קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חילוקי דעות בין חברי ועדה רפואית: .1ההליך .1לפנינו ערעור לפי סעיף 64א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968, על החלטת הוועדה הרפואית לערעורים אשר קבעה ביום 18.10.1982, כי דרגת נכותו של המערער בגין התאונה מיום 19.8.1981היא %.0 .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) ביום 7.9.1982קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון, כי שיעור נכותו של המערער הוא % 10לצמיתות; ב) על החלטת הוועדה הרפואית עררו גם המערער וגם המשיב; ג) ביום 11.10.1982הובא עניינו של המערער בפני ועדה רפואית לערעורים (להלן - הוועדה הראשונה). הוועדה הראשונה לא נתנה החלטה בערעור, אלא העבירה את העניין לוועדה בהרכב שונה; ד) בסיכומיה כתבה הוועדה הראשונה, כי "כתוצאה מחילוקי דעות באשר לסעיף הנכות במבחנים מבקשת הוועדה להעביר הדיון בערעור להרכב חדש של ועדה לעררים, שבה לא ישתתפו אף אחד מהמשתתפים בוועדה זאת; ה) בהתאם לבקשת הוועדה הראשונה הובא עניינו של המערער בפני ועדה חדשה (להלן - הוועדה השניה). הוועדה השניה קיבלה את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי - המשיב בערעור זה - וקבעה, ביום 18.10.1982, כי שיעור נכותו של המערער הוא "% 0לצמיתות", כאמור בסעיף 1לעיל. .2פסק-דין .1השאלה על-פיה יוכרע גורלו של ערעור זה היא, האם לוועדה השניה היתה סמכות לדון בעניינו של המערער? לצורך התשובה לשאלה זאת, עלינו להעמיד שאלה מקדמית, והיא - האם היתה הוועדה הראשונה מוסמכת שלא להכריע לגופו של עניין ובשל כך להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה. .2מסיכומיה של הוועדה הראשונה (אשר החלק הרלבנטי הימנו הובא בסעיף 2(ד) שבחלק iלעיל) עולה, כי חברי הוועדה לא יכלו להגיע לכלל הסכמה ביניהם באשר לפריט הישים המתאים בעניינו של המערער. ייאמר מייד, כי דו"ח הוועדה הראשונה הוא מהבודדים שממנו - מחילוקי הדעות שבו - משתקף על-פניו, כי הוועדה דנה לעומקו של עניין וברצינות הרצויה והדרושה. על כך ראויה הוועדה לשבח, אף על פי שטעתה הוועדה במסקנתה הסופית, כפי שיוסבר להלן. .3כדי לענות על השאלה, באם היתה הוועדה הראשונה מוסמכת להימנע מלהכריע ולהעביר את עניינו של המערער לוועדה השניה, יש לקבוע מה חובתה של ועדה רפואית לערעורים במקרה של חילוקי דעות בין חבריה ואיך עליה לפעול. הדרך בה צריכה ועדה רפואית לערעורים לתת את החלטותיה קבועה בתקנה 32לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956(להלן - התקנות). תקנה 32קובעת לאמור: "החלטת הוועדה לערעורים תינתן פה אחד או ברוב דעות, ובאין רוב דעות יכריע היושב-ראש". תקנה 32לתקנות דומה לסעיף 80לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, שמטרתו למנוע מצב בו הדנים בעניינו של הזולת יימנעו מלהכריע בעניין שבפניהם. כאשר נחלקות הדעות, קובעת התקנה את הדרך בה תחליט הוועדה, ומשנקבע כך, אין הוועדה רשאית להימנע מלהחליט מפאת חוסר הסכמה בין חבריה. אי לכך, גם אין הוועדה מוסמכת להעביר את העניין לגוף אחר שיכריע במקומה, מקום שמוטלת עליה חובה להכריע בעצמה, בדרך שנקבעה לה. יוצא, איפוא, כי הוועדה הראשונה לא סיימה את מלאכתה, וההעברה לוועדה השניה לא נעשתה בסמכות. כתוצאה מכך, הדיון בפני הוועדה השניה התקיים שלא בסמכות, והחלטתה בטלה. .4לאור האמור, דין הערעור להתקבל. התוצאה היא, שהחלטת הוועדה הרפואית מיום 18.10.1982בטלת, ועניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לערעורים בהרכבה מיום 11.10.1982, כדי שזאת תסיים את מלאכתה.רפואהועדה רפואית