הפסקת קצבת נכות - קצבת זקנה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת קצבת נכות זכאות לקצבת זקנה: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט נויגבורן - דן יחיד: תב"ע מג/202-0) שדחה את עתירת המערערת לקצבת זקנה. .2העובדות שאין עליהן חולקין הן: א) למערערת נכות פיזיולוגית "יחסית" (משוקללת) של %81.6; ב) ועדת הנכות לעררים קבעה ביום 7.12.1982כי למערערת נכות תפקודית של %65; ג) ביום 1.4.1981מלאו למערערת 60שנה והופסק תשלום קצבת נכות כללית; ד) המערערת, עקרת בית, לא היתה מבוטחת ביטוח ברשות בביטוח זקנה ולא צברה תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה. .3בית-הדין האזורי פסק כפי שפסק בהתחשב בהוראות החוק המורות, כי זכאות לקצבת נכות לפי פרק ו 2לחוק נפסקת בגיל 60, וכי עקרת בית אינה זכאית לקצבת זקנה. בית-הדין הוסיף וציין, כי דרגת נכותה של המערערת פחותה מ-% 75"ועל כן גם תקופת הנכות איננה נחשבת לתובעת לתקופת אכשרה". .4בערעורה קבלה המערערת על המצב המשונה, לפיו זכאותה לקצבת נכות נפסקה ביום עצמו בו הגיעה לגיל הזקנה, בלא שתקום לה זכאות לקצבת זקנה, כך שיא נשארה קרחה מכאן ומכאן. .5באת-כוח המוסד, ברצותה לעזור למערערת, עמדה על אפשרות, עבור המערערת, לפתוח בהליך שייתכן כי יועיל לה בשים לב לכך שנכותה הפיזיולוגית ("האריתמטית") גבוהה מאד (יותר מ-%150). הכיצד? אין זה מן הנמנע, שערעור על החלטת ועדת הנכות לעררים מיום 7.11.1982יביא להגדלת דרגת נכותה הכללית ל-% 75(במקום % 65כפי שנקבע) ופרק הזמן של הזכאות לקצבת נכות ייחשב כתקופת אכשרה לצורכי ביטוח זקנה, על-פי הוראות תקנה 1(הגדרת "נכה") ותקנה 5("ביטוח ברשות של נכה") שבתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל"ט- .1979הפרקליטה המלומדת הוסיפה שאם אכן תנהג המערערת כאמור ותגיש ערעור, לא יטען המוסד טענת התיישנות. .Iiפסק-דין .1הוראות החוק מלמדות, כי - א) "מבוטח" בפרק ו 2ביטוח נכות הוא "תושב ישראל... (ש)טרם מלאו לו... 6שנים באשה" (הגדרת "נכה" בסעיף 127כא); ב) סעיף 127כב - שהערת השוליים שלו היא "מי זכאי לגמלאות נכות" - פותח, בסעיף קטן (א), במלים אלה: "נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם..." משמע, שרק ל"נכה" במובן ההגדרה זכאות לגמלאות לפי פרק ו2; ג) שעה שרצה המחוקק להרחיב זכאות לגמלה מעבר למתחייב מההגדרה האמורה עשה זאת במפורש. כך לעניין "שירותים מיוחדים", בסעיף 127כה (ב): "נכה הזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל 65בגבר או 60באשה - לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור". וכך לעניין שיקום מקצועי בסעיף 127מב (הערת השוליים: "שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה"); "מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה ומלאו לו בעת מתן השיקום 65שנה - בגבר, ו- 60שנה באשה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור". .2הוראות החוק שהובאו לעיל תואמות את הגבול, גבול הגיל, לזכאותו של מבוטח מכוח פרק ו 2עם מעברים צרים לחציית הגבול. אין בהן תשובה או פיתרון למצבים כגון זה של המערערת, הנמצאת מן היום למחרת, בהגיעה לגיל 60, משוללת אותה תמיכה כספית שנועדה לאפשר לה עזרת הזולת בניהול משק ביתה. זרועו הנטויה והמסייעת של הביטחון הסוציאלי חדלה לתמוך בה בהיפתח עונת הזקנה, כאילו באה הזקנה לרפא את הנכות. .3בית-דין זה מתח לא אחת ביקורת על המצב הבלתי-נסבל המתואר לעיל. מחוקק המשנה רצה אמנם לרפא את המצב על-ידי התקנת תקנות (ראה סעיף 5שבהליך), אך התקנות עוסקות בגזרה חלקית של החזית ולא בבעיה כגון זו של המערערת, המתהווה במלוא החריפות ביום ההולדת השישים. .4אין להשלים עם מצב זה יש למצוא לו פיתרון בדין, בהקדם האפשרי. על כן יישלח העתק מפסק-דין זה לשר העבודה והרווחה וליושב ראש ועדת התקנות שליד המוסד לביטוח לאומי, אם אכן קיימת ועדה כזאת ליד מועצת המוסד. .5הערעור נדחה. אין צו להוצאות.קצבת זקנהקצבת נכותנכות