ירידת מחסום על רכב - נזק לרכב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ירידת מחסום לרכב - נזקי רכוש: 1. בתביעה זו תובע התובע מאת הנתבעת את הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מכך כי שומר המחסום מטעם הנתבעת, המופיע בתרשים ת/1 ובתצלום נ/1, הוריד את המחסום על מוניתו של התובע, וגרם למונית של התובע את הנזקים המופיעים בתצלומים ת/2 ובחוות הדעת ת/3, וכל זאת ביום 1/2/00 בשעות הדימדומים. 2. גירסתו של התובע הייתה, ועל כך אין חולקין, כי אותו מחסום הופעל לראשונה באותו יום, דהיינו ביום 1/2/00. אין חולקין כי התובע נהג לנסוע מידי יום ביומו באותה דרך לפני האירוע, וטענתו של התובע הייתה, בין היתר, כי הופתע ע"י קיומו של המחסום ביום המקרה. 3. גירסתו של התובע הייתה, כי הגיע למקום במהירות של פחות מ- 50 קמ"ש, (עמ' 2 שורה 13 ואילך), ואין חולקין כי האיזור הוא בשטח בנוי, ראה את השילוט בתצלום נ/1. כן אמר התובע, בעמ' 2 שורה 17 ואילך: "כאשר עברתי במחסום השומר בדיוק הוריד את המחסום ולא הספקתי לעצור". אין מחלוקת על כך, כי כתוצאה מהורדת המחסום פגע המחסום ברכב התובע וגרם לרכב התובע את הנזקים שצויינו בחוות הדעת ת/3. 4. גירסתו העיקרית של התובע הייתה כי הופתע בעצם קיומו של המחסום וכי במועד האמור לא היו במקום שלטי אזהרה. לטענת התובע האירוע ארע בשעת דימדומים, בשעה 18:20. התובע הודה כי הייתה תאורת רח' רגילה, אבל לא היה קיים שום שלט אזהרה באשר לקיומו של המחסום (עמ' 13 שורה 4 ואילך). 5. העד דוד קמר, מטעם הנתבעת, העיד כי לאור הפעלתו של המחסום לראשונה היה נוכח במקום וראה את האירוע. עד זה טען בין היתר שלדעתו התובע היה צריך לראות את המחסום, אבל "השומר לא ראה את התובע כי היה עם הגב אל התובע", עמ' 3 שורה 31 ואילך. לדעת העד קמר, התובע הוא שפגע במחסום והמחסום לא הורד על רכב התובע. 6. עוד העיד מטעם הנתבעת העד גרי רמון, מנהל חברת אלטרון בע"מ, שהתקינה את המחסום. לטענת עד זה לא ניתן להוריד את המחסום על מכוניתו של התובע, הואיל "באופן עקרוני אותו שומר אינו יכול להוריד (את המחסום) אם ישנה נוכחות של גוף כלשהו בקו העין, כאשר מכונית התובע נמצאת מתחת למחסום, גם כשהשומר לוחץ זה לא יכול לרדת" (עמ' 6 שורה 18 ואילך). אבל עד זה גם מודה, כי "מתוך הנחה שנסע במהירות של 50 קמ"ש ולשאלה שלך אם יכולת לעצור במהירות כזו והעין (האלקטרונית) הייתה צריכה להתרומם, אני עונה שברור שבמהירות גבוהה המערכת לא מספיקה להגיב כמו שאדם לא מספיק להגיב" (עמ' 7 שורה 3 ואילך). למרות זאת עד זה נחוש בדעתו כי המחסום נפגע ע"י רכבו של התובע ולא להיפך. 7. כדי להוציא כל ספק מלב, אומר כבר בשלב זה שמעדיף אני את גירסת התובע על גירסת עדי הנתבעת, וזאת פשוט לאור המקומות בהם נפגעה מוניתו של התובע. אילו מוניתו של התובע הייתה נכנסת למחסום המורד, היא הייתה נפגעת בחזית הקדמית שלה, באיזור הרדיאטור והמנוע, ולא בשמשה הקדמית ובאיזור דגל המונית, כפי שיוצא מחוות הדעת ת/3, אין לי לכן ספק קל שבקלים שהמחסום הורד ע"י השומר על המונית, ולא, כפי שהנתבעת טענה, כי התובע נסע במהירות מופרזת ופגע במחסום המורד. 8. יחד עם זאת, נראה לי כי גם התובע תרם את תרומתו לאירוע התאונה. אין חולקין כי כאמור מדובר בשטח בנוי, שהמהירות המירבית בו היא 50 קמ"ש, וזו הייתה המהירות בה נסע התובע. נאמר כבר במאות פסקי דין כי המהירות המירבית מותרת אך ורק בתנאים אופטימליים, ואין חולקין כי בתנאי דימדומים, כאשר הראות היא מינימלית, יש לנסוע במהירות מופחתת בהרבה. באשר לטענת התובע, כי "הופתע" ע"י קיומו של המחסום, נראה לי כי אם היה נוסע במהירות סבירה, בנסיבות העניין, לא היה מופתע, כפי שגם יתר הנהגים שעברו במקום לא "הופתעו", כי אם עצרו וביררו עם השומר את סיבת המחסום. ראה לעניין זה עדותו של העד קמר בעמ' 3 - 4 . 9. הייתי מעריך את רשלנותו התורמת של התובע ב- 10%. 10. התובע הוכיח את הנזקים הבאים: א. נזקים לפי חוות דעת השמאי ת/3 1955 ₪ ב. הוצאות השמאי לפי ת/4 232 ₪ ג. סה"כ 2187 ₪ מסכום זה זכאי התובע ל- 90% שהם 1968 ₪ 11. התוצאה מכל הנ"ל היא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 1968 ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מיום 1/2/00 ועד לתשלום מלא בפועל. כמו-כן אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסכום כולל של 385 ש"ח וסכום זה יישא ריבית צמודה והפרשי הצמדה למדד יוקר המחייה החל מהיום ועד לתשלום מלא בפועל. 12. כדי להסיר מכל ספק אני מציין כי הסכומים בסעיף הקודם אינם כוללים את ההוצאות בהם חייבתי את הנתבעת בישיבות מתאריכים 25/10/00 ו- 24/12/00, וסכומים אלה הם בנוסף לסכום פסק הדין. רכבמחסוםנזק לרכב