הגדרת "מעון" - תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה: ההליך 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין בתל-אביב-יפו (השופטת פורת - דן יחיד; תב"ע מב/1045-0) שדחה את עתירת המערער להכיר בתאונת הדרכים שארעה לו ביום 28.3.1982 כתאונת עבודה. 2. ואלה העובדות הצריכות לעניין, כעולה במיוחד מפסק-הדין שבערעור: א) המערער עובד בשוק הסיטונאי בתל-אביב משעה ( 04.00 ועד שעה 11.30): ב) מאז שלקה בלבו, באוקטובר 1980, נוהג היה המערער לסור בתום עבודתו לבית חמותו (בשדרות ירושלים, יפו) שם לסעוד, לנוח ולשהות כ- 3 שעות עד בוא אשתו מעבודתה. ויחד נהגו בני הזוג לנסוע לביתם בבת-ים; ג) ביום 28.3.1982, נסע המערער בדרכו אחרי גמר עבודתו לבית חמותו, החנה את רכבו כרגיל ליד בית-הספר הטכני ובלכתו משם לבית חמותו, מרחק של 100 מטר בערך, נפגע בתאונת דרכים. 3. המוסד לביטוח לאומי סרב להכיר בתאונה הנ"ל כמקרה של פגיעה בעבודה במשמעותה בסעיפים 35 ו-36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן - החוק). טענתו היתה, כי בעת הפגיעה "לא היה התובע בדרכו למעונו... אלא לבית חמותו שאינו מעונו" וכן, כי בדרכו "חלה סטיה והפסקה של ממש כמשמעותה בסעיף 37(א) לחוק". 4. בית-הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד ופסק, כי "לא די בזיקת התובע למקום מגורי חמותו עד כדי הפיכת דירתה למעונו". תנאי להיותו של מקום מעונו של אדם הוא, לדעת בית-הדין האזורי, שיהא "מקום מסוים בתוך המעון מוקצה ומיועד לאדם הטוען להיותו 'מעון', לינה באותו מקום וריהוט בו, היותו בגדר כתובת למשלוח מכתבים וכיוצא באלה". 5. בערעור חזר נציגו של המערער, מר פונרמולי, מזכיר איגוד מקצועי, על הטענות שהועלו בבית-הדין האזורי, היינו שדירתה של החמות הינה "מעונו" של המערער במובן זה שהוא נהג מדי יום ביומו, ללא יוצא מן הכלל, לגשת לשם לאחר גמר עבודתו, לסעוד את לבו, לנוח ולשהות מספר שעות עד בוא אשתו. 6. באת-כוח המוסד לא נדרשה להשיב. פסק-דין 1. אין חולקים שמעונו של המערער, כמשמעותו של מונח זה בסעיף 36(1) לחוק ("תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח... מן העבודה למעונו...") הוא דירתו שברחוב דנין 10/13, בת-ים, כך שדירת החמות אינה יכולה להיות אלא "מעון ארעי". 2. לכך התכוון בית-הדין האזורי, בתיתו ל"מעון ארעי" סימנים אלה: "מקום מסוים בתוך המעון מוקצה ומיועד לאדם הטוען להיותו 'טעון'; לינה באותו מקום וריהוט בו; היותו בגדר כתובת למשלוח מכתבים וכיוצא באלה". 3. בדב"ע לד/105-0, התייחס בית-דין זה במפורט למהותם של "מעון" ו"מעון ארעי": " 5. אין חולקין שמעון אינו חדל להיות מעון אף אם הוא 'מעון ארעי'. אך 'מעון' של אדם הוא מקום מגוריו, מקום בו הוא מצוי בחיי יום יום, מקום משם הוא יוצא לעבודתו ועסקיו ולשם הוא חוזר בגמר עבודת היום, מקום שם גרים בני ביתו, והוא רואה אותו כ'ארמונו', ועושה ככל שידו משגת שינעם לו ולבני ביתו להתגורר בו. אמת, יכול, ואדם יתגורר זמנית גם מחוץ למעונו הרגיל, ויהא זה מעון קיץ או חורף או אפילו בית מלון או בית קרובים, אך מקום זה חייב להיות מעון חליף של המעון הרגיל, ולא מקום בו הוא רק אורח נטה ללון, ובגמר שהותו למנוחה ולמטרה אחרת הוא חוזר למעונו..." (שם, בע' 89; ההדגשות לא במקור). 4. בדירתה של החמות נתקיימו בדיוק אותם תנאים המונעים ממנה להחשב ל"מעון ארעי". צודק איפוא בית-הדין האזורי - אם כי לאו דווקא מטעמיו בדחותו את התביעה. 5. הערעור נדחה. אין צו להוצאות.הגדרות משפטיותתאונת עבודה