קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרעה בראיה בצבא: 1. העורר הגיש תביעה להכרה כנכה לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום, בגין בעיית הפרעה בראיה כמחלה שנגרמה לו בזמן ועקב השירות הצבאי, וזאת ביחד עם מספר פגימות נוספות, אורטופדיות וצלקות בגוף. התביעה התקבלה ביחס לפגימות פרט לעניין הליקוי בעיניים שבו נדחתה תביעתו והחלטת המשיב מיום 30.10.00 ומכאן הערעור. 2. העורר יליד 1969 גויס לצה"ל לשירות סדיר ב- 7/1987, שירת כלוחם בצנחנים. במהלך השירות הועבר לשרת בחימוש עקב בעיות ולחצים בבית. בתום שירות סדיר החל משרת בקבע, שירותו היה ביחידה שהיתה בלבנון. ביום 25.4.95 במהלך שירותו כמכונאי טנקים נפגע העורר קשות מפיצוץ של מכונית תופת. העורר הוכר כנכה בגין מספר פגימות, ושיעור נכותו כיום היא 65%. באשר לבעיות העיניים, טוען העורר כי הוא סובל מיובש בעיניים שנובע מאותה פגיעה שבה נפצע. תלונות ביחס לעיניים החלו כ- 6 חודשים אחרי הפציעה ועד היום סובל מצריבות בעיניים דקירות וגירודים. 3. בשאלה מה הגורם למחלה והליקוי, והאם קשור הוא קשר כלשהו עם אותה פציעה, חלוקים המומחים שהגישו חוו"ד מטעם הצדדים. פרופ' מרין, מומחה מטעם העורר מצא כי העורר סובל מנכות בגלל יובש בעיניים וסביר מאוד שיש קשר בין הפציעה ומצב העיניים ואומר: "תקופה מסוימת לאחר הפציעה, כחצי שנה, החל להתלונן על צריבות ודקירות בעיניים. הרופאים שבדקו אותו לא מצאו את הסיבה לכך. אין לי ספק, כי התלונות של מר סולימני נובעת מהיובש ממנו סובלות העיניים (Conjunctivitis sicca). התלונות מתאימות לאבחנה זאת והאבחנה אושרה, חד משמעית, בבדיקת הצביעה באמצעות רוז-בנגל. מה גרם ליובש בעיניים? אין איש שמסוגל לענות על שאלה זאת באופן חד משמעי ובבטחון מוחלט. יחד עם זאת, אני מביע את דעתי, כי קיימת סבירות גבוהה, כי יש קשר עקיף בין הפציעה האמורה ל- Conjunctivitis sicca הקיימת היום". (ההדגשות שלנו) המומחה טען ששתי סיבות חיזקו את דעתו והם: (א) שיובש בעיניים בד"כ מחלה של מבוגרים ולא צעירים. (ב) מקור היובש בעיניים יכול להיות מגורמים שונים, שהיה בבית חולים, חדרי ניתוח עם עיניים פתוחות, בבית הבראה וכו' הן יכלו לגרום להופעת היובש. על דעתו זו חולק ד"ר לוסקי המומחה מטעם המשיב השולל קשר סיבתי. המומחה לא מצא כל ממצא שיכול להסביר את התלונות על דקירות בעיניים. בהתייחסו לחוו"ד פרופ' מרין אמר: "פר' מרין כותב שמצא סימני יבש בעיניו של יונתן. ממצאי בדיקתי שוללים מכל וכל את קביעתו של פר' מרין. בדיקת ה- TBUT (TEAR BREAK-UP TIME) שהראתה תוצאה של מעל 10 שניות, כמו גם בדיקת שירמר שהראתה הפרשת דמעות של מעל 15 מ"מ - שוללת לחלוטין את ממצאי הבדיקה של פר' מרין. אלו 2 בדיקות הכרחיות להוכחה של קיום יובש בעיניים". כן טען שההנחה כי היובש יכול להיגרם על ידי התנאים בבית חולים היא מגוחכת לחלוטין, ולפרופ' פיתרונים. 4. מהחומר הרפואי שהוגש ומחוות הדעת הנוספות שהוצגו באנו למסקנה שהעורר לא הרים את הנטל להוכיח את טענותיו. בדיקת יובש בעיניים לא בוצעה ולא הראתה מצב של יובש בעיניים, כל הרופאים שבדקו לא מצאו יובש בעיניים. בנוסף לא נמצאה עדות קלינית ליובש. בכל מקרה, גם אם העורר עומד על טענתו ותחושתו שהוא סובל מצריבות בעיניים הרי שלא הוכח הקשר הסיבתי לתנאי השירות ו/או לאירוע הנטען. העורר הלין על כך שלראשונה חש בבעיות בעיניים כ- 6 חודשים אחרי ההתפוצצות הנדונה, טענה זו, עליה סמכו גם הרופאים, לא מדוייקת. בתיק הרפואי ישנם מספר מסמכים שעניינם תלונה בקשר לעיניים. לראשונה נמצאה תלונה במסמך רפואי מ- 15.5.00 בית חולים רמב"ם בו התלונן על צריבה ודקירות. בשתי בדיקות קודמות בשנים 1998 ו- 1999 אין כל אזכור לבעיית צריבה או דקירה, אלא רק לטשטוש ראיה. אנו מעדיפים את מסקנות ד"ר לוסקי על פני חוו"ד של פרופ' מרין, ולא מצאנו בה בסיס מספיק להרים את נטל השכנוע בדבר קשר סיבתי רפואי. האפשרויות שמעלה פרופ' מרין אינן עולות לרמת הסבירות הנדרשת כדי להרים הנטל. בעניין זה מקובלות עלינו דברי ב"כ המשיב בסיכומיו. למעשה אין בדעתו של פרופ' מרין אלא העלאת השערות גרידא שכשלעצמן אינן מספיקות לקיום הקשר הסיבתי הנדרש. 5. הערר נדחה, בהתחשב בנסיבות אין אנו מחייבים את העורר בהוצאות משפט. צבאשירות צבאי