התחזות או אי שיתוף פעולה בועדה רפואית

המערער טוען כי הועדה ניגשה לעניינו מראש עם דעה קדומה, וקבעה עוד בטרם בדקה אותו, ותוך התעלמות מחוות הדעת הרפואיות, כי הוא מתחזה כביכול ו/או לא משתף פעולה. זאת, למרות שקיימות גם בדיקות אובייקטיביות המעידות על מצבו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחזות או אי שיתוף פעולה בועדה רפואית: 1. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן גם - "הועדה"), מיום 22.10.03, אשר קבעה למערער 10% נכות בתחום לחץ הדם אך ללא נכות בתחום האורטופדי והנוירולוגי. המסכת העובדתית 2. המערער, יליד שנת 1946, נפגע ביום 12.10.95 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. הועדה הרפואית אליה ניגש ביום 25.9.00 קבעה לו 10% נכות יציבה בתחום האורטופדי/ נוירולוגי, לפי תקנה 31(1)(א)(I)(שמאל) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - "התקנות"). ועדה רפואית לעררים מיום 30.9.01 קיבלה את ערר המשיב וקבעה כי אין למערער כל נכות יציבה בגין התאונה הנדונה. המערער פנה לבית דין זה (במסגרת תיק בל 4801/01; להלן - "הערעור הקודם"), וערעורו נתקבל ע"י כב' השופטת לויט במסגרת פסק דין מיום 20.10.02 (להלן - "פסק הדין בערעור הקודם"). עניינו של המערער הוחזר לועדה עם ההוראות כדלקמן: על הועדה לנמק ולפרט מדוע היא סבורה כי ממצאי ה- MRI של המוח וממצאי ה-EMG אינם קשורים לתאונה בעבודה מיום 12.10.95; על הועדה להתייחס ביתר פירוט למכתבו של ד"ר קורצ'ין מיום 28.6.01 ולמכתבה של ד"ר פוליקובסקי מיום 24.5.01; על הועדה לשקול אם אין מקום להוועץ עם מומחה בתחום הדמינאליזציה המוחית ו/או בנושא לחץ הדם. היה ותסבור הועדה כי אין מקום להתייעצות כאמור - תנמק באופן ברור את החלטתה. 4. לאחר דיון חוזר בעניינו של המערער, לאור פסק הדין בערעור הקודם, קבעה הועדה כדלקמן (נוכח אורכם של הדברים, הם קוצרו ופושטו במידת האפשר): במהלך הבדיקה עשה המערער מאמץ שלא להזיז את היד השמאלית והחזיק את ראשו מוטה לצד שמאל. לאור זאת לא ניתן היה לבצע חלק מהבדיקות הקליניות. הועדה פירשה זאת כאי שיתוף פעולה מוחלט מצדו של המערער. בשתי בדיקות EMG שונות נמצאו ממצאים נוירולוגים (שונים), כאשר הועדה מציינת כי "ממצאים אלו לא באו לידי ביטוי קליני היות והועדה לא מצאה דלדול שרירים וההחזרים היו תקינים, וכמו כן לא מתאים לתוצאות של בדיקת התחושה ביד שמאל שנמסרה ע"י התובע...לפי הבדיקה EMG שנעשתה בראשון לציון (ללא תאריך) הממצאים הם שונים מהבדיקות הקודמות". בבדיקת MRI נמצאה דמינאליזציה, כאשר "לממצאים אלה אין כל קשר עם התאונה הנדונה". הועדה עיינה במכתביה של ד"ר פוליקובסקי מיום 24.5.01 ומיום 15.9.03 (מכתב מאוחר יותר שלא עמד בפני הועדה נשוא הערעור הקודם): "משני מכתבים אלה ומהבדיקה יש הבחנות שהם כתוצאה מבדיקה שהנ"ל שיתף פעולה בזמן הביקורים אצל הרופא ולכן ההחזרים בידים, והיא מפרשת במכתבים את הבדיקה שהיא ביצעה". ה. הועדה עיינה במכתבו של פרופ' קורצ'ין מיום 26.8.01 אשר "... מצא הגבלה צווארית וירידה בתחושה...וירידה תפקודית של היד השמאלית לכל אורכה וחולשת ההחזרים הגידים ביד זו...לא ברור לועדה איך נבדק תפקוד של היד בו בזמן שבבדיקת הועדה היה חוסר שיתוף פעולה מוחלט ואי אפשר היה לבדוק את התפקוד וכן אם ישנה הפרעה...". ו. הועדה עיינה גם בבדיקת EMG מיום 16.8.03 (שאף היא מסמך חדש) בה מצוין כי הממצאים מצביעים על "פגיעה שורשית גירוי שורשי 6C 8C ו - 1D משמאל, וכאמור ממצאים אלה לא הופיעו בבדיקת הועדה את המבוטח בגלל אי שיתוף פעולה מוחלט מצידו". הועדה החליטה לקבל את חוות דעתו של פרופ' לוינסקי בנושא לחץ הדם, ולקבוע למערער נכות בשיעור 10% בגין יתר לחץ דם. לסיכום קובעת הועדה כי "העדר שיתוף הפעולה לא איפשר לועדה לקבוע את מצבו התפקודי האמיתי (יתכן שהיה שיתוף פעולה בבדיקתם של פרופ' קורצ'ין וד"ר פוליקובסקי). לכן הועדה רואה את התנהגותו של הנפגע בעלת נימה מגמתית והועדה חוזרת וקובעת שאין נכות נוירולוגית... בתנאים שביצעו את הבדיקות אי אפשר לקבוע ולשנות את החלטת הועדה הקודמת". לעניין תקנה 15 קבעה הועדה כי "חזר לעבוד ולכן אין לדון בתקנה 15". בשורה התחתונה נקבעו למערער 10% נכות בגין יתר לחץ דם, ו - 0% נכות בתחום הנוירולוגי/ אורטופדי. יצוין כי הועדה הורכבה מפסיכיאטר/ נוירולוג, מומחה לאורולוגיה, ואורטופד/ כירורג יד. טענות המערער 5. המערער טוען כי הועדה ניגשה לעניינו מראש עם דעה קדומה, וקבעה עוד בטרם בדקה אותו, ותוך התעלמות מחוות הדעת הרפואיות, כי הוא מתחזה כביכול ו/או לא משתף פעולה. זאת, למרות שקיימות גם בדיקות אובייקטיביות המעידות על מצבו. 6. המערער טוען כי הועדה לא קיימה אחר הוראות פסק הדין בערעור הקודם, באשר לא פירטה מדוע ממצאי ה - MRI וה - EMG אינם קשורים לתאונה, לא התייחסה באופן מפורט לחוות דעת המומחים ולבדיקת ה - EMG העדכנית (מיום 16.8.03), ולא נתנה כל ביטוי ענייני לאחד עשר המסמכים הרפואיים/ חוות דעת רפואיות אשר המערער הציג בפניה ואשר מעידים על מצבו. עוד טוען הוא כי הועדה לא התייחסה כלל לבדיקת השמיעה שהוצגה על ידו. 7. המערער מוסיף כי החלטת הועדה לוקה בכשל לוגי, מעצם כך שציינה כי ייתכן והמערער שיתף פעולה עם פרופ' קורצ'ין וד"ר פוליקובסקי, ומכאן השוני בין מסקנותיהם לבין מסקנות הועדה. לטענת המערער, אמור לנבוע מכך כי הועדה מסכימה עם ממצאי בדיקתם של המומחים. 8. עוד טוען המערער כי אין כל התייחסות מצד הועדה לחובה למנות מומחה בתחום הדמינאליזציה, ולחילופין לנמק מדוע אין צורך בכך. 9. לסיום טוען המערער כי טעתה הועדה באי הפעלת תקנה 15 מן הטעם היחיד שהמערער חזר לעבודתו, כאשר בפועל חזר למקום עבודה אחר, בעבודה משרדית בלבד ובמחצית השכר אותו השתכר קודם לכן. 10. ב"כ המשיב טוענת מצידה כי מסקנות הועדה בדבר אי שיתוף פעולה מצד המערער הן מסקנות בתחום הרפואי, ולכן אין להתערב בהן. בנוסף אין חובה כי הועדה תתייחס באופן פרטני לחוות הדעת הנוספות אותן צירף המערער בניגוד להנחיות פסק הדין בערעור הקודם. הועדה אמורה היתה להתייחס רק למכתביהם של פרופ' קורצ'ין וד"ר פוליקובסקי, ואת זאת עשתה. עוד טענה כי הועדה לא התעלמה מממצאי הבדיקות אלא קבעה כי אין באפשרותה לבדוק את הביטויים הקליניים של ממצאים אלו נוכח העדרו של שיתוף פעולה. 11. ב"כ המשיב הסכימה, עם זאת, להחזיר את הדיון בעניינו של המערער לועדה לצורך דיון בנושא תקנה 15, אם יוכיח המערער את טענותיו העובדתיות בקשר לכך אשר לא עמדו בפני הועדה (המערער השיב על כך שהמסמכים המעידים על ירידה בהכנסות עמדו בפני הועדות הקודמות ובהכרח לפיכך גם בפני הועדה הנוכחית). הכרעה 12. לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בהחלטת הועדה, בפרוטוקול קדם המשפט ובשאר החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור. 13. להלן נימוקי: אין חולק כי בית דין זה מוסמך לדון, בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים, בשאלות משפטיות בלבד (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995; דב"ע נז/50-1 אורי רשתי - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך ל(2) 198). בעניין שלפנינו - השאלה המשפטית הנה האם קיימה הועדה אחר הוראות פסק הדין בערעור הקודם, כאשר התשובה על שאלה זו - לאחר השוואה בין דרישות פסק הדין בערעור הקודם לבין נימוקי הועדה - הנה שלילית. ראשית, הועדה לא הסבירה - לפחות לא באופן שניתן להבנה ע"י מי שאינו רופא - מדוע הממצאים שבבדיקות ה - EMG וה - MRI אינם קשורים לתאונה. כל שציינה בהקשר זה הוא כי לא יכולה היתה לאמת את הממצאים נוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד המערער; כי הממצאים בבדיקה "מראשון לציון" הם "שונים מהבדיקות הקודמות" (בלא לציין כיצד ומה המשמעות שהיא רואה לכך); וכי ממצאי ה - MRI מראים על דמינאליזציה "שאינה קשורה לתאונה"; אך בלא ההסבר שהתבקש במפורש במסגרת פסק הדין בערעור הקודם. שנית, הועדה אמנם התייחסה מילולית למכתבים מטעמם של פרופ' קורצ'ין וד"ר פוליקובסקי, אך לא באופן מנומק ובהיר המובן גם למי שאינו רופא (דב"ע נה/17-01 חיים כהן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 535). גם לאחר מספר קריאות בהחלטת הועדה לא ניתן להבין מדוע הועדה אינה מקבלת את האמור במכתבי המומחים הנ"ל, למעט העובדה שלא הצליחה להתרשם באופן דומה מהמערער נוכח מה שראתה כחוסר שיתוף פעולה מצדו. שלישית, הועדה אמנם התייעצה עם מומחה ללחץ דם ואף קיבלה את דעתו, אך לא התייעצה עם מומחה לדמינאליזציה ואף לא נימקה מדוע החליטה כך. בנוסף, עיון בהחלטת הועדה מלמד כי היא עצמה אינה מרגישה כי הגיעה לחקר האמת, והיא עצמה אינה משוכנעת כי 0% נכות אכן משקפים את מצבו האמיתי של המערער. כל שעולה מההחלטה הוא כי הועדה לא יכולה היתה להגיע למסקנות, וסירבה להתייחס לממצאי הבדיקות ולחוות הדעת הרפואיות, מסיבה אחת שחוזרת שוב ושוב לאורך כל החלטתה, והנה "חוסר שיתוף הפעולה" הנטען מצד המערער. בשל "חוסר שיתוף הפעולה" הנ"ל, אשר הועדה מדגישה כי חשה מהרגע הראשון של כניסת המערער לחדר - לא יכולה היתה כלל להגיע למסקנה עניינית, ולכן בחרה שלא לשנות מהחלטתה הקודמת ולהשאיר את הקביעה של 0% נכות בגין מצב נוירולוגי ואורטופדי. מבחינה משפטית אינני סבורה כי היתה רשאית לעשות כן, אלא חובתה היתה למצוא דרך להגיע למצבו ה"אמיתי" של המערער גם אם אכן לא שיתף פעולה כפי הנטען, בלא להעניש את המערער על עצם אי שיתוף הפעולה (גם בהנחה שאכן מדובר בחוסר שיתוף פעולה). בנוסף, נפלה טעות משפטית נוספת בהחלטת הועדה, מעצם אי ההתייחסות - במסגרת הדיון בתקנה 15 - להשתכרותו הנוכחית של המערער ולעיסוקו הנוכחי. בהתחשב בכל האמור לעיל, וכיוון שההחלטה נשוא ערעור זה הנה ההחלטה השלישית בעניינו של המערער ע"י הועדה בהרכב זה, אני קובעת כי עניינו של המערער יוחזר לועדה אחרת, אשר תורכב בין היתר מנוירולוג ומאורטופד (כפי שהיה גם בהרכב הנוכחי). 14. סוף דבר - הערעור מתקבל, והדיון יוחזר לועדה בהרכב אחר על מנת שתקבע את נכותו של המערער בתחום הנוירולוגי והאורטופדי וכן את הקשר הסיבתי של מצב זה לתאונה. בין היתר תתייחס הועדה להנחיות פסק הדין בערעור הקודם וכן להפעלת תקנה 15. המשיב ישלם למערער את הוצאות ערעור זה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. רפואההתחזותועדה רפואית