הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

בית המשפט ציין כי החייב לא השכיל להרים את הנטל להוכיח כי נקלע לחובות בתום לב. עולה חשד כבד שמא החייב מסתיר גם את עיסוקו הנוכחי והכנסותיו האמיתיות. החייב אינו משתף פעולה כנדרש. הוא אינו משלם את התשלומים שהוטלו עליו כסדרם, לא המציא את כל הדו"חות כפי שהתבקש על ידי הכונ"ר וגם השהות שניתנה לו בבית המשפט לא נוצלה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל: 1. ביום 28.9.00 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. ביום 24.10.00 ניתן צו כינוס והתיק נקבע לשמיעת הבקשה להכרזת החייב כפושט רגל. הדיון בבקשה נדחה מספר פעמים עד שביום 3.12.03 נערך דיון שבו התרתי לחייב להגיש תגובה בכתב לדו"ח הכונס הרשמי ("הכונ"ר") ולצרף מסמכים רלוונטיים לתמיכה בבקשתו. 2. עד היום ולמרות שחלפו כ-4 חודשים החייב לא המציא כל תגובה או מסמך. לפיכך החלטתי שלא להמתין עוד וליתן החלטה על פי הנתונים שבפני. 3. בבקשת החייב למתן צו כינוס הצהיר החייב על חובות בסך של 2,769,930 ₪ ל-36 נושים. על פי דו"ח הכונ"ר עולה כי כנגד החייב הוגשו רק 11 תביעות חוב על סך כולל של 999,697 ₪. על החייב הושת תשלום חודשי של 700 ₪. מדו"ח הכונ"ר וטיעוני ב"כ הכונ"ר שבפני עולה כי החייב לא משלם את התשלומים כסדרם. 4. על פי דו"ח הכונ"ר עולה כי החייב היה בעל מניות ב-4 חברות: "גיפסי נקש בע"מ", "פומגלי בע"מ", "ארז ארזים בע"מ" ו"נעלי כרמיאל בע"מ". החייב טוען כי פעל רק בשתי החברות האחרונות ובעיקר בנעלי כרמיאל בע"מ. 5. לגרסת החייב הוא נקלע לחובות בשל ערבויות לחברות. החברה "נעלי כרמיאל בע"מ" נקלעה לקשיים, על פי גירסת החייב, בשל מספר גורמים. קשיים נפשיים של החייב, גניבת פנקסי שיקים מבית החייב והפצתם אי תשלום חובות על ידי לקוחות וגניבת סחורה. 6. מסתבר כי החייב לא השכיל להמציא כל ראיה לתמוך בטענות אלו. אין ראיה על מצב נפשי קשה של החייב בשנים 95 ואילך. לטענת החייב כי בשנים 96 ו-97 נגנבו מביתו פנקסי שיקים. החייב לא הציג הודעות ביטול ששלח לבנק לביטול ההמחאות. החייב לא הציג התנגדויות לביצוע השטרות, אם הגיש, שהרי אם נתבע הוא או נתבעה החברה בגין שיקים שנגנבו צפוי היה שיתנגד לביצוע השיקים. החייב לא פירט את שמות הלקוחות שנותרו חייבים כספים לחברה, לא המציא אסמכתאות לחובות שכאלו ואף לא פירט אלו פעולות עשה כדי לגבות את החובות. אין שמץ ראיה על הגניבה של המלאי כפי שטען, כמו דו"חות של החברה, דו"חות רווח והפסד, רישומי מלאי וכדומה. 7. לגרסת החייב הוא עובד כיום כשכיר בעסק בשם "חלקי חילוף קניון הצפון בע"מ" ומשתכר סך של 4,200 ₪ נטו לחודש. מחקירת הכונ"ר עולה כי החייב מציג עצמו כבעל העסק. מדו"ח רשם המשכונות מתברר כי אחד הרכבים רשומים על שם העסק, שועבד להבטחת חוב משותף של החייב ומעבידו. התנהגות זו מעלה חשד שמא החייב אינו שכיר, כטענתו, אלא בפועל הינו אחד מבעלי העסק. 8. סעיף 18ה (א)(2) לפקודה הוא הסעיף המרכזי בעת הדיון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל כך קובע הסעיף: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) ... (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" לפיכך נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" (ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ' 169). התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל. 9. כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן פסק דין מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01, בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פסק דין מיום 4.5.03, דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).  אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו  קיימים  הליכי  פשיטת רגל, צריך היה להמציאם   למטרה  זו,  להציל  אסיר  מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)". לאור תכלית שנייה זאת שנועדה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו. 10. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית. 11. כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו. 12. מן האמור לעיל מתבקשת המסקנה כי החייב לא השכיל להרים את הנטל להוכיח כי נקלע לחובות בתום לב. עולה חשד כבד שמא החייב מסתיר גם את עיסוקו הנוכחי והכנסותיו האמיתיות. החייב אינו משתף פעולה כנדרש. הוא אינו משלם את התשלומים שהוטלו עליו כסדרם, לא המציא את כל הדו"חות כפי שהתבקש על ידי הכונ"ר וגם השהות שניתנה לו בבית המשפט לא נוצלה. 13. בשים לב לכל האמור, הנני דוחה את בקשת החייב להכריזו כפושט רגל. הצווים שניתנו במסגרת צו הכינוס, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ - מתבטלים. פשיטת רגל