קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוכחת תאונת עבודה מסמכים רפואיים: ההליך 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בנצרת (אב-בית-הדין - השופט עבוד; נציגי הציבור - ה"ה ג'ראיס ושישינסקי; תב"ע שם/173-0) אשר דחה את עתירת המערער להכיר בתאונה שארעה לו ביום 6.11.1979 כתאונת עבודה. 2. בהיפתח הדיון בערעור נדונה ונדחתה בקשת בא-כוח המערער להביא ראיות נוספות. עם זאת ראה בית-הדין לנחוץ שיובא לפניו צילום העמוד או העמודים הרלבנטיים מתור "פנקס קבלת חולים (או פנקס בשם אחר) שממנו ניתן ללמוד, מי הם החולים שנתקבלו לבית-החולים ביום 6.11.1979, לפי סדר קבלתם - שעה ומספר סידורי". 3. נתקבל צילום של עמוד אחד, המשקף סדר קבלת חולים בחדר המיון בין השעות 12.00 ו- 12.35 ושמותיהם של שישה חולים בסך-הכל עם מספר סידורי מ- 27.741 עד .27.747 הראשון בעמוד היה המערער דנן, שנתקבל בשעה 12.00 והועבר למחלקה האורטופדית. 4. העתק המסמך הנ"ל הועבר לצדדים. בא-כוח המערער ביקש שתוזמן להעיד מנהלת מחלקת הרשומות הרפואיות בבית-החולים הממשלתי בנהריה. הפרקליט המלומד נתבקש להמציא את רשימת השאלות שבדעתו להציג לעדה, וכן עשה. לאחר שעיין בשאלות החליט הנשיא, כי די בכך שהמנהלת הנ"ל תשיב על השאלות בתצהיר שיימסר בפני רשם בית-הדין האזורי. 5. תשובותיה של המנהלת היו כי: - רישום חולה נעשה מייד עם בואו לחדר המיון, עם אפשרות של המתנה של 5- 10 דקות. - הוא הדין במקרה של חולה המגיע ללא ליווי ואינו מסוגל למסור פרטיו: רושמים "פלוני", ובהזדמנות הראשונה משלימים את הפרטים האישיים. - פעולת הרישום קודמת לכל - כולל הצורך בצילום רנטגן, בטיפול ובבדיקות. - המערער דנן נרשם מייד עם הגיעו או סמוך ביותר להגיעו. 6. על-פי בקשה נוספת של בא-כוח המערער, הורה הנשיא שיוגשו "כל הדפים של רישום חולים שנתקבלו בחדר המיון ביום 6.11.1979". אכן נתקבלו 8צילומים המשקפים את היקפם המלא של הרישומים בחדר המיון ביום 6.11.1979 משעה 00.18 עד שעה 24.00 (הגליון הרביעי כולל את שמו של המערער; ראה סעיף 4 דלעיל). בסך-הכל 72 רישומי קבלת חולים. 7. באי-כוח הצדדים זומנו להשלים את טיעונם לאור הראיות המשלימות. 8. בא-כוח המערער העלה כל טענה אפשרית, ואליבא דאמת - גם מעבר לזה, על מנת לשכנע את בית-הדין שחל עיכוב של מספר שעות, בין מועד בואו של המערער לבית-החולים לבין מועד רישומו בגליון חדר המיון. 1. בא-כוח המוסד חזר והזכיר את האמור באנמנזה אודות נפילה בעת עבודה בבית, את שעת התאונה הנטענת (08.30) שאינה מתיישבת עם אשפוז בשעה 12.00 ואת האותנטיות של רישומי חדר המיון בתוספת ההסברים מפי מנהלת מחלקת הרשומות הרפואיות. פסק-דין 1. פסק-הדין שבערעור עומד כולו על קביעת עובדות והסקת מסקנות מהן, אך ראשית לכל, יש לזכור שבית-הדין קמא אמר שאין הוא נותן אמון בדברי המערער. 2. ההזדקקות לרישומי בית-החולים באה מתוך הידיעה, פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים. בית-הדין לא נלאה מלבקש עוד ועוד פרטים נוספים ככל שבא-כוח המערער העלה אפשרויות של "שמא" ו"אולי". כאשר אזלו השאלות ונסתם הגולל, נשארה העובדה הבלתי-מעורערת, כי המערער אושפז עם פצע קשה בשתי רגליו בשעה 12.00 ועם קבלתו הודיע כי נפגע בביתו תוך כדי עבודה. 3. סוף דבר: אין עילה להתערב בפסק-הדין שבערעור ולהיפך - יש לאשר אותו מטעמיו. המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 000, 20 שקל - בתוספת מע"מ.מסמכיםרפואהתאונת עבודה