמבקשים הציגו עצמם כלפי הנתבעים כמי שאחראים לשפותם, וכשברור היה באותו שלב שתביעת התובע וחובת השיפוי של המבקשים את הנתבעים ייעשו עם מתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט בתביעת התובע. לא נראה לי שלאחר כל אלא יהיה זה מן המידה להיעתר למבקשים בבקשתם, שהיחסים בינם לבין הנתבעים לא יוכרעו בבית-המשפט אלא בבוררות דווקא. לסיכום, נראה לי שהתנהגות המבקשים עד לשלב המאוחר שבו בחרו להתנער מאחריותם מצדיקה שלא להיעתר לבקשתם לעיכוב ההליכים. .7קודם חתימה על החלטה זאת מן הראוי, כדי למנוע כל אי-הבנות, להוסיף הערה. בהחלטה זו ולצורך המסקנה שאליה הגעתי, היה עלי להתייחס לשאלות, אשר בחלקן יצופו ויעלו בעת הדיון במשפט עצמו, משתידון בו ההודעה. יהא זה ברור, שכל שנאמר לעיל נקבע בהסתמך על העובדות כפי שהן עולות מהתצהירים, כתבי הטענות והטענות של הצדדים בשלב זה. מטבע הדברים, כל אלה הן עובדות חלקיות ואין לראות בכל שנאמר לעיל אלא קביעת עמדה לגבי הבקשה למחיקת התביעה או לעיכוב תהליכים. לאחר שמיעת ראיות הצדדים, ולפי מידת מהימנותן בדיון לגופו של ענין, יוכרע הדין בכל הנוגע להודעה עצמה. למעשה, לא אמרתי אלא את שמובן הוא מאליו. .8על סמך כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה. על המבקשים לשלם למשיבים 2, 3ו- 4שכר טרחת עו"ד בבקשה זו בסך 2000ל"י + מ.ע.מ., ללא קשר לתוצאות המשפט עצמו. תניות בחוזהחוזההודעה לצד שלישייישוב סכסוכיםתניית / סעיף בוררותבוררות