קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה מנהלית לביטול היתר בניה / התנגדות לבניית בית כנסת: 1. זו עתירה מנהלית בה נתבקש בית משפט להצהיר כדלקמן:   א. היתר הבנייה מס' 950076 מיום 26.4.95 שהנפיקה משיבה 2 למשיב 1 לבניית בית כנסת בישוב גבעת אבני (להלן - הישוב) הינו בטל ומבוטל.   ב. להורות למשיבה 2 להמנע מלהנפיק היתר בנייה חדש לבניית בית הכנסת על פי בקשה חדשה להיתר בניה מס' 20010079 שהוגשה למשיבה 2 ביום 25.7.01 הואיל והבקשה פגומה ואינה עומדת בדרישות חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 ותקנותיו (להלן - חוק תכנון ובניה).   ג. להורות למשיבה 1 להגיש למשיבה 2 בקשה חדשה להוצאת היתר בנייה חתומה בידי העותרים.   ד. בהעדר היתר תקף כדין לבניית בית כנסת, ליתן צו המונע מן המשיבה 1 להתחיל בהליכי בניית בית הכנסת.   2. תמצית העובדות: א. לפני כשבע שנים משיבה 1 נטלה על עצמה לתכנן ולהקים בית כנסת בישוב.   ב. בחודש 10/94 הוצגה תוכנית לבניית בית כנסת בישוב שמורכב מקומה אחת שכוללת אולם לתפילה המכיל 286 מקומות לגברים, 125 מקומות לנשים, כיתות לימוד בשטח 45 מ"ר, שירותים ציבוריים ושירותי נכים. העותרים בדקו את התוכנית והסכימו לה.   ג. בשנת 1995 החלה משיבה 1 לבנות את המקווה (המהווה חלק מבית הכנסת) ובשנת 1999 השלימה המשיבה 1 את בניית המקווה ומאותו תאריך לא התבצעה כל עבודה בשל גרעון תקציבי בסך -.800,000 ₪.   ד. ביום 26/4/95 הגישה המשיבה 2 בקשה מס' 950076 להיתר בניית בית כנסת, המורכב משתי קומות, שכולל אולם אירועים, כיתות לימוד (להלן הבקשה החדשה) ואשר חורג מהתוכנית המקורית. 3. אלה בתמצית נימוקי הבקשה. א. הבקשה החדשה מעולם לא נחתמה על ידי מי מהעותרים, שהינם החוכרים לשטח בית הכנסת כדרישת חוק תכנון והבניה ואף הוסתרה מעיניהם.   ב. העותרים - טענו כי ההיתר הראשון פקע ואינו תקף יותר כי חלפו מעל שלוש שנים מיום הוצאתו. וטרם חודש, בניגוד לתקנה 20(א) לתקנות התכנון והבנייה התש"ל 1970 (להלן תקנות התכנון והבניה). וכן העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה בניגוד לתקנה 20(ג), לתקנות תכנון ובניה.   ג. הבקשה להיתר החדש יש בה חריגה מההיתר המקורי שכולל בניית קומה נוספת ואולם אירועים.   ד. בהמשך צורף עותר נוסף, ד"ר תוהמ, תושב הישוב שהמציא 85 חתימות של תושבים התומכים בבניית בית כנסת בישוב.   4. ב"כ המשיב מתנגד לעתירה ומוסיף כי: א. העותרים מעולם לא חתמו על חוזה חכירה עם משיב 3 ביחס למגרש בית הכנסת (להלן המגרש). משיב 3 מסר את המגרש לחזקתה של המשיבה 1 כדי שתפתח אותו על פי הסכם פיתוח. ב. בניית בית הכנסת נעשית על פי היתר תקף וחוקי שניתן עוד בשנת 1996, עודכן בשנת 1997, והוארך בשנת 2000, דבר הידוע לעותרים ולא גילו אותו בחוסר תום לב.   ג. העתירה נגועה בשיהוי שכן הבנייה החלה לפני למעלה מ-6 שנים, ועצירת העבודות תגרום לנזק רב.   5. לאחר שמיעת העתירה, נראה לי כן אין מקום להעתר לה ואלה נימוקי: א. העותרים טענו שהם החוכרים למגרש, טענה זו לא הוכחה שכן העותרים לא המציאו חוזה חכירה ולכן היה מקום לדחות את העתירה מסיבה זו בלבד. ב. לגופו של ענין עיון בתוכניות הבנייה של בית הכנסת (להלן התוכניות) מעלה כי קיים אישור משיב 3 מיום 30.7.2001 הכולל חותמת וחתימה על התוכניות.   ג. המשיבים הציגו שלושה היתרי בנייה, הראשון מס' 960128 מיום 17.9.96 שתוקפו ל-3 שנים שחודש בהיתר מס' 970086 מיום 9.9.97 שתוקפו ל - 3 שנים ואילו ההיתר האחרון חודש בהיתר מס' 970086 מיום 29.2.00 ותוקפו ל-3 שנים. דבר שמצביע על קיום היתר בנייה תקף וחוקי לפי חוק התכנון והבנייה.   ד. ב"כ קבוצה שמונה 8 תושבים מהישוב טען שהתקימה אסיפה בישוב ביום 6.11.01 בה החליטו להביע התנגדות לבניית בית הכנסת בגלל הסיבה שקבוצת מיעוט מנסה להשליך חיי דת על כלל התושבים בישוב. לשאלת בית המשפט התברר כי בישוב ישנם 350 בתי אב. לא צורף פרטכול האסיפה הכללית של הישוב, ואין יודעים כמות המשתתפים בה. ה. בסיכומו של דבר נראה לי שהחששות של התושבים בישוב הן חששות מופרזים, כיוון שהוספת קומה ואולם שמחות הינה לטובת כלל הציבור בישוב כפי שהצהיר לפרוטוקול ב"כ המשיבים. 6. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה.בניההתנגדות לבניה