התייצבות לדיון בזמן שביתה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו המחייב התייצבות לדיון בזמן שביתה: 1. ביום 16/11/10 פרצה שביתת פרקליטי המדינה, שאין חולק כי מדובר בשביתה שהוכרזה כדין. 2. במהלך השבועיים האחרונים נוהלו בין הצדדים משאים ומתנים, שלמרבה הצער לא הניבו פירות, ואף הביאו להחרפת השביתה, ובין היתר להחמרה בתנאים שועדת החריגים שהוקמה על ידי הפרקליטים לצורך מתן אפשרות לפרקליטים בשירות הציבורי להופיע בתיקים מסוימים. 3. אתמול, בשעות הערב המאוחרות, הוגשה בקשתה זו של המדינה נגד הסתדרות הכללית העובדים החדשה, שהיא הארגון היציג של פרקליטי המדינה והפרקליטויות השונות בארץ. בבקשה עותרת המדינה להורות למשיבה לאפשר לעו"ד חילו, להופיע בבקשה להארכת מעצר של מר זיסמן בנו, אשר הוסגר לאחרונה מרומניה לאחר מאמצים מרובים של המדינה שנמשכו לאורך שנים, וכי קבוע היום בשעה 12:00 דיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לצורך הגשת הצהרת תובע, ובקשה להמשך המעצר. המדינה טוענת, בהתבסס על הערכות משטרתיות, כי ככל שלא יינתן הצו, ולא תהיה הופעה מטעם הפרקליטות, עתיד מר בנו זיסמן להשתחרר ממעצרו, וקיים חשש חמור על רקע ניסיון העבר, ויכולתו הכלכלית, כמו גם מעמדו האישי (היותו נשוי לתושבת מדינה אחרת), כי יצליח להימלט מהארץ. אם אכן כך יקרה, הדבר עלול להביא לפגיעה קשה ביחסי המדינה עם הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית שהיתה הקורבן למעשה רמיה, שלטענת המדינה בוצע על ידי מר זיסמן, יחד עם האדונים יעקב רבינוביץ ודוד מורגנשטרן, שאף הורשעו בפלילים בעבירות שביחס אליהן הביע בית המשפט את דעתו כי גם מר זיסמן היה שותף להם. 4. המשיבה טוענת מנגד כי חרף העובדה שמידי יום משתחררים עבריינים, וניתנים פסקי דין נגד המדינה גם בעניינים אזרחיים בשל אי הופעת הפרקליטים אין המדינה מנהלת עימם משא ומתן, וכי פנייתה לבית הדין לעבודה בבקשה נקודתית, כגון זו, ולא להביא את הסכסוך כולו בפני בית הדין,עולה כדי התנהלות לא תקינה מצידה. 5. לגופה של הבקשה טוענת המשיבה את הטענות הבאות: א. מדובר בשביתה חוקית שהוכרזה כדין בעילה כלכלית, שאין הצדקה כי בית הדין יתערב בה, וכי שעה שהמדינה מתנערת מחובתה לנהל משא ומתן עם הפרקליטים, הרי שאין מקום להתערב בשביתה או להגבילה בדרך זו או אחרת. ב. הפרקליטים הקימו ועדת חריגים לצורך בדיקת בקשות שבהן המדינה מבקשת התייצבות, וכי עניינו של מר זיסמן אינו בא בגדר אמות המידה שנקבעו להחרגת השביתה, לא לפני שהוחמרו התנאים להופעה בהליך, ובוודאי שלא לאחריהם. ג. הבקשה למעשה עניינה שינוי המצב, שכן מר זיסמן הוסגר ארצה בשעה שכבר התקיימה שביתה ואין מדובר בצו מניעה שמטרתו כידוע לשמר את המצב הקיים. ד. ספק רב אם בקשת המעצר תיענה, או שיקבעו חלופות מעצר אפקטיביות. 6. המשיבה מסכמת את טיעוניה בהבעת צער על כך שהמבקשת אינה רואה את הנזקים הנגרמים לציבור המתדיינים ולקורבנות עבירה, וכי אין היא מפנימה את החשיבות שיש לפרקליטים ולעבודתם. הכרעה 7. הדיון נקבע להיום לשעה 10:00, ובשל קוצר הזמן ניתנת החלטה זו באופן תמציתי, תוך שבהסכמת הצדדים לא נערכו חקירות. 8. כאמור, בתחילת הדיון הצענו לצדדים את חסותו של בית הדין להמשך המשא ומתן באופן שהם ינהלו אותו בעצמם, תוך שבית הדין יעמוד לרשותם במהלך היום, ככל שיידרש, אלא שנציג המדינה סרב להתייצב לצורך כך, בעוד שהמשיבה נענתה להצעה בנפש חפצה. 9. צר לנו על כך שהמדינה סירבה להתייצב לדיון ולנצל את היד המושטת אליה, ולנצל את ההזדמנות שעה שכבר תלוי ועומד הליך בבית הדין, כדי להיעזר בו על מנת להביא את השביתה לסיומה, במיוחד שעה שהמשא ומתן מצוי במבוי סתום, בשלב זה. 10. ישנה שניות בהתנהלות המדינה, שעה שמצד אחד מוגשות על ידיה בקשות לסעדים זמניים הקשורים לשביתת הפרקליטים, תוך שהיא טוענת לנזקים כבדים הנגרמים לה, ומנגד מסרבת היא לקחת חלק במשא ומתן בחסות בית הדין, שניסיון העבר מלמד שלא פעם תרם רבות לסיומם של סכסוכי עבודה. 11. מצב דברים זה אינו ראוי ואינו תקין, ואם כוונת המדינה היא להפוך את בית הדין לערכאת ערעור על החלטותיה של ועדת החריגים שהוקמה על ידי הפרקליטים, הרי שטעות בידיה. מכאן, שכל אימת שמוגשות בקשות נקודתיות מסוג זה להורות לפרקליטים להופיע בתיק כזה או אחר, יש להיעתר לבקשות במשורה ולאחר בחינה מדוקדקת של נסיבות העניין, שאם לא כן עלולים אנו להיקלע למצב שבו המדינה תפרוס לפרוסות דקות ואישיות את הסכסוך הקיבוצי ולא לכך נועד משפט העבודה הקיבוצי, ואם ברצונה של המדינה להתמודד עם השביתה בדרך משפטית, ראוי שתעשה זאת בדרך הנכונה. 12. אי אפשר שלא להתייחס לנזקים ההולכים ומצטברים של השביתה, הן בשל שחרור חשודים בעבירות בדרגות חומרה שונות, והן בהליכים אזרחיים בהם מחויבת המדינה בפסקי דין בהעדר. לטעמנו היה על המדינה לנצל כל הזדמנות בכל זמן, כדי למצות את המו"מ, וחבל שבחרה להחמיץ הזדמנות זו. נזק נוסף הוא הנזק של ביטול ימי דיונים רבים הגורם לשיבוש הולך ומחמיר בעבודתם של בתי המשפט. 13. יחד עם זאת, יש להבחין בין הדברים האמורים לעיל, לבין הבקשה הספציפית שבפנינו. 14. הצדדים אמנם ניסו לטעון מזה ומזה ביחס לבקשה להארכת מעצר התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי, אלא שלא לנו המלאכה לעסוק בהערכת סיכויים אלו ולנסות לכוון לדעתו של בית המשפט המחוזי, אלא לבחון את הבקשה בהקשר של החריגות המיוחסת לעניין הנדון, קרי, טענת המדינה לעובדה שעלול להיגרם נזק כבד ליחסי החוץ שלה, אם לא תהיה הופעה בהליך. 15. בנושא זה לאחר שבחנו את טענות הצדדים סבורים אנו כי יש לקבל את הבקשה, אך זאת באופן מוגבל, היינו, כי נורה למשיבה שתוודא כי יהיה ייצוג מטעם המדינה בישיבת היום בבית המשפט המחוזי (ונדגיש כי אין אנו מורים מי הפרקליט שיופיע בתיק), וכן הצו יכלול את הליך הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אם יוגש על ידי המדינה או מצד מר זיסמן. 16. לקחנו בחשבון את העובדה כי מאז תחילת השביתה זו הבקשה השניה בלבד המוגשת לבתי הדין לעבודה, דבר המצביע בעינינו על כך שרק בשעה שהערכת המדינה היא כי מדובר במקרה חריג, ופנייתה לייצוג נדחית על ידי ועדת החריגים, היא פונה לבית הדין בבקשה למתן סעד. 17. מתיאור השתלשלות הדברים בהליך, כמו גם מעיון בפסק דינו של בית המשפט העליון, נראה כי העובדה שהמדינה שקדה על הסגרתו של מר זיסמן במשך שנים רבות ולא הרימה ידיה, חרף הקשיים בפניהם ניצבה, מעידה על כך כי נושא זה יש בו חשיבות מדינית, ומטעם זה סבורים אנו כי אכן ישנה חריגות המצדיקה את התערבותנו במתן הצו. 18. כפי שכבר אמרנו לעיל, ערים אנו לכך כי מדובר בשביתה חוקית, שעניינה מאבק עובדים על תנאי העסקתם, שהיא מסוג השביתות שהוכרו כזכות יסוד של העובדים, ושככלל אין בית הדין מתערב בהן, אלא במקרה קיצוני וחריג, ובעינינו במקרה דנן יש מקום להורות למשיבה כי תהיה התייצבות מטעם הפרקליטות לדיון בבית המשפט המחוזי, ובערעור, אם יוגש. מעבר לכך ככל שיתבקשו הליכים נוספים הקשורים בעניינו מר זיסמן, יהיה על המדינה לשוב ולפנות לועדת החריגים של הפרקליטים. 19. בטרם נסיים החלטתנו זו, אנו שבים ופונים לצדדים לחזור מיידית לשולחן המשא ומתן ולקדמו לקראת סיומו, שכן הפגיעה הנגרמת עקב השביתה, לשלטון החוק, ולשמירה על בטחון הציבור, כמו גם לפעילותה המשפטית של המדינה כריבון, אינם ניתנים להערכה ולמדידה, ויתכן שבסופו של יום הנזק שיגרם כתוצאה מהשביתה למדינת ישראל ואזרחיה, יעלה עשרת מונים על זה שיגרם ליחסי החוץ שלה. דיוןשביתה