קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר כספי עבור קניית מסמכי מכרז: 1. בפני תביעה להחזר סכום של 1,000 ₪, אשר שולמו על ידי התובע עבור רכישת מסמכי מכרז לביצוע עבודות שיפוץ בית ספר, אשר פרסמה הנתבעת- עיריית צפת. לטענת התובע, השתתף בסיור קבלנים במסגרתו הוסבר מהותו של הפרויקט. אולם, רק לאחר שרכש את מסמכי המכרז הופתע לגלות, כי המכרז כולל תנאים דרקונים בכללם דרישה להפקיד שלוש ערבויות בנקאיות. לפיכך החליט התובע לא להשתתף במכרז. לטענת התובע, משהחזיר את המסמכים עוד לפני מועד פתיחת המכרז ולא הגיש הצעה, הוא זכאי להחזר עלות רכישת המסמכים. 2. לטענת הנתבעת, התובע אינו זכאי להחזר עלות רכישת מסמכי המכרז. הנתבעת טענה, כי דרישת הפקדת הערבויות אשר הופיעה במסמכי המכרז, הינה דרישה לגיטימית, אשר נועדה להעיד על רצינות הקבלן המציע. עוד הוסיפה הנתבעת, כי בחוברת המכרז נרשם במפורש, כי סכום הרכישה של המסמכים לא יוחזר לקבלן. דיון: 3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטיעוני הצדדים כפי שהועלו בפני בדיון מיום 12.6.11, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. התובע הדגיש כי רכש את מסמכי המכרז לאחר שהשתתף בסיור בו הוסברו העבודות הנדרשות במסגרת המכרז. עוד העיד התובע כי הינו קבלן העוסק בתחום מזה שנים רבות וכי כבר השתתף בעבר במכרזים. סבורני, כי קבלן סביר העוסק בתחום, יודע כי נוהג מקובל ואף נדרש בדיני מכרזים, כי על המציע להפקיד ערבות להבטחת הצעתו. כן יודע קבלן סביר כי להבטחת ביצוע העבודה יידרש להפקיד ערבות וכי כאשר מדובר בעבודות בניה, סביר כי ן יידרש להפקיד גם ערבות בדק. על חשיבות צירוף הערבות הנדרשת במכרז עמד כבר כבוד השופט ג'ובראן בעע"מ 6242/09 חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ נ' המוסד לביטול לאומי: "הערבות הבנקאית המצורפת להצעת המכרז היא בעלת חשיבות משמעותית וקיים קשר הדוק בינה לבין יסודות דיני המכרזים, ובראשם עקרון השוויון והיעילות הכלכלית. תנאי במכרז המחייב הפקדת ערבות בנקאית מהווה תנאי חשוב ומהותי, שיש למלא אחריו בשוויוניות ובדקדקנות. "יש להקפיד אחר מילויו לא רק כדי לספק את דרישת בעל המכרז לוודא בדקך זו את רמת רצינותו וחוסנו הכלכלי של המציע, אלא גם לצורך קיום ערך השוויון המכרזי בהתייחסותו ליתר המציעים, הן בפועל והן בפוטנציה" (עע"מ 10392/05 אחים אוזון חברה לבניה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל). עוד נקבע כאמור, כי הערבות הבנקאית נועדה להבטיח את האינטרס של הניצע וליתן בידיו אמצעי אפקטיבי לגביית פיצויים כל אימת שיסב לו המציע נזקים כלשהם כתוצאה מההתקשרות. וראה עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים: "חשיבות הערבות נובעת מן המטרה הכפולה שהיא נועדה לשרת: האחת, עמידה על רצינותו של המציע במכרז ועל חוסנו הכלכלי כפועל יוצא מנכונותו להעמיד סכום כספי לא מבוטל כערבות ומנכונות הבנק להעמיד לרשותו ערבות כאמור. המטרה השניה הינה לתת בידי בעל המכרז אמצעי יעיל לגביית פיצויים אם יחזור בו המציע מהצעתו שזכתה במכרז". 4. ככל שלתובע הייתה מגבלה בהגשת ערבויות, או ככל שיכולתו להשתתף במכרז הייתה תלויה בדרישה לערבות בסכום מוגבל, היה צריך התובע לברר מבעוד מועד ולשאול באופן מפורש במהלך סיור הקבלנים מה הן הערבויות הנדרשות מצד המציעים. אין המדובר במקרה של הטעייה, או במקרה של שינוי תנאי המכרז, או דרישותיו של המכרז, לאחר שכבר נרכשו מסמכי המכרז. מדובר במצב בו סבר התובע כי כדאי לו להשתתף במכרז ואולם לאחר שרכש את המסמכים ועיין בהם ובתנאיהם, נסוג בו מכוונתו זו. לפיכך, אין המדובר בנסיבות המצדיקות החזר עלות מסמכי המכרז אשר נקבע במפורש, כי לא יוחזרו. ראה בסעיף 12 להזמנה להציע הצעות שם נקבע במפורש כי התשלום עבור המסמכים לא יוחזר למציע. 5. בעניין זה ראה גם ת"א 6524/06 אשר גרין מבנים בע"מ נ. משטרת ישראל. גם שם תבעה התובעת את הסכום ששילמה- 3,000 ₪ (!) עבור רכישת מסמכי המכרז שפרסמה הנתבעת. יודגש כי במקרה ההוא אף עדכנה הנתבעת בדיעבד את פרטי המכרז שם לעניין סיווג הקבלנים הנדרש. לנוכח שינוי התנאים, הודיעה התובעת, כי אינה מעוניינת להשתתף במכרז וביקשה להחזיר את מסמכי המכרז ולקבל חזרה את הסכום ששילמה בעבורם. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי מאחר ולא הוכח כי שינוי הסווג או טעות בהערכת ההיקף הכספי של הפרויקט, היו הסיבה שהניעו את התובעת לסגת מרצונה להשתתף במכרז, אין לקבל את דרישתה להשיב את הסכום ששילמה עבור רכישת המסמכים. 6. במקרה דנן, הנתבעת לא ביצעה כל שינוי בתנאי המכרז או דרישותיו ולא הוכחה כל הטעיה,טעות או מצג מטעה מצידה, אשר בגינם רכש התובע את מסמכי המכרז. התובע כאמור, רכש את מסמכי המכרז ולאחר עיון בדרישותיו, הגיע למסקנה כי אינו מעוניין להשתתף בו. להחלטה זו היה צריך התובע להגיע בטרם רכש את המסמכים ולאחר בירור הפרטים (כגון גובה הערביות הנדרשות) שהיו חשובים להכרעתו, אם להשתתף במכרז או לא. 7. בהערת אגב אציין, כי במהלך הדיון טען התובע כי הוא זכאי "להתחרט" על רכישת המסמכים בהתאם לתקנות הגנת הצרכן המאפשרות ביטול עסקה. אציין כי אמנם בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א, רשאי צרכן לבטל הסכם ולהחזיר טובין שרכש בתנאים ובמועדים הקבועים בתקנות. אולם, תקנות אלו חלות רק על הסכמים ביחס לטובין המפורטים בתוספת לתקנות (כגון ריהוט, ציוד לבית ולגן, מכשירי חשמל, ביגוד והנעלה, שירותים שונים המפורטים בתקנות, עסקת נופש וכיוב') ואשר אינן כוללות תשלום עבור מסמכי מכרז. בעניין זה אפנה גם לסעיף 6 לתקנות אלו הקובע במפורש, כי זכות הביטול לא תחול לגבי טובין הניתנים להחלטה לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית. עוד אוסיף כי אכן הגיוני שעלות מסמכי מכרז אותם ניתן בנקל לצלם ולהעביר למציעים אחרים, לא תוחזר, גם אם המציע יחזיר אותם ללא השתתפות במכרז. הרי, כאמור אין כל דרך להבטיח כי אותו מציע, לא העביר העתק מהמסמכים כבר קודם לכן, למציעים אחרים שלא רכשו את המסמכים. מעבר לאמור יצוין, כי אם תתקבל עמדת התובע, הרי בכל מקרה שמציע יגיע למסקנה כי אין לו סיכוי לזכות במכרז (אם מחמת שמועות על משתתפים אחרים ואם מטעמים אחרים), יחזיר את המסמכים עוד בטרם נפתח המכרז, וידרוש את עלותם ואין לדבר סוף. מכל מקום, משתנאי זה אף נקבע מפורשות במסמכי ההזמנה, והתובע לא הצביע על הטעיה מצד הנתבעת בגינה רכש מלכתחילה את המסמכים, אינני מוצאת מקום להורות על החזר הסכום ששילם. לאור האמור, אני דוחה את התביעה. יחד עם זאת ובנסיבות, אינני מוצאת מקום לחייב את התובע בהוצאות. מכרזמסמכיםהחזר כספי