זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות בגלל התנהלות לא נכונה מצד המשטרה

קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הרשעה בנהיגה בשכרות: 1. הנאשם הובא לפני לדין על כך, שבעת שנהג את רכבו, במקום ובמועד הנקובים בכתב האישום, היה תחת השפעת משקאות משכרים, בניגוד לסעיף 62(3) לתה"ת ותקנה 26(2) לתקנות הנ"ל. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישום שיוחס לו. 2. בישיבת ההוכחות העידו עורך הדו"ח והנאשם. מעדותו של עורך הדו"ח מתברר, כי נסע בניידת משטרה בחברת שוטר נוסף, ברחוב בן גוריון ברמת גן, מכיון דרום לצפון. לפתע, הבחין ברכב שבו נהג הנאשם מכיון צפון לדרום - הפוך מכיון נסיעת הניידת - כשרכב זה סוטה לתוך נתיב נסיעתו וכמעט שפגע עם רכבו בניידת. לדברי עורך הדו"ח, הסיט את הניידת הצידה, לבל יפגע מרכבו של הנאשם ואילו הנאשם, המשיך בנסיעתו כאילו דבר לא ארע. בשל כך, ביצע העד פניית פרסה והחל לדלוק אחרי הנאשם. בנוסעו אחריו הבחין בו, כשהוא נוסע בזיג-זג וגורם לכלי רכב אחרים, לסטות מנתיב נסיעתם. בשלב מסוים, פנה הנאשם עם רכבו שמאלה לרחוב התנאים, שם סגר עליו עורך הדו"ח עם ניידת המשטרה ואילץ אותו לעצור. משניגש אל הנאשם, חש כי נודף ממנו ריח חריף של אלכוהול. לבקשת עורך הדו"ח, יצא הנאשם מרכבו ברם עשה זאת אך בקושי, כשהוא מתנדנד מצד לצד ואיננו מדבר לעניין, כך על פי התרשמות העד. עוד מציין עורך הדו"ח, כי הבחין שהנאשם איננו מסוגל לצעוד שני צעדים, בלא שהוא מועד ונופל. במעמד רישום הדו"ח ותוך כדי כך, גידף הנאשם את העד במילים שראוי היה שלא להעלותם על הכתב. 3. מדברי עורך הדו"ח מתברר, כי ברכבו של הנאשם לצידו, ישב אזרח של הפיליפינים. משסיים לערוך את הדו"ח, הורה העד לנאשם להעמיד את רכבו בצד ולגשת ברגל לביתו, המצוי בסמיכות מקום. עורך הדו"ח גורס , כי פנה אל האזרח הפיליפיני וביקשו ללוות את הנאשם לביתו. 4. בתשובה לשאלות הסניגור בחקירה שכנגד ציין עורך הדו"ח, כי הוא משרת במשטרת ישראל, בתפקיד של סייר ולפיכך, אינו בקיא דיו בתחום של עבירות תנועה. לדברי העד, האזרח הפיליפיני שוחח עימו והודיעו, כי יקח את הנאשם לביתו. עורך הדו"ח הודה בכך, שחטא במחדל, כאשר לא עצר את הנאשם ולא הביאו לתחנת המשטרה, כדי שתיתבצע בו בדיקה לאבחון רמת האלכוהול בגופו, כמקובל במקרים כאלה. לדבריו, על פי המצב בשטח, הבין שהנאשם שיכור כלוט ועל כן העדיף שילך לביתו, לאחר שירשם לו הדו"ח. עוד הודה עורך הדו"ח, שעל פי הנוהל צריך היה אמנם להציע לנאשם להיבדק בדיקת שכרות. 5. עורך הדו"ח הודה עוד, כי אכן לא עיכב את הנאשם בתחנת המשטרה, לא גבה ממנו עדות וכן לא מילא דו"ח מאפיינים, מאחר ודו"ח כזה איננו בנמצא בניידת סיור. 6. עד התביעה לא כיחד, כי לצידו היה שוטר נוסף, שנכח בכל מהלך האירוע, מהחל ועד כלה. ברם, הוא העדיף שלא לרשום את שמו של השוטר הנוסף בדו"ח, ככל הנראה, כדי שלא יזומן למתן עדות בבית המשפט. 7. משנדחתה טענת הסניגור שאין להשיב לאשמה, העיד הנאשם כשהוא גורס, כי אמנם שתה כמות מסוימת של בירה, אך לא היה שיכור. לדבריו, לא גידף את עד התביעה ורק שוחח עימו בקשר לרישום הדו"ח. באשר לאזרח הפיליפיני שהיה במכוניתו טוען הנאשם, כי הואיל ועורך הדו"ח עיכב את השניים, משך למעלה מחצי שעה, עזב האזרח הפיליפיני את המקום ולפי שמדובר היה בטרמפיסט, אין לו את הכתובת של הנ"ל, כדי להזמינו למתן עדות. 8. התובעת ביקשה, כי ארשיע את הנאשם בעבירה שעניינה נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולחלופין ביקשה, כי אמצא אותו אשם בנהיגה בקלות ראש. 9. מאידך טען הסניגור, שורה ארוכה של טענות, המופיעות בסיכומיו בעמ' 9 לפרוטוקול. 10. החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בשל כך, שעד התביעה בתיק, עשה את כל הטעויות האפשריות במסגרת מילוי תפקידו באותו מעמד. סבורני, כי אין להעלות על הדעת מצב שבו נהג ילכד בכף, כשהוא נוהג רכב מנועי ולכאורה, נודף ממנו ריח של אלכוהול ולא יובא לתחנת המשטרה, כדי שעניין נהיגתו בגילופין, יתברר עד תום. מדובר בעניין מסוכן ביותר, של נהיגה מדעת ברכב מנועי, תוך יצירת סיכון חמור למשתמשים אחרים בדרך. לא היה מקום לטיפול באירוע באמצע הרחוב ועל אם הדרך. צריך היה לעצור את הנאשם או לפחות לעכבו ולהביאו לתחנת משטרת רמת גן, המצויה שתיים עד שלוש דקות נסיעה ממקום האירוע. צריך היה לגבות מסודרת מהנאשם אמרה על הקורות אותו באותו לילה עובר לביצוע הנסיעה. ברור, שצריך היה לגבות אמרה מהאזרח הפיליפיני שהיה במחיצתו. לא היה נכון להעלים במתכוון את זהותו של השוטר הנוסף, שהיה עם עורך הדו"ח בניידת, שהרי איננו עוסקים בעבירה על הוראות תמרור כזה או אחר. עדותו של השוטר הנוסף על נסיבות מהלך האירוע, מהווה נדבך חשוב בבירור עובדות המקרה. בעניין זה אני תמים דעים עם האמור בע"פ 070887/99, אמירה יגאל נגד מד"י, שניתן על ידי כב' השופט ד"ר עודד מודריק. בפסק דין זה, זוכה הנאשם בבית המשפט המחוזי מעבירת תנועה שביצע בשל כך, שעורך הדו"ח לא אפשר לפרוס בפני בית המשפט, את מלוא היריעה הראייתית בכך, שנמנע מלציין את שמו של עד נוסף לביצוע העבירה. סוגיה זו נבחנה על ידי באריכות בהכרעת הדין שנתתי בעניינו של בנימין יצחק, בתיק 4688/00, זה לאחרונה, בתאריך 24/12/01. אכן, אין מקום להזמין בכל עבירת תמרור את כל הנוכחים בזירת האירוע. ברם, כאשר מדובר בעבירה שעניינה נהיגת רכב תחת השפעת משקאות משכרים ויצירת סיכון חמור למשתמשים אחרים בדרך, אין מקום "לחסוך" את הופעתם ואת מתן עדותם של כל מי שניקלעו לזירת העבירה. 11. בצדק, טוען ב"כ הנאשם, כי צריך היה להציע לנאשם לעבור בדיקה שתיבחן את רמת השכרות שלו. בדיקה כזאת היא לא רק אינטרס של הנאשם, היא גם אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה, כדי שרמת האלכוהול של הנאשם תיבדק ואם ימצא שהיא מתחת לסף הקבוע בחוק, לא ינקטו נגדו הליכים פליליים. מנגד, אם יתברר שהיא מעל הקבוע בחוק וככל שרמתה גבוהה, ימוצו כל עומק הדין עם הנאשם. 12. עם זאת, חרף הפגמים שדבקו בכל מה שנוגע לעבירה שיוחסה לנאשם לעניין היותו תחת השפעת משקאות משכרים שוכנעתי, כי הוכחה כדרוש במשפט פלילי עבירה לפי תקנה 21(ג) לת"ת, שכן שוכנעתי, כי הנאשם נהג את רכבו שלא בזהירות ושלא בהתאם לתנאי הדרך ועל כן אני מוצא אותו אשם בעבירה זו. 13. הואיל וסניגורו של הנאשם הודה גם בעבירה שבתיק 24640/01, אני מוצא אותו אשם גם בעבירה זו. משטרהמשפט תעבורהשכרות