מה ההבדל בין השתק עילה והשתק פלוגתא ? הכלל בדבר מעשה בית דין נועד להקים מחסום דיוני למנוע התדיינות נוספת בין בעלי דין בנושא או בשאלה שכבר הוכרעו בפסק דין. השתק עילה הכלל בדבר השתק עילה משמעו כי פסק הדין שם קץ להתדיינות בין אותם הצדדים באותה עילה: "מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילת תביעתו שם "נבלעה" (merged) בפסק הדין אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד... וכן אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום (bar) המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת". (ע"א 246/66 קלוז'נר נגד שמעוני,פד' כב' (2) 561 ) יודגש כי כלל זה מתייחס לתובע ונעוץ בכך שתובע מיצה את עילת התביעה בעת שתבע את נתבע ולא כלל את מכלול סעדיו באותה תביעה. יחד עם זאת וביחס לנתבע- כל עוד הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד, הרי הוא אינו מושתק מלהעלות טענותיו (ככל שלא הוכרעו במסגרת השתק פלוגתא כפי שיפורט להלן) בתביעה נפרדת. וראה בספרה של נינה זלצמן "מעשה בית דין בהליך האזרחי" בעמ' 44-46: "כלל השתק העילה אינו משמש מחסום לפני הנתבע שנהפך לתובע שהרי העילות אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע בתביעה הראשונה יהא מושתק מכוחו של פסק הדין שניתן בתביעה זו אך לא אחר. אף אין נפקא מינה לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן טענות שהעלה בתביעה הראשונה או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע. בהיעדר הוראה הכופה על הנתבע להגיש תביעה שכנגד, אין כל אמצעי דיוני אחר למנוע את התוצאה של כפר התדיינויות באותו עניין או באותו נושא, כאשר בעלי הדין תופסים עמדות שונות בכל אחת מן ההתדיינויות" השתק פלוגתא הכלל שלא השתק פלוגתא קובע כי אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת והיא אותה פלוגתא בהליך השני, ואם הפלוגתא נידונה בהתדיינות הראשונה (כך שלבעל הדין כנגדו מועלית הטענה, היה יומו בבית המשפט) והסתיימה בהכרעה מפורשות או מכללא, בממצא פוזיטיבי ובהכרעה חיונית לפסק הדין, הרי יהיו בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש (ראה ע"א 246/66 קלוזנר נ. שמעוני בע"מ פ"ד כב' (2) 584,561 וכן בספרה ש נינה זלצמן "מעשה בית דין בהליך האזרחי" בע"מ 141). בבסיס הכלל של השתק פלוגתא עומדים טעמים שבטובת הציבור שעיקרם יעילות ומניעת הכרעות סותרות של ביהמ"ש שונים העלולות לפגוע ביציבות המשפט ובאמון הציבור. השתק עילההשתק פלוגתאהשתק / דיני מניעות