תנאי מרכזי לקיומו של חוזה הוא קיומו של מפגש רצונות בין הצדדים וקיומה של הסכמה הדדית ביניהם להתקשר. גמירות דעת הצדדים נבחנת באופן אובייקטיבי, חיצוני ונלמדת מנסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שנאמרו לפני כריתת ההסכם כמו גם תוכן ההסכם עצמו ( גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 172-174 (2005)). בכל הנוגע ליסוד המסוימות, כמו גם לדרישת הכתב, נקבע זה מכבר כי פרטים מהותיים וחיוניים צריך שיהיו מוסכמים וכתובים ( ע"א 649/73 קפולסקי נ' גני גולן, פד"י כח (2) 291 (1974)). עם השנים רוככה דרישת הכתב בפסיקה והסכם נמצא כמקיים את יסוד המסוימות, גם אם לא היה ניתן למצוא בו את כלל הפרטים המהותיים אך היה ניתן להשלימו לפי הוראות הדין או הנוהג המקובל ( ע"א 692/86 בוטקובסקי נ' גת , פד"י מד(1) 57,66(1989)). השלמה כאמור לא נעשית אם קיימת בין הצדדים חוסר הסכמה מפורשת או משתמעת ( ע"א 3380/97 תמגר חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' גושן , פד"י נב (4) 673, 682 (1998)).חוזהשאלות משפטיות