מחלוקת על שכר טרחת עורך דין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחלוקת על שכר טרחת עורך דין: זוהי תביעתו של מר X כנגד עו"ד וזאת בגין מחלוקת על שכר טירחתו של עו"ד וכן בגין טענות אודות ניהול רשלני של תיקו של מר X במשרדו של עו"ד. לטענת התובע בשנת 92, הגיש עו"ד בלישכת הוצל"פ פסק דין לביצוע שניתן לטובת התובע כנגד החייב (להלן - "החייב"), וזאת בגין חוב שעמד על סך 4,710 ₪ . לטענתו בינואר 2000 שולם על ידי החייב חשבון החוב סך 9,000 ₪ שמהם הוא קיבל 3,000 ₪ בלבד וזאת במקום לקבל את סכום הקרן + ריבית והצמדה. בנוסף טען, מר X לניהול רשלני של התיק על ידי עו"ד בכך שלא ביצע צו לעיקול נכסים בכתובתו של החייב אשר ניתן על ידי כבוד ראש ההוצל"פ ביום 5/10/92 . לטענת הנתבע אכן על פי הסכם שכר הטירחה המקורי אמור היה התובע לקבל מתוך תיק ההוצל"פ את סכום הקרן בצרוף 150 ₪, ואולם למרות זאת בעת עריכת הפשרה עם החייב , במשרדו סוכם כי מתוך התמורה שתשולם על ידי החייב בסך 9,000 ₪ יקבל התובע סך של 3,000 ₪ ואילו את היתרה בסך 6,000 ₪ יקבל הוא כשכר טירחה. באשר לטענות לעניין רשלנותו טוען עו"ד כי, פעל כראוי והסיבה לכך שהעיקול משנת 92 לא בוצע נעוצה בעובדה שהלקוח, קרי התובע, לא שילם את האגרה הדרושה לצורך ביצוע העיקול. לאחר שעיינתי בעדויות ובמסמכים שהוצגו לי הגעתי למסקנות כדלקמן: באשר לעניין הרשלנות - צו העיקול ניתן ביום 5/10/92 . ביום 4/4/93 נכנס החייב להליכי פשיטת רגל ומאותו תאריך לא ניתן היה יותר לפעול כנגד החייב בלישכת ההוצל"פ. הואיל ולפחות מיום כניסתו של החייב להליכי פשיטת רגל מיום ( 4/4/93 ) חלפו למעלה מ- 7 שנים עד להגשת כתב התביעה כנגד עו"ד (25/5/00) יש לקבוע כי התובע לא יוכל לתבוע את עו"ד בגין רשלנותו וזאת בשל התיישנות התביעה. בנוסף לזאת נראה לי שהשהיית תביעתו של התובע כנגד עו"ד בלמעלה מ- 8 שנים מיום מתן צו העיקול וכריכת התביעה בעניין שכר הטירחה מעידה על כך שככל הנראה יש ממש בטענותיו של עו"ד שהסיבה לאי ביצועו של צו העיקול היתה נעוצה בהמנעותו של התובע מלשלם את האגרה שהיתה דרושה לצורך ביצוע העיקול. באשר לשכר הטירחה - ראשית יובהר כי סך התביעה בגין שכר הטירחה עומד על הסך של 1,860 ₪ וזאת הואיל ואין מחלוקת על כך שעל פי הסכם שכר הטירחה המקורי בין הצדדים זכאי היה התובע לסך של 4,710 ₪ + 150 ₪ וכמו כן, אין מחלוקת על כך ש- 3,000 ₪ מתוך סכום זה הוא קיבל באופן ישיר מאת החייב . בעת הדיון הוברר לי כי בין הצדדים אין מחלוקת על כך שהשיקים בסך 6,000 ₪ ששולמו ע"י החייב נרשמו על שמו של עו"ד ונמסרו לעו"ד על ידי החייב במשרדו בנוכחות התובע במעמד סגירת הסכם הפשרה בין התובע לחייב. לטענת הנתבע לאור העובדה האמורה לעיל, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהיה ברור לתובע שהשיקים מיועדים לו כשכר טרחתו אחרת היה דואג שחלק מהשיקים ירשמו על שמו וימסרו לו במקום. לטענת התובע, אמר לו העו"ד לאחר יציאת אשת החייב ממשרדו : "קודם נפרע את השיקים ואחר כך נדבר". בעת הדיון הציג העו"ד לבית המשפט פתק שנרשם על ידו ונחתם על ידי התובע בעת רישום השיקים . על הפתק נרשם כדלקמן: "אני מקבל מהחייב עבודה בסך 3,000 ₪".ו היתרה בתיק ... (מילה לא ברורה א.ח.) תקבל ישירות מהחייב".נ נראה לי, כי העובדה שהתובע הסכים לכך שהשיקים הדחויים ששילם החייב ירשמו על שמו של עו"ד גפר, ולא דאג לכך שחלק מהשיקים ירשמו על שמו, מעידה על כך שאכן הסכים לכך שהשיקים שנרשמו יחשבו על חשבון שכר טירחתו של עו"ד או שלפחות עובדה זו מונעת מהתובע להרים את נטל הראיה הדרוש בתביעתו. את העובדות האמורות לעיל, מחזק הנוסח שנרשם על גבי הפתק כפי שצוטט לעיל. ניתן להבין את האמור בפתק כביטוי לכוונת הצדדים לכך שסעיף 1 לאמור בפתק יבטא את הסכום והדרך שיקבל התובע את חלקו מהחייב, ואילו סעיף 2 לאמור בפתק מבטא את הסכום והדרך שיקבל עו"ד את חלקו בעסקה. לאור כל האמור לעיל, נראה לי שבענייננו כשל התובע מלהרים את נטל הראיה המוטל עליו, ויש לדחות את התביעה בגין שכר הטירחה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כולה. בנסיבות העניין וכן לאור הצהרתו של עו"ד כי הוא מוותר על הוצאותיו, איני פוסק הוצאות בתיק. לא יהיה למותר לציין את תקוותו של בית המשפט שגם לאחר מתן פסק הדין ימצאו הצדדים את הדרך להמשך שיתוף הפעולה המקצועי ביניהם כפי שעשו במשך למעלה מ- 20 שנה.שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין