הלנת שכר עקב קשיים כלכליים

מצב כלכלי קשה של מעביד אינו "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה" שאז בהתאם לאמור בסעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 רשאי בית הדין להפחית ואף לבטל את פיצויי הלנת השכר. להלן פסיקה רלוונטית בנושא הלנת שכר עקב קשיים כלכליים של המעביד: דב"ע לב/9-3 האופרה הישראלית נ' מריקה ורסנו, פד"ע ב 351; דב"ע לה/61-3 דוד יחזקאל נ' אברהם נבעה (לא פורסם); דב"ע לב/3-3 מרכז חינוכי העצמאי נ' מנחם שוורץ פד"ע ג' 218; ב"ע מח/1-1 אגבריה אחמד טריה נ' עיריית אום אל פחם, פד"ע כ/136; דב"ע נו/25-6 תע"ש תעשיות לישראל קרן השתלמות למהנדסים וקרן השתלמות למהנדסים בע"מ) קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלנת שכר עקב קשיים כלכליים של המעביד: 1. בפני תביעה לתשלום שכר עבודה שהוגשה והתבררה בדיון מהיר, כמשמעותו בסעיף 31(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969. 2. ביום 2.6.04 הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעים בסך 8,560 ש"ח. לטענתו, הועסק אצל הנתבעת 1 בשכר של 20 ש"ח לשעה, הועסק מ- 2.2.04 ועד 29.2.04, היה זכאי לשכר של 3,830 ש"ח, ביום 15.3.04 שולם לו סכום של 2,000 ש"ח ונשארה יתרה בלתי משולמת בסך של 1,830 ש"ח, הועסק במהלך חודש מרץ והיה זכאי לשכר בסך של 3,730 ש"ח וביום 15.4.04 קיבל סך של 2,000 ש"ח בלבד ונשארה יתרה בלתי משולמת בסך של 1,730 ש"ח. כמו כן הועסק יומיים במהלך חודש אפריל 2004 שבגינם היה זכאי לשכר עבודה בסך 240 ש"ח אותם לא קיבל עד יום הגשת התביעה. כמו כן הועסק במהלך תקופת עבודתו ב- 115.5 שעות נוספות וזכאי לתשלום בסך של 3,345 ש"ח, כמו כן זכאי לפדיון חופשה שנתית של 6 ימים X 160 ש"ח ובסה"כ 960 ש"ח, כמו כן לא קיבל החזר הוצאות נסיעה בסך 455 ש"ח. לטענתו, כל הזמן פנה לנתבעת 1, אולם התשובה שהיה מקבל כל פעם היא הבטחות שיבואו לקראתו ויסדירו איתו את החוב. 3. לכתב התביעה צירף התובע את המסמכים כדלקמן: א. דו"ח שעות לחודש פברואר 2004. ב. דו"ח שעות לחודש מרץ 2004. ג. דו"ח שעות לחודש אפריל 2004. 4. הנתבעים נדרשו והגישו כתב הגנה ביום 24.8.04. הנתבעת 1 טוענת, שבעקבות המיתון במדינה נקלעה לקשיים כלכליים ולמחסור בתזרים המזומנים. לזכותה יתרות זכות במפעלים שונים בהם היא נותנת שירותי שמירה, היא אינה מכחישה כי קיים חוב כלפי התובע, ואף ניתנה לו אפשרות להמשיך ולעבוד אצלה, בהתאם לתלושי השכר לתובע מגיע בגין חודש ינואר הפרשי שכר בסך 1,755 ש"ח, היא אינה מכחישה את החוב בסך 3,800 ש"ח כמפורט בכתב התביעה אולם מבקשת מבית הדין ומהתובע להגיע להבנה בדבר החזר החוב ולפרוס אותו לתשלומים ללא ריבית ללא הצמדה וללא פיצויי הלנה, וביקשה כי בית הדין ינסה לגשר בין הצדדים. הנתבעים 2,3 ביקשו מבית הדין לדחות ו/או למחוק על הסף את התביעה האישית שהוגשה כנגדם בהעדר עילה וחוסר יריבות, הם לא עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות, התובע לא הוכיח מעשה מרמה שלהם באופן כללי ועל כן אי אפשר לחייב אותם באופן אישי, מעולם הנתבעים 2,3 לא התחייבו לשלם או לכסות את ההתחייבויות של הנתבעת 1, ומעולם לא הבטיחו לתובע באופן אישי שהם ישלמו לו את שכרו באופן אישי. 5. הצדדים זומנו לדיון הוכחות ליום 23.9.04. 6. התובע העיד בחקירה ראשית וחזר על האמור בכתב התביעה, לדבריו טרם קיבל שום סכום כסף על חשבון עבודתו, אמנם הוא קיבל צ'קים אבל הצ'קים לא כובדו עקב חוסר כיסוי מספיק, הוא הגיש תביעה הן נגד החברה בו הועסק והן כנגד הנתבעים 2,3 באופן אישי משום שהנתבע מספר 2 פתח חברה חדשה, ותלונות על כך יש גם במשרד העבודה, לפני שהוא היה הבעלים של הדר בטחון היתה לו חברה בשם "צוות לענין" וגם בענין זה עו"ד של המדינה תבע אותו, בחורה בשם ימית שעובדת איתו משתפת איתו פעולה ועוברת איתו מחברה לחברה. לעדותו צירף התובע כתבה מעיתון "ערים" מיום 11.3.04, המאשרת את דבריו, ובה מתלוננים עובדים על הרמאויות של הנתבע מספר 2 ועל זה שההסתדרות יודעת על מעשי המרמה שהוא עושה בהקמה וסגירה של חברות בבעלותו ושהוא נוהג לרמות עובדים ושההסתדרות הזהירה עובדים מלהתקרב ולעבוד אצלו. כמו כן צורפו העתקי הצ'קים שחזרו ללא כיסוי. 7. התובע הועמד לרשותם של הנתבעים על מנת שיוכלו לחקור אותו בחקירה נגדית אולם הם השיבו כי אין להם מה לשאול אותו והם רק רוצים להגיב על הטענות. 8. מטעם הנתבעים העיד הנתבע מספר 2, ערן יעקובי, שהעיד בחקירה ראשית וסיפר כי לפי דברי מנהל כ"א בנתבעת התובע קיבל סך של 2,987 ש"ח בצ'ק מספר 5822 שנפרע ביום 20.2.04 וצ'ק נוסף נשלח לו ביום 25.3.04. לדבריו החברה עדיין פעילה, אם כי מצבה קשה, הוא נמצא בהסדר תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה, ומאחר ולא הצליח לגייס כספים הם הודיעו לו כי עומדים להיות מוגשים כתבי אישום כנגדו וזה בגלל שהוא מנסה לשלם כספים לעובדים במקום לרשויות המס. הוא ניסה לשלם לתובע את החוב אבל בגלל עיקולים של מס הכנסה אין לו אפשרות לשלם את החובות, פעילות החברה קטנה וגם הוטלו הגבלות על חשבון הבנק. 9. התובע בחר שלא לחקור את הנתבע מספר 2 אולם ציין לפרוטוקול שאם אכן המצב כל כך קשה כמו שמתאר הנתבע מספר 2 כיצד הדבר מתיישב עם העובדה שהוא פתח 4 חברות חדשות, הוא היה בכל המקומות האלה וצילם את כל המשרדים החדשים. 10. עד כאן טענות הצדדים. 11. לאחר שחזרתי ועיינתי בכתב התביעה, בכתבי ההגנה, במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין והתרשמתי מהעדים שהעידו בפני, הנני קובע כדלקמן: א. לא שוכנעתי כי יש מקום להפחית את פיצויי ההלנה בגין אי תשלום השכר במועד, מה עוד שענין זה אינו מתיישב עם העובדה כי הנתבע מספר 2 עדיין מנהל פעילות של שירותי אבטחה, וכל פעם במסגרת של תאגיד משפטי שונה, אם כי עיון בבעלי המניות של התאגידים הללו, לרבות עיון במנהלים, מגלה כי המדובר כל הזמן באותו אדם. ב. גם אם נכון שהנתבעת 1 נקלעה לקשיים כספיים הרי שמצב כלכלי קשה של מעביד אינו "נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה" שאז בהתאם לאמור בסעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 רשאי בית הדין להפחית ואף לבטל את פיצויי הלנת השכר. (דב"ע לב/9-3 האופרה הישראלית נ' מריקה ורסנו, פד"ע ב 351; דב"ע לה/61-3 דוד יחזקאל נ' אברהם נבעה (לא פורסם); דב"ע לב/3-3 מרכז חינוכי העצמאי נ' מנחם שוורץ פד"ע ג' 218; דב"ע מח/1-1 אגבריה אחמד טריה נ' עיריית אום אל פחם, פד"ע כ/136; דב"ע נו/25-6 תע"ש תעשיות לישראל קרן השתלמות למהנדסים וקרן השתלמות למהנדסים בע"מ) ג. באיזון שבין מצבה הקשה של הנתבעת 1 לבין זכותו של התובע לקבל את שכרו במועד ולא באיחור, גוברת, לעניות דעתי, זכותו של התובע. ד. יחד עם זאת אכן לא שוכנעתי כי יש להרים את מסך ההתאגדות כנגד הנתבעים 2 ו-3, שכן לא הונחה תשתית ראייתית מספקת שדיה להראות כי הנתבעים 2,3 התחייבו אישית לעמוד בחיובים של הנתבעת 1 או שהתובע הועסק על ידם באופן אישי.   12. לסיכום אני מחייב את הנתבעת מספר 1 לשלם לתובע כדלקמן: א. הפרשי שכר עבודה בסך של 3,800 ש"ח, בצירוף פיצויי הלנת שכר כחוק, מיום 1.5.04 ועד התשלום בפועל. ב. הפרשי שכר עבודה בגין שעות נוספות בסך של 3,345 ש"ח, בצירוף פיצויי הלנת שכר כחוק מיום 1.5.04 ועד התשלום בפועל. ג. פדיון חופשה שנתית בסך 960 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.04 ועד התשלום בפועל. ד. החזר הוצאות נסיעה לעבודה בסך של 455 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.04 ועד התשלום בפועל. ה. הוצאות משפט בסך של 800 ש"ח צמודים כדין מהיום. 13. ביה"ד מתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן פסק-דין שנבע מעומס עבודה רב. 14. המזכירות תשלח עותק מפסק-הדין לצדדים בדואר רשום, עם אישור מסירה. תשומת לב המזכירות מופנית לכך כי עליה לשלוח עותק מפסק-הדין על פי הכתובת החדשה של התובע: רח' יגאל ידין 5, רחובות. 15. הצדדים רשאים לפנות לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה. את הבקשה יש להגיש בתוך 15 יום מקבלת פסק דין. הלנת שכר