על פי תקנה 74 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית הדין האזורי הוא 15 יום מן היום שבו הומצאה למערער ההחלטה. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת רשות ערעור על החלטה של בית הדין האזורי לעבודה: לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתיק בש"א (י-ם) 1468/09 (עב (י-ם) 2549/08) (השופטת אורנית אגסי) שלא למחוק על הסף את התובענה כנגד המבקשים 2 ו-3. המבקשים מוסיפים ומבקשים את עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי. החלטת בית הדין האזורי נשוא הבקשה להארכת מועד ניתנה ביום 10.2.10 והומצאה לב"כ המבקשים הקודם (אשר בינתיים הוחלף בעו"ד שמחיוף) ביום 14.2.10, כך שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה ביום 1.3.10. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 9.3.09. המבקש 2 הינו בעל השליטה במבקשת 1 והמחזיק ברוב מניותיה. המבקש 3 שימש כמנהל בפועל במפעל שהפעילה המבקשת 1 בפארק התעשייה מישור אדומים. המשיבים, 22 במספר, הגישו כתבי תביעה כנגד המבקשים, אשר הדיון בהם אוחד בבית הדין האזורי. בכתבי התביעה תבעו המשיבים זכויות שונות מכוח יחסי עבודה ששררו בין המשיבים לבין המבקשת 1. לגבי המבקשים 2 ו- 3 נטען כי הם חייבים בתשלום זכויותיהם, מכח אחריות מנהלים ובעלי מניות לפי סעיף 15 לחוק שכר מינימום ומכח הרמת המסך. המבקשים כאן הגישו לבית הדין האזורי בקשה ובה התבקש בית הדין, בין היתר, לסלק על הסף את התביעה כנגדם וזאת בהעדר עילה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה. נימוקי הבקשה הם: נטען כי טעם מיוחד יכול להתגבש אף שעה שסיכויי הערעור גבוהים וכי זהו המקרה בבקשה שבפני. הבקשה להארכת מועד הוגשה יחד עם הבקשה למתן רשות ערעור, ופורטו בה הטעמים אשר יש בהם, לדעת המבקשים, כדי להראות כי סיכויי הערעור הינם גבוהים. בין היתר, נטען כי מרכיבי התביעה בבית הדין האזורי אינם מגלים עילה כלפי המבקשים 2 ו-3. נטען כי חשיבות העניין העומד לדיון הינה גבוהה, ואף זאת יש להביא בחשבון מששוקל בית הדין האם יש מקום ליתן הארכת מועד. נטען עוד כי ייצוגם של המבקשים הוחלף והועבר לטיפולו של משרד אחר וכי נוכח העובדה כי מדובר ב-22 תיקים, נדרשו זמן ומשאבים רבים להעברת הטיפול בתיק ומכאן, בין היתר, האיחור בהגשת הבקשה. המשיבים התנגדו לבקשה, מנימוקים אלה: לא הוצג כל טעם מיוחד על ידי המבקשים. ובפרט, על המבקש להאריך מועד מחמת טעות להראות כי המקור לטעות הינם טעמים חיצוניים אוביקטיביים. נטען כי בהתאם לפסיקה, סיכויי הערעור אינם עולים לבדם כדי טעם מיוחד ומכל מקום סיכויי המבקשים במקרה דנן כי בית הדין יתן להם רשות ערעור הינם נמוכים, שכן סילוקה של תובענה על הסף אינו דרך המלך ובירור הסכסוך לגופו עדיף, ובפרט שסעד של מחיקה על הסף ניתן במשורה בבית הדין לעבודה. נטען כי על פי ההלכה הנוהגת, חשיבות העניין כשלעצמה אינה עולה כדי טעם מיוחד אלא מהווה טעם מצטבר לטעמים קיימים אחרים. מכל מקום, נטען כי נימוקי המבקשים לעניין חשיבות העניין - עינוי דין כנגד המבקשים 2 ו-3 ללא עילה של ממש כנגדם, ושימוש לרעה בהליכי משפט - הינם שגויים ואינם עולים כדי סוגיה שיש בחשיבותה כדי להוות טעם מיוחד. אין בחילופי בא-כוח המבקשים משום טעם מיוחד וכבר נקבע בפסיקה כי עומס במשרדו של ב"כ המבקש אינו עולה כדי טעם כאמור. כמו כן, נטען כי הבקשה למחיקה על הסף היתה כוללנית ולא כללה התייחסות פרטנית ל-22 תיקי המשיבים, ומשכך אין לקבל את הטענה כי יצרה עומס מיוחד על ב"כ המבקשים. על פי תקנה 74 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן- תקנות בית הדין) המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית הדין האזורי הוא 15 יום מן היום שבו הומצאה למערער ההחלטה. עם זאת, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 125 לתקנות בית הדין). כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא. למעשה, למעט הטענה של חילופי יצוג והעובדה כי מדובר ב- 22 תובעים והדבר גרר בעקבותיו עיכוב, לא הובא טעם לאיחור בהגשת הבקשה. בהתאם לפסיקה, מערכת היחסים בין המבקש לבין בא כוחו, לרבות תקלות במערכת יחסים זו, אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד (עא"ח (ארצי) 3/99 פרומקין נ' ב.נ.ל. סחר בינלאומי ונכסים בע"מ, פד"ע לד 271 (1999)). - כך, גם ככל שאמורים הדברים בחילופי בא-כוח. ודוק: אף אם בעומס חריג עסקינן הרי שהדרך הראויה היתה לפנות בבקשה מתאימה מבעוד מועד ולבקש הארכה של התקופה להגשת נימוקים לבקשת רשות הערעור. ב"כ המבקשים הפנה לגישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה. אלא שכבר נפסק כי גישה סלחנית זו ניתן להפעילה רק מקום בו יש צידוק לאיחור בהגשת הבקשה (דב"ע (ארצי) מט/9-107 מדינת ישראל - אלי מזרחי (לא פורסם, 21.6.89)) וצידוק זה מקורו, לפחות חלקו, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו של המאחר (עא"ח (ארצי) 1021/04 אוורור והנדסה - פבזנר, (לא פורסם, 10.2.05)) במקרה הנוכחי לא מצאתי כאמור צידוק לאיחור ובודאי לא כזה שהוא תוצאה של נסיבות חיצוניות. אשר לסיכויי הערעור: סיכויי הערעור מהווים שיקול מכריע שיש להביאו בחשבון בהליך שעניינו הארכת מועד להגשת ערעור או להגשת בקשת רשות ערעור (דב"ע (ארצי) 8/98 - 9 עזר - תנופה שירותי כ"א ואחזקות (1991) בע"מ , (לא פורסם, 26.4.1998) ) וצודק ב"כ המבקשים כי במקרים מסויימים אף עשויים כשלעצמם, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, להתגבש לכדי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור (עא"ח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 29.4.07)) . דא עקא, שבנסיבות התיק דנן, עיון בבקשה ובנסיבותיה ובהחלטת בית הדין האזורי, מעלה כי סיכויי הערעור אינם עולים כדי טעם מיוחד. אמנם ביסוס החבות של המבקשים 2 ו- 3 על הוראת סעיף 15 לחוק הגנת השכר, נראית כבעלת סיכוי קלוש - אם בכלל, משסעיף 15 מכוון להטלת אחריות פלילית ולא אזרחית. מאידך הטלת אחריות על המבקש 2 - שהוא בעל מניות במבקשת 1, מכח טענה של 'הרמת מסך' אפשרית והיא טעונה בירור לגופו של ענין. הוא הדין ביחס למבקש 3 - הגם שבמקרה שלו מאחר ואין עסקינן בבעל מניות נראה כי טענה להרמת מסך קשה יותר. יחד עם זאת, לא מצאתי בקושי זה די בכדי להוות 'טעם מיוחד' להארכת המועד. אשר לטיעון בדבר חשיבות העניין: יש, וחשיבות העניין, בהצטרפו לטעמים נוספים מצטברים, יהיה בו כדי להצדיק "טעם מיוחד" להארכת מועד. אך זאת לזכור, נכון הדבר כאשר מושא הערעור או בקשת רשות הערעור מעוררים סוגיה עקרונית בעלת השלכות על ציבור רחב, או סוגייה המעלה קושי משפטי בו הדעות חלוקות בפסיקה והוא טעון ליבון והכרעה. כך, ניתנה הארכת מועד להגשת ערעור שעה שפסק דין שניתן חרג מעניינו האישי של המבקש, באופן שבו בפסיקה ובהשלכותיה היה משום חידוש (בש"א 1524/04 מדינת ישראל - שלמה גינוסר ( 5.12.04)); כך באופן דומה, כאשר עמד לפתחו של בית הדין פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי, אשר היו לו השלכות על ציבור רחב של עובדים ומעבידים ומשדובר בשאלה משפטית, אשר לה פנים לכאן ולכאן (בש"א 842/06 המוסד לביטוח לאומי - יהודה זפרני ( 29.1.07)). לא כך בעניננו. אין כל קושי משפטי שטרם לובן בהלכות בתי הדין ובתי המשפט בנוגע למחיקת בעלי דין. טענות המבקשים לעניין עינוי דין או שימוש לרעה בהליכי משפט, אף אם קשות הן ככל שיש בהן ממש, אין בהן כדי לעורר סוגייה בעלת קושי משפטי או סוגייה עקרונית בעלת השלכות רחבות. סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים שכר טרחת עו"ד בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. רשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור