קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך: 1. התובעת מקבלת גמלת השלמת הכנסה בעילת חד הורית בשכר נמוך. 2. התביעה הוגשה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 6.4.08 לפיה לתובעת נוצר חוב בסכום של 4,510 ₪ בגין תשלומים שלא הגיעו לה על פי חוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"). החוב נוצר עקב עדכון שכר עבודה החל מחודש 4/07 ועד ליום המכתב וכן בגין הפקדות בנק לחודשים הרלבנטיים. 3. ביום 12.7.10 הומצאה הודעה משותפת מטעם הצדדים לפיה הפלוגתאות שנותרו בין הצדדים הינן: "א. הפקדות בחודש דצמבר 2007 בסך 1,500 ₪ - אין מחלוקת עובדתית בנוגע למהות ההפקדות (שהינן זהות במהותן להפקדות קודמות) קיימת מחלוקת משפטית אם בנסיבות העניין האם יש לנכות מהקצבה בגין סכום זה. ב. שכר עבודה מרץ 2,515 ₪ - האם בדין נשללה השלמת הכנסה לחודש זה". הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים בתיק. 4. יש להקדים ולומר, כי טרם הגיעו הצדדים להסכמה זו, הוגשו בתיק ארבע תעודות עובד ציבור, ואף התקיימו שלוש ישיבות בבית הדין. 5. טענות התובעת - א. מהות ההפקדות אינה שנויה במחלוקת. מדובר בכספי סיוע של קרובי משפחה. על פי הנפסק בעב"ל (ארצי) 681/07 אהרון בנישו נ' המוסד (להלן: "פס"ד בנישו") אין לראות כהכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה הכנסות קרובים. התובעת הינה אם חד הורית לשבעה קטינים אשר הכנסותיה מעבודה עמדו בחודש דצמבר 2007 על 882 ₪ בתוספת קצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,667 ₪. ניכוי תמיכת הקרובים בסך של 1,500 ₪ אינה סבירה בנסיבות העניין. ב. פרשנות הנתבע לפס"ד בנישו לפיו לא נלקחות בחשבון הכנסות קרובים בסך של עד 17% מהשכר הממוצע אינה סבירה ולא נובעת מפסק הדין. ג. בחודש מרץ 2008 עמד שכר התובעת על 2,158 ₪ אלא שעל פי מכתב חשבת השכר של המועצה המקומית בה עובדת התובעת הסכום העולה על 882 ₪ הינו בגין שעות נוספות שלא שולמו לתובעת בטעות עבור החודשים 9/07 - 2/08. לפיכך יש לחלק את יתרת הסכום מעל 882 ₪ (סך של 1,273 ₪) לחודשים 9/07 - 2/08 כך שלשכר כל חודש יש להוסיף 212 ₪. ד. לפיכך על הנתבע לשלם לתובעת את מלוא הסכום בו חוייבה דהיינו 4,510 ₪ בתוספת ריבית והצמדה. 6. טענות הנתבע - א. הפקדות אשר נלקחו בחודש 12/07 הן בגובה 1,500 ₪. לפי נהלי הנתבע אשר גובשו לאחר פסק דין בנישו אין לקחת בחשבון הפקדות הנמוכות מ- 1,348 ₪ (17% מהשכר הממוצע במשק). ב. שכר חודש מרץ 2008 נלקח בחשבון בהתאם לת.ע.צ. בתלוש השכר לא מצויין כי מדובר בתשלומים רטרואקטיביים. גם במכתב המעביד לא צויין בגין איזו תקופה שולמו שעות נוספות ומדוע. ג. על מנת שלא ליצור חובות רטרואקטיביים במקרים בהם יש תשלום חד פעמי, נזקף סכום התשלום לחודש שבו שולם או בפריסה לחודשים הבאים. 7. דיון והכרעה - הפקדות בבנק בחודש דצמבר 2007 - ביום 23.11.09 הומצאה הודעה מפורטת מטעם הנתבע, וכך נאמר ביחס להפקדות: "בהתייחס להפקדות הקיימות ב- 2007 בחשבונה וברוח פסק הדין בנושא העזרה המשפחתית, לכאורה אין מקום לקחת בחשבון הסכומים אך זאת רק במידה ואכן לא מדובר בתשלום שהתובעת מקבלת עבור שירות כלשהו שנותנת. יש לברר עם התובעת פרטים על נותני הסכומים, ומהי המסגרת בהם ניתנו בטרם יוחלט סופית, אם הסכומים נלקחו בחשבון". בדיון שהתקיים ביום 2.12.09 עלה כי מדובר בעזרה של גב' פריד שהיא דודתה של התובעת ובעזרה של אבי התובעת אשר הסב שיקים שקיבל בגין כתיבת תפילין. הנתבע לא חלק כי מדובר בעזרה משפחתית אך טען כי בהתאם לנהלים מאחר שהסכום בחודש מרץ עולה על 1,348 ₪ יש להביאו בחשבון. יש לציין כי קיימים חודשים בהם ההפקדות נמוכות יותר ואלה לא נלקחו בחשבון. 8. בפסק דין בנישו נקבע כי תמיכה וולונטרית ולא קבועה של קרובי משפחה אינה בגדר "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה. וכך נאמר: "בהקשר זה יש להדגיש, כי הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה של סיוע צנוע וולונטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטריים החיונים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה. יפים לענייננו הדברים שנכתבו במאמרו של א' ל' מילר "דיני הבטחת הכנסה בישראל בהשוואה למשפט במערב גרמניה" (שנתון משפט העבודה א' תש"ן, עמ' 89) ולפיהם: "יש טעם להתעלם מתמיכות וולונטריות לנזקק כל עוד הן אינן מוגזמות, כיוון שמטרתן היא לשפר במקצת את מצבו הכלכלי באמצעות מעשה פילנתרופי, מעבר לשיעור הגימלה כלומר להוות תוספת סבירה לגימלה להבטחת הכנסה. לכן, אם בשל אותה תוספת תישלל הגימלה מהנזקק, יש להניח כי התורם יעדיף להימנע מתמיכתו, ואין זו תוצאה רצויה" (שם, בעמ' 110). בענייננו התמיכה בחודש דצמבר 2007 בסך 1,500 ₪ מורכבת מסכום של 500 ₪ שהם מתנה מגב' פריד שהינה דודתה של התובעת ושני שיקים בסך כולל של 1,000 ₪ שהם מתנה מאביה. שיקים אלה ניתנו לאביה תמורת כתיבת תפילין והוא הסב אותם לטובת התובעת. הנתבע טוען כי בהתאם לנהלים אשר גיבש לאחר פסק דין בנישו אין הוא לוקח בחשבון הפקדות הנמוכות ב- 17% מהשכר הממוצע במשך ודהיינו 1,348 ₪. אלא שהנתבע לא הציג כל נוהל ויתרה מכך לא ברור כיצד נוהל זה "נבנה" על יסוד פסק דין בנישו. בענייננו מדובר באם חד הורית לשבעה ילדים קטנים אשר הכנסותיה מעבודה בחודש דצמבר עמדו על 882 וכן קצבת הבטחת הכנסה בשיעור של 2,677 ₪. על פי הרציונל של פסק דין בנישו אין לראות בתמיכה חד פעמית של 1,500 ₪ כ"הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה. לפיכך אין לקחת בחשבון הכנסות אלה בחודש דצמבר 2007. 9. שכר חודש מרץ 2008 - על פי תלוש השכר לחודש מרץ 2008 השתכרה התובעת בחודש זה 2,155 ₪. הנתבע לקח סכום זה בחשבון. התובעת המציאה מכתב חשבת שכר מיום 1.9.09 שזו לשונו: "הריני לאשר שבחודש 3/08 בבדיקה לאחור של הדוחות לתקופה 2/08 - 9/07 נמצא שהעובדת פינטו אורית עבדה שעות נוספות שלא שולמו בתקופה זו סה"כ 44.8 שעות ששולמו רטרו בשכר 3/2008". התובעת טוענת כי הנתבע ויתר על חקירת עורכת המכתב ולפיכך יש לקבוע כי השכר לחודש מרץ 2008 יעמוד על 882 ₪ ואת היתרה בסך 1,273 ₪ יש לחלק בין החודשים 9/07 - 2/08 דהיינו יש להוסיף לשכר כל חודש סכום של 212 ₪. 10. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, הדבר אינו בא לידי ביטוי בתלוש השכר. שנית, טענה זו אינה מתיישבת עם מכתב אחר של המעסיק לפיו סכום השעות הנוספות הינו 917 ₪. השלישית, וזה העיקר, אין כל פירוט כיצד מחולקת התוספת ודהיינו עבור אלו חודשים בדיוק היא שולמה ומה כמות השעות הנוספות שבוצעה בכל חודש. אין מקום לקבל את טענת התובעת כי יש לחלק את התוספת באופן שווה בין החודשים. יתירה מכך, יחוס הסכומים לחודשים קודמים עלול ליצור לתובעת חובות בגין חודשים אלה. משהתובעת לא הוכיחה אפוא בגין אלו חודשים שולמו ההפרשים בחודש מרץ 2008, בדין נלקח בחודש זה השכר הנקוב בתלוש השכר. 11. התוצאה אפוא כי התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהנתבע יחשב שוב את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לחודש 12/07 ללא שתילקח העזרה המשפחתית בחודש זה בחשבון. 12. התובעת מקדישה פרק נכבד בסיכומיה לחיוב ההוצאות וזאת לאור מספרם של הדיונים וההודעות של הנתבע. לאחר שבחנתי את הטענות ואת ההליכים ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מהיום שיומצא פסק הדין. הבטחת הכנסהאם חד הורית / משפחה חד הורית