הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה: לפני תביעה להגדלת מזונות שהגישו אשה ו- 2 קטינים מבעלה ואביהם. עילת התביעה היא בשינוי נסיבות המתמצית ב- 3 תתי סעיפים לס' 4 לכתב התביעה כדלקמן: "א. עקב קבלת פסק הדין חדלה אשה לקבל את דמי הבטחת הכנסה שקבלה עד כה בסך 2,690 ש"ח ובכך למעשה דמי המזונות שנפסקו לא היטיבו עם התובעים כלל ומצבם נשאר כשהיה. ב. בנוסף עקב נטישת הבעל את הדירה חזרה האשה והילדים להתגורר בבית הורי האשה 9 נפשות ב- 4 חדרים בצפיפות המקשה על האשה וילדיה לנהל מערכת חיים תקינה. ג. האשה חזרה לבית הוריה מחמת איומי הבעל. בכתב ההגנה טוען הנתבע שביום 27.11.97 ניתן פסק דין נגדו בהעדר הגנה, בהסתמך על כתב התביעה ובהסתמך על הצהרת התובעת בדבר הכנסות הנתבע בסך של 6,000 ש"ח נטו. לטענת הנתבע לא חל שום שינוי נסיבות מאז פסק הדין הנ"ל. בהתאם לכתב התביעה המקורי הציג ב"כ התובעים את המזונות הנדרשים לתובעים בסך של 2,750 ש"ח ללא התחשבות בכספים שהתובעת קיבלה כדמי הבטחת הכנסה. יתר על כן, התובעת הצהירה בס' 6 לכתב התביעה שאין לה כל הכנסות שהן ואף קיצבת המל"ל מעוקלת. עוד טוען הנתבע בכתב הגנתו שעוד קודם שניתן פסק הדין ובעת ששהתה התובעת בבית הוריה, מקום בו היא שוהה היום, חזרה התובעת ופירטה את צרכיה בסכום שנפסק ע"י בית המשפט. ה ה כ ר ע ה א. ביום 27.11.97 נתתי פסק דין למזונות של אשה ו- 2 ילדים קטינים מבעלה ואביהם, בהעדר הגנה. התביעה הינה לסך של 2,750 ש"ח, כאשר התובעת מצהירה שהכנסותיו של הנתבע הן בסכום של 6,000 ש"ח נטו לחודש, והסתירה מבית המשפט שהיא מקבלת הבטחת הכנסה בסכום של 2,690 ש"ח. בפסק הדין אמרתי שהסכום הנתבע נראה לי סביר לאשה ושני קטינים ועל כן, חייבתי את הנתבע לשלם סך של 2,750 ש"ח לחודש כמזונות, וזאת בנוסף לקיצבת הילדים המשולמת, ע"י המל"ל. כאמור, לא לקחתי בחשבון את הבטחת ההכנסה שקיבלה האשה בסך 2,690 ש"ח. האם חל שינוי נסיבות? א. לטענת התובעים חל שינוי נסיבות בעובדה שכאשר פסקתי את המזונות הופסקו לתובעת דמי הבטחת ההכנסה הנ"ל. בכך אין שום שינוי נסיבות, שהרי כשנפסקו המזונות לתובעים לא נלקחה בחשבון הבטחת ההכנסה. כאמור, התובעים העלימו מבית המשפט את דבר הבטחת ההכנסה. כאשר התובעים פרטו את הוצאותיהם הם הסתפקו בסכום שתבעו וזה הסכום שנפסק להם בהעדר הגנה. ב. שינוי הנסיבות השני נעוץ בחזרת התובעת להתגורר עם הילדים בבית הוריה והיא תובעת מלוא עלות המדור עד לגירושי הצדדים שהתגרשו ב- 27.10.99. תביעת האשה עד לגירושיה בתקופה שמדצמבר 98 ועד ספטמבר 99, עבדה האשה בהתאם לעדותה. כיוון שכך, לא הגיעו לאשה מזונות עבור תקופה זו. במסגרת פסק הדין הנ"ל ועל פי ציון הצרכים חולק סכום פסק הדין באופן שהאשה קבלה 700 ש"ח לחודש. הווה אומר, שהאשה גבתה מזונות עבור תקופה של 9 חודשים שלא הגיעו לה עקב היותה עובדת. האשה תובעת מלוא המדור החל בינואר 98 עד נובמבר 98 הווה אומר, עבור 11 חודש. בכתב התביעה מציינת התובעת את עלות המדור בסך של 450 $ לחודש. הטעם לתביעת המדור הוא מחמת עזיבת דירת המגורים והמעבר לבית ההורים. הן בכתב התביעה והן בעדותה לא מציינת התובעת את מועד עזיבתה את בית מגורי הצדדים. על כל פנים, בהתאם לסעיף 2 לתביעה הוגשה תביעה ראשונה כבר לאחר שהנתבע נטש את דירת המגורים וחזרת האשה לבית הוריה מחמת איומי הבעל. לא נראה לי לפסוק לאשה עבור מדור וטעמי עמי: א. כאמור, נטישת הבעל את דירת המגורים היתה עוד קודם התביעה המקורית. לאשה היה מדור בבית מגורי הצדדים. הטענה בדבר איומי הבעל שהביאו את האשה לחזור לבית הוריה אינו מקובל עלי שכן כנגד איומי הבעל (טענה סתמית בלתי מפורטת ומבוררת מה אופי האיומים, מה סוג ובאיזה נושא האיומים) ניתן היה לקבל צו הגנה מבית המשפט בלי הצורך לחזור לבית ההורים. האשה גם מציינת שהיא מתכוננת לעזוב את בית הוריה ולשכור לה דירה. אם אכן יש בכוונתה לעשות זאת, מדוע תהיה הדירה החדשה מוגנת מאיומי הבעל יותר מאשר דירת המגורים. למעשה לא שכרה האשה דירה מיום גירושיה ועל כן ככל שמדובר מיום הגירושין ועד היום אין מקום לפסוק לאשה מדור, עקב עזיבת דירת מגורי הצדדים עבור תקופת היותה מתגוררת בבית הוריה. מזונות האשה עד לגירושיה מפורטת לעיל יכולתה של התובעת בהתייחס לתקופה שמיום הגשת התביעה ועד תחילת עבודתה של האשה בדצמבר 98. הווה אומר, בתקופה של 10 חודשים. לאחר שדחיתי את תביעת המדור, כמוטעם לעיל, אני דוחה אף את התביעה להשלמת מזונות, הואיל ולענין זה של השלמת מזונות לא הצביעה התובעת על שינוי נסיבות. העובדה שהאשה קיבלה דמי הבטחת הכנסה לא נלקחה בחשבון בעת מתן פסק הדין המקורי ועל כן אין לקחת בחשבון את העובדה שהאשה הפסיקה לקבל דמי הבטחת הכנסה. מזונות הקטינים בכתב התביעה מסתפקת התובעת בסכום של 2,700 ש"ח לא כולל מדור והוצאות מדור. בדחותי את התביעה ומאחר והנתבע לא ביקש הפחתת המזונות עקב גירושי הצדדים נשאר לקטינים אותו סכום המזונות שנפסק הן להם והן לאשה, דהיינו 700 ש"ח נוספים על אלה שנפסקו להם, בהתאם לסכום המקורי כפי שוויו ב- 27.11.97. חרף העובדה שלא נעתרתי לפסיקת מדור כל עוד לא שכרה האשה מדור בפועל, הרי שסכום המזונות של האשה שנשאר לילדים עולה כדי חלקם במדור. גם מטעם זה אין מקום להוסיף ולפסוק לקטינים את חלקם במדור.ראוי להדגיש שהתובעים קבלו פסק דין בהעדר הגנה על פי דרישתם ועל פי טענותיהם בלי שנטענו טענות הגנה ובלי שנחקרו על תביעתם המקורית. ברי שבפסק הדין המקורי הם לא קופחו. המורם מן המוטעם והמקובץ הוא שאני דוחה את התביעה. הואיל והנתבע אינני מיוצג ולא הוכחו לי הוצאות המשפט, אינני פוסק הוצאות. הבטחת הכנסההגדלת מזונותמזונות