התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

בפסיקה עקבית ומושרשת של בית המשפט העליון נקבע כי אינה דומה בחינת התנהלות של בנק במצב שגרה, הנעדר לחצים, לזו הנעשית ביחס למצבי משבר חריגים ומיוחדים. כך נאמר למשל (מפי כב' הנשיא ברק) בע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498 (2005) בע' 507 כי: "נסיבות חיצוניות חשובות שיש להביאן בחשבון במסגרת המבחן האובייקטיבי של הסבירות, הן נסיבות החורגות מהתנאים הנורמליים. כאשר נסיבות כאלה קיימות, דיני ההתרשלות אינם דורשים מהמזיק לנקוט אמצעי זהירות מעבר למתבקש בתנאים החריגים. אכן, יש להתחשב בצורך של המזיק לקבל החלטה מהירה בלא שיוכל לבחון לעומק את החלופות השונות העומדות לפניו ובלא שיוכל להתכונן לכך מראש. עצם העובדה שנבחרה על ידיו חלופה מזיקה - חלופה שבבחינה רגועה לא הייתה נבחרת - אין בה כדי להצביע על התרשלות". על יסוד פסיקה זו ופסיקה נוספת נאמרו ע"י בית המשפט העליון גם הדברים הבאים כשעמדה על הפרק בחינת התנהלותו של בנק כלפי לקוחותיו. היה זה בע"א 10691/04 בל"ל נ' מולר (פס"ד מ-28.8.07), אשר במסגרתו נתקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והתוצאה הייתה דחיית תביעה נגד בנק. שם נאמרו הדברים הבאים: "העובדה שמדובר במצב בלתי שגרתי אינה משחררת את המזיק מחובתו לנקוט רמת זהירות סבירה. אין היא גם משחררת את בית המשפט מהצורך לבחון ולקבוע האם הפר המזיק חובתו זו. אולם לקיומו של מצב חריג נודעת משמעות על יישומו הקונקרטי של סטנדרט הזהירות על מערכת עובדות נתונה. לא כל פעולה שנחשבת רשלנית בימים כסדרם, תיחשב רשלנית גם בתנאים של מצוקה או בהילות".בנק