תיקון כתב התביעה על ידי מחיקת סעדים, אינו בחזקת מעשה בי-דין, אלא לכל היותר מהווה הוא מחיקה של סעדים מכתב התביעה, שהיא בפני עצמה אינה מונעת הגשת תביעה חדשה בגין אותם סעדים שנמחקו, כפוף כמובן לפסיקת הוצאות וכל עוד אין המדובר בתביעה חדשה לסעדים הנובעים מאותה עילה של התביעה הראשונה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם תיקון כתב תביעה מחיקת סעדים מהווה מעשה בית דין: 1. זוהי בקשתה של המבקשת היא הנתבעת בתביעה העיקרית שבנדון, להורות על דחיית התביעה שהגיש המשיב כנגדה על הסף. לטענת המבקשת, הואיל והמשיב הגיש כנגדה בעבר תביעה שתוקנה וכעת הגיש תביעה נוספת היא התביעה שבנדון בשל אותה עילה, ללא שקיבל רשות לפצל סעדים - דין התביעה שבנדון להדחות על הסף, אף אם במסגרת התביעה הראשונה תיקן המשיב את כתב תביעתו, והשמיט ממנה סעדים. המשיב מתנגד לבקשה, באשר לטענתו משתוקן כתב התביעה הראשון, נוסח כתב התביעה המתוקן הוא המחייב, ועל פי כתב תביעה מתוקן זה, אין המדובר באותה עילה, ולפיכך לא היה מקום לבקש היתר לפיצול סעדים ואין מקום לדחיית התביעה שבנדון. 2. להלן הרקע לבקשה עליו לא היה חולק בין הצדדים: א. ביום 2.12.02 הגיש המשיב, שתי תביעות כנגד המבקשת: האחת, בתיק עב 3673/02 בה עתר לתשלום פיצויי פיטורים, על סך 20,337 ₪. השניה בתיק עב 3672/02 בה עתר לתשלום שכר עבודה, פדיון ימי חופשה שנתית ודמי הבראה, בסך כולל של 54,280 ₪. ביום 23.1.03 הגישה המבקשת כתבי הגנה בשתי התביעות כאמור לעיל. ב. ביום 17.11.03 התקיים דיון מוקדם בפני כב' השופטת פיקרסקי, בו אוחד הדיון בשתי התביעות כאמור לעיל. כמו כן במהלך הדיון כאמור ביקש המשיב רשות לתקן את כתבי התביעה כאמור באמצעות הגשת כתב תביעה מתוקן, ובקשתו אושרה תוך ציון כי אם יהא צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, ישלם המשיב למבקשת את הוצאות התיקון, בסך 800 ₪. ג. ביום 24.12.03 הוגש כתב תביעה מתוקן בתביעות המאוחדות עב 3673/02 ו-עב 3672/02, אשר כלל את הסעדים כדלקמן: תשלום הפרשי שכר עבודה, תשלום עבור שעות נוספות ופיצויי הלנת שכר, בסך כולל של 45,717 ₪. ביום 12.01.04 הגישה המבקשת כתב הגנה מתוקן. ד. ביום 15.06.04 התקיים דיון מוקדם נוסף בתביעות המאוחדות כאמור והצדדים ניהלו ביניהם הליכים מקדמיים של גילוי ועיון במסמכים. ה. ביום 22.08.04 הוגשה התביעה שבנדון, בה עותר המשיב לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה, בסך כולל של 23,755 ש"ח. 3. לאחר עיון בטענותיהם המפורטות של הצדדים הן בבקשה והן בתגובה לה, סבורים אנו כי למעט בנושא התביעה לדמי הבראה, אין עסקינן בענייננו בסוגיית פיצול סעדים, כי אם בשימוש שעושה המשיב בהליכי בית הדין, ונבאר. 4. כבר נפסק כי הן תביעה להפרשי שכר הנובעת מאי תשלום תוספת יוקר והן תביעה לגמול שעות נוספות הן תביעות "שכר עבודה", ושעה שהן נתבעות עבור אותו פרק זמן - עילתן זהה [ראה: דב"ע שן/13-2 נאצר עותמאן - חפציבה חברה לבנין בע"מ, פד"ע כב, 191], זאת בשונה מתביעה לפיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת אשר עילתן בסיים יחסי העבודה ולא בתמורה המשתלמת תוך כדי העבודה. 5. תקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות), שכותרתה "תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים", קובעת כדלקמן: "(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד. (ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם. (ג) תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה (במקרה שלפנינו כלל המשיב מלכתחילה את כל הסעדים, ואחר כך ביקש לבטל את חלקם בדרך של תיקון כתב התביעה - ש.כ.), לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה: (1) התביעה קנטרנית או טורדנית; (2) התביעה הוגשה שלא בתום לב; (3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות. (ד) רשות כאמור בתקנה משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין." 6. בענייננו משתיקן המשיב את כתב תביעתו בתביעות המאוחדות עב 3673/02 ו-עב 3672/02 לעיל, והעמידן על התביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, תשלום עבור שעות נוספות ופיצויי הלנת שכר, הרי שכתב התביעה המתוקן, הוא כתב התביעה המחייב, ועילתו כאמור הינה בתשלומים המגיעים למשיב לטענתו בגין משך תקופת עבודתו במבקשת. תיקון כתב התביעה כאמור על ידי מחיקת סעדים, אינו בחזקת מעשה בי-דין, אלא לכל היותר מהווה הוא מחיקה של סעדים מכתב התביעה, שהיא בפני עצמה אינה מונעת הגשת תביעה חדשה בגין אותם סעדים שנמחקו, כפוף כמובן לפסיקת הוצאות וכל עוד אין המדובר בתביעה חדשה לסעדים הנובעים מאותה עילה של התביעה הראשונה. בענייננו, עיון בסעדים שנתבעו בתביעה שבפנינו, מעלה כי בכל הנוגע לתביעה לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת - שני אלו הינם סעדים הנובעים מעילת סיים יחסי העבודה, שאינה זהה לעילה שעניינה תשלומים במשך תקופת העבודה. מכאן שאין המדובר בענייננו בסעדים הנובעים מאותה עילה, כך שבכל הנוגע לסעדים אלו לא נדרשת רשות לפיצול סעדים. 7. עם זאת בכל הנוגע לסעד של תשלום דמי הבראה, אשר נתבע במסגרת התביעה שבפנינו - הרי שדמי הבראה, הינה זכות נלווית לשכר, וככלל לגבי זכויות נלוות נפסק כי זכות נלווית אינה ניתנת לפדיון לאחר סיום יחסי עובד ומעביד, אלא אם קיימת הוראה מיוחדת בנדון [ראה: דב"ע נג/223-3 פלסטין פוסט בע"מ נ' ג'ואנה יחיאל, פד"ע כז, עמ' 436; ע"ע 300080/98 כהן אברהם - גביר קבלנים בניה ופיתוח בע"מ, עבודה ארצי כרך לג (79), 22], ודוק בכל הנוגע לדמי הבראה נקבע במפורש בצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש כי: "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו".   8. בענייננו, פירוש הדבר כי למרות שיחסי העבודה הנטענים בין הצדדים הסתיימו, אין מניעה לתבוע דמי הבראה בגין תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת העבודה, ואולם התוצאה העולה מכך היא שהעילה שביסוד הסעד לדמי הבראה, עניינה בתקופת עבודתו של המשיב, דהיינו אותה תקופה לגביה הוגשה התביעה הראשונה. משהוגשה התביעה לסעד זה במסגרת התביעה שבנדון, ללא קבלת היתר לפיצול סעדים ודוק אף לא נתבקש היתר לאחר מעשה, ברי כי דין רכיב זה לכתב התביעה להדחות. 9. אלא שבטרם נחתום דברינו, נשוב לראשיתם ונציין כי על אף התוצאה אליה הגענו, לא נעלם מעיננו, אופן התנהלות המשיב בהליכים שבנדון, בו מחד מבקש הוא לתקן את כתב תביעתו, ומתקנו על ידי מחיקת סעדים, ומאוחר יותר שב הוא ומגיש תביעה חדשה בגין אותם סעדים לגביהם ניתנה לו הרשות לתקן את כתב התביעה. במסגרת תגובתו שבנדון, לא טרח המשיב לספק ולו קצה של הסבר לדרך התנהלות טורדנית ותמוהה זו, אשר יש בה כדי להטריח את בית הדין והצד שכנגד, שלא לצורך, ובהעדר כל הסבר, מעלה היא חשש לשימוש בהליכי בי דין שלא בתום לב. כאמור, בהתנהגות זו בפני עצמה אין, בנסיבות שבנדון, כדי להביא לדחיית תביעתו של המשיב באופן מלא כמבוקש על ידי המבקשת, ברם סבורים אנו כי יש מקום ליתן לה ביטוי במסגרת פסיקת הוצאות כנגד המשיב. 10. סוף דבר - אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, ואנו מורים כי התביעה לדמי הבראה - נדחית. בנסיבות העניין, לאחר איזון בין התוצאה אליה הגענו לבין התנהגות המשיב עליה עמדנו לעיל, אנו מורים כי המשיב ישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום. 11. המבקשת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מקבלת פסק דיננו החלקי, בהתייחס ליתרת כתב התביעה. 12. התיק יוחזר למנ"ת למעקב והמשך הליכים. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםמעשה בית דיןשאלות משפטיות