קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המלצה לפסול מכרז: עניינה של העתירה המונחת בפני, החלטת ועדת המכרזים של עיריית הוד השרון להמליץ לפסול מכרז פומבי 21/03 לאחזקת רשתות מים "עקב בנייתן הלקויה מבחינת פרקי העבודות ולצאת למכרז חדש הבנוי בצורה נכונה, שתענה על הדרישות של העירייה ביחס סביר של עבודה מול רווח".   אלה העובדות הרלבנטיות לענייננו: המכרז כלל 4 פרקי כתב כמויות, כשלכל פרק נקבע משקל: פרק 01 אספקה והנחת צינורות - משקל 15% פרק 02 אספקה והתקנת אביזרים - משקל 60% פרק 03 תיקוני כבישים, מדרכות ועבודות שונות - משקל 15% פרק 04 עבודות ברג'י - משקל 10% המציעים התבקשו לנקוב בשיעור הנחה או תוספת למחירי כתב הכמויות.   לתיבת המכרזים הוגשו 3 הצעות. הצעת העותרת והצעות משיבות 2 ו-3. ההצעה הזולה ביותר היתה הצעת העותרת, כדלקמן: בפרק 01 - תוספת של 17%. בפרק 02 - הנחה של 42% בפרק 03 - הנחה של 18% ובפרק 04 - תוספת של 25%.   ההצעות הועברו לצוות מקצועי וזה הביע הסתייגות מהצעת העותרת: "בהצעה זו יש סטיות מהותיות מאומדן המתכנן במיוחד בפרק 02 שבו הקבלן נקב בהנחה של 42%. סטיות אלה עשויות לנבוע מהתעלמות לכאורה של הקבלן ממטרת המכרז ותנאיו או מכוונה גלויה לנסות ולבצע מהלכים מנופולטיביים של העברת עבודות שמוגדרות בפרק 02 לפרק 04 שבו הקבלן נקב בתוספת מחיר של 25%".   בהמלצת הצוות המקצועי זומן הקבלן לשימוע בו התבקש להסביר את ההנחה הגדולה בפרק 02 ואת התוספת הגדולה בפרק 04. את ההנחה הגדולה בפרק 02 הסביר בהנחות גדולות אותן השיג מהספק. מנהל העותרת ציין בפני הועדה כי "נתינת הנחות כיום בענף זה היא ידועה וברורה". את התוספת של 25% בפרק 04 הסביר כך: "לפי נסיוננו תהיה עבודה לא מעטה בעבודות רגי".   מסקנות ועדת המכרזים מהשימוע היו: א. בעריכת מסמכי המכרז המשקל שנקבע לפרק 02, לא הביא בחשבון את ההנחות המקובלות בענף בשוק. על כן המשקל שניתן לפרק 02 - 60% עולה על משקלו האמיתי של פרק 02. ב. חלוקת הפרקים במסמכי המכרז לא הציגה אבחנה ברורה וחדה בין עבודות הכלולות בפרק 04 לאלו הכלולות בפרקים האחרים, ועל כן יש יסוד לחשש שבגין עבודות שבעל המכרז התכוון לכלול בפרק 02, ידרש על ידי הקבלן לשלם על פי פרק 04.   על רקע זה קיבלה ועדת המכרזים את החלטתה לפסול את המכרז.   דיון   העותרת מפנה לפסיקה המורה כי ביטול מכרז הינו צעד קיצוני שיש לנקוט בו אך בנסיבות יוצאות דופן, וטוענת כי בענייננו לא התקיימו נסיבות המצדיקות את ביטול המכרז. עוד מסתמכת העותרת על ההלכה המושרשת היטב בפסיקה כי כל עוד החלטת ועדת המכרזים אינה לוקה בחוסר סבירות קיצונית אין בית המשפט ממהר להתערב ואינו ממיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו.   המשיבים מפנים לפסקי דין בהם אישר בית המשפט ביטול מכרזים, על רקע של טעות בניסוח המכרז שתוצאתה היא שהצעה שעל פי אמות המידה שנקבעו במסמכי המכרז הינה הזולה ביותר ועל כן ראוי לזכות, הינה למעשה יקרה מהצעות אחרות.   אכן, כטענת העותרת דין הוא שלא בנקל יתן בית המשפט ידו לביטול מכרז בשלב שלאחר פתיחת ההצעות, זאת כדי לא לפגוע בעקרון סודיות ההצעות, וכדי לא לפגוע בצפיות הסבירות של המשתתפים במכרז אשר טרחו ועמדו בהוצאות הכרוכות בהגשת הצעותיהם. בה במידה דין הוא שבמקרים מתאימים בית המשפט יאשר ביטולו של מכרז, למשל מקום שישתכנע בקיומו של כשל בניסוח המכרז שתוצאתו הצפויה היא שהזכיה תיפול בידי מי שרק לכאורה הצעתו הינה ההצעה הזוכה, אך בפועל יש רגלים לחשש שהצעתו אינה ההצעה הזולה. ההלכה ידועה וברורה, וכל שנדרש הוא ליישם אותה כראוי על עובדותיו של המקרה הקונקרטי הנדון.   לאחר עיון בחומר שבפני באתי לכלל מסקנה שהחלטת ועדת המכרזים אינה יכולה לעמוד. אלה נימוקי:   א. כאמור ההלכה מצמצמת את ביטולו של מכרז לאחר פתיחת ההצעות כדי לפרסם מכרז חדש למקרים יוצאי דופן, כאשר נראה שאין פתרון סביר אחר, וכאשר הליכי המכרז לקו בפגם רציני שיש בו כדי לשבש את תוצאות המכרז. בפרוטוקול הועדה לא מצאתי סימן להיות הועדה מודעת להלכה זו. הועדה לא נדרשה לחוות דעת משפטית. יועצה המשפטי לא נכח בישיבה בה העניין נדון ואין בפרוטוקול תיעוד לדיון בשאלה האם התקיימו בעניין התנאים שנקבעו בפסיקה לביטולו של מכרז לאחר פתיחת ההצעות כדי לקיים מכרז חדש. זאת ועוד, בפני הועדה הונחה חוות דעת של מנהל מחלקת המים ומהנדס העירייה, כשבסעיף 7.2 הומלץ לקבל התחייבות מפורשת מהקבלן שיבחר שהיקף העבודות בכל פרק ופרק לא יגדל מהנקוב בהצעתו. איני יודע אם הצעה זו ראויה אם לאו, אולם אין בפרוטוקול רמז לדיון בהצעה זו.   ב. ביסוד החלטת ועדת המכרזים עמדה הנחה כי המשקל של 60% שניתן לפרק 02 שגוי, וממלא שגוי המשקל של לפחות פרק נוסף, שכן הפחתה של המשקל בפרק 02 תחייב הוספת משקל בפרק או פרקים אחרים. הנחתה זו של הועדה התבססה אך ורק על ההנחה שהוצעה על ידי העותרת בפרק 02 ודברי מנהל העותרת בשימוע: "נתינת הנחות כיום בענף זה היא ידועה וברורה". הועדה הניחה כי שיעור ההנחה אותה השיגה העותרת משקף את ההנחות המקובלות בענף. הנחתה זו של הועדה הינה ספקולציה גרידא, שכן הועדה לא בדקה מה שיעור ההנחות המקובל בענף, ומנהל העותרת לא טען בפניה כי ההנחה אותה השיג היא ההנחה המקובלת. במסמכי המכרז נאמר כי המחירים שצויינו בכתב הכמויות הינם מחירי שוק. הוועדה לא בדקה עם עורכי המפרט כיצד נקבעו המחירים, ולא בדקה מה שיעור ההנחה או טווח ההנחות המקובל בענף. ללא בדיקה כזו לא יכולה היתה הוועדה לקבוע כי המשקל של 60% שניתן לפרק 02 שגוי, ובוודאי שלא יכולה היתה לקבוע כי סטיית המשקל שניתן לפרק 02 משמעותית עד כדי עוות תוצאות המכרז.   ג. הרגל השניה עליה הציבה הוועדה את החלטתה היא העדר אבחנה ברורה וחדה במסמכי המכרז בין עבודות הכלולות בפרק 02 לאלו הכלולות בפרקים האחרים, והחשש הנובע מכך, שבגין עבודות שהעירייה התכוונה לכלול בפרק 02 ידרוש הקבלן תשלום על פי פרק 04. בנוסח החוזה עליו נדרשו המציעים לחתום נקבע כי המפקח שימונה על ידי העירייה הוא זה שיקבע את שיוכן של העבודות לפרקים השונים. אכן, לא מן הנמנע שקביעת המפקח לא תהיה מקובלת על העותרת, ויתגלו חילוקי דעות שאולי אף יגיעו לכלל תביעה משפטית. ככל שמסמכי מכרז יכללו הגדרות ראויות וברורות, לעולם קיימת אפשרות של חילוקי דעות בין הקבלן לבעל המכרז. הקביעה בחוזה לפיה על פי קביעת המפקח יקום דבר, מוסרת בידי העירייה כלים יעילים להתמודדות עם תביעות לא מוצדקות של הקבלן, ומבטיחה במידה ראויה את האינטרס של העירייה.   איני רואה בחשש כאמור עילה מספקת לביטולו של המכרז.   לאור האמור לעיל החלטת ועדת המכרזים לפסול את המכרז מתבטלת.   לא ראיתי להעתר לבקשה להצהיר על זכיית הצעת העותרת. קביעת ההצעה הזוכה תיעשה על ידי הועדה אלא אם כן הועדה תחליט לפסול את המכרז על בסיס בדיקה ראויה וחוות דעת משפטית.   המשיבים, במאוחד ובנפרד, ישלמו לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪.   מכרז