מחלת שרירים - קצבת ניידות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחלת שרירים - קצבת ניידות: 1. לפני ערעור על החלטת הועדה לעררים, מיום 10/2/04, לעניין גמלת ניידות, (להלן:"הועדה לעררים"), אשר קבעה כי הממצאים אשר נמצאו לגבי המערערת אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים בתוספת א' להסכם הניידות. 2. לצורך השלמת התמונה, יצויינו העובדות הבאות: המערערת ילידת 1978, חלתה במחלת שרירים לפני כשלוש שנים. בשל מחלתה סובלת המערערת, לטענתה, ממגבלות תפקודיות קשות. המחלה אובחנה כ-Polymyositis . נקבעה לה דרגת נכות רפואית בשיעור 82%, במסגרת נכות כללית. ועדה מחוזית לענין ניידות אישרה לה ביום 23.7.03, דרגת נכות זמנית של 100% עד 31.3.05 וציינה, כי תנועתה בדרכים בלי רכב, עלולה לערער את מצב בריאותה. 3. לטענת המערערת, החלטת הועדה לעררים שגויה, שכן ניתן לסווג את ליקוייה לפי סעיף א 6 לרשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות או לפי אחד הסעיפים האחרים בנדון. בעניין זה, הפנתה המערערת את בית הדין לחוות הדעת שהוגשה מטעמה, של ד"ר לאו ג'רסי - מומחה להמטולוגיה, מיום 7/3/03, שהוגשה לועדה לעררים והמעידה על מצבה הרפואי. בחוות דעת זו צויין, כי: "מהלך מחלתה עד כה מחייב להיזהר ממעמסה בלתי הכרחית על מערכת השרירים. באשר לנכותה הרפואית, אין בתקנות של הביטוח הלאומי פרק המתייחס לנזק של השרירים כמחלות מערכתיות (בדומה לעור). האילוץ המקובל להיעזר במבחנים הקיימים של מערכת התנועה- הפרקים סעיף 35 -, יש בו חיסרון בניסוח דרגת החומרה: מחלת שרירים פוגעת ב"מנוע", דרגת חומרתה גבוהה יותר מאשר פגיעה במפרקים שהם רק "מסבים" פסיביים. על פי שיקול של אובדן תפקודי הנכות כתוצאה ממחלת שרירים לפי המצב המתואר לעיל, היא לפחות 80% לפי סעיף 35(1)ו-ז". כן נטען על ידי המערערת, כי הרכב הועדה לעררים היה פגום, מאחר וחברי הועדה לעררים היו: מומחה לכלי דם, נוירולוג ואורטופד ולא נכלל בה מומחה בתחום המטולוגיה, הגם שהוגשה חוות דעת מטעמה של מומחה -המטולוג. עוד נטען על ידי המערערת, כי הועדה לעררים לא בדקה אותה כראוי . לדידה, על הועדה לעררים היה לבדוק לגביה כוח גס ולא רק רפלקסים. 4. לטענת המשיב, לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה לעררים ולפיכך, יש לדחות את הערעור. 5. באשר לחוות הדעת הרפואית של ד"ר לאו ג'רסי, מיום 7/3/03 - הועדה לעררים אומנם ציינה בפרק "מסמכים רפואיים שעמדו בפני הועדה" את חוות הדעת הנ"ל, אך היא קבעה את ממצאיה , מבלי שהתייחסה אליה כלל, כשמחובתה לעשות זאת . כבר נפסק, כי הועדה לעררים חייבת להתייחס לחוות דעת רפואית שהוגשה לפניה התייחסות "עניינית ומנומקת" כמתבקש בנסיבות המקרה, ויתכן להתייחס אליה גם במילים קצרות, (דב"ע לב/120-0 צבי מנחם נ' המוסד, פד"ע ד 73). וכן- "הסדר הטוב מחייב.. שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר לפניה, תצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות הדעת, ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת ", (דב"ע לד/258-0 יגאל הגיג נ' המוסד, פד"ע ו 225). במקרה שלפנינו, הועדה לעררים לא התייחסה כלל לחוות הדעת של ד"ר לאו ג'רסי. העדר התייחסות כאמור, מהווה פגם משפטי המצדיק קבלת הערעור בהיבט זה. 6. כבר נפסק, כי יש לאזן בין הצורך לכלול בהרכב הועדה מומחה בתחום צר וספציפי של הפגימה הנדונה לבין היכולת המעשית והתקציבית לכלול בועדות רפואיות מומחים של תת התמחות בכל תחום שהוא. אולם, האיזון הנכון שנקבע הוא זה: כאשר מוגשת לועדה חוות דעת , אשר ניתנה על ידי מומחה בתחום ספיציפי , הרי שאז , על הועדה להתייעץ עם יועץ רפואי , המומחה באותו תחום צר, נוסף על החובה לכלול בהרכבה מומחה בתחום הרחב בעניין זה. כאשר הנפגע לא הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, במקרה כזה, רשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, להתייעץ עם מומחה ספציפי, בתחום צר יותר, אם מצאה לנכון לעשות כן ואם תלונות הנפגע מצדיקות זאת, (עב"ל 426/99 המוסד נ' סעדיה יהודה, פד"ע לו 186). לאור האמור, במקרה דנן, המערערת הגישה חוות דעת רפואית של מומחה בהמטולוגיה - תחום ספיציפי, ועל כן, קמה חובה על הועדה לעררים להתייעץ עם מומחה בתחום ספציפי זה. יודגש, כי ב"כ המערערת העיר בפני הועדה לעררים על כך שאין המטולוג בין המומחים בועדה והדבר צויין בסעיף 4 לפרוטוקול הועדה לעררים. משום מה, למרות הערתו כאמור של ב"כ המערערת, לא התייחסה לכך הועדה לעררים כלל. העדר התייעצות כאמור, עם המטולוג, מהווה פגם משפטי המצדיק את קבלת הערעור גם בהקשר זה. 7. לא מצאתי לקבל את טענת המערערת, לפיה הועדה לעררים היתה צריכה לבדוק אותה בעניין הכוח גס . בהקשר זה כבר נפסק, כי צורת הבדיקה היא נושא בגדר הרפואה וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בכך, (דב"ע שן/28-01 המוסד נ' חיים קטוע, לקט ועדות 608). 8. אשר על כן, הערעור מתקבל. החלטת הועדה לעררים מבוטלת בזאת. עניינה של המערערת יוחזר לועדה לעררים על מנת שתעיין בחוות הדעת של ד"ר לאו ג'רסי - מומחה להמטולוגיה, מיום 7/3/03 ותתייחס לחוות דעת זו בצורה מפורשת וכן תתייעץ עם מומחה בתחום זה. לאחר מכן, תקבע הועדה לעררים את מסקנתה בהתאם, כדין. המשיב ישא בהוצאות המערערת ובשכ"ט בא כוחה לאור קבלת ערעורה בסך כולל של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. רפואהניידותשרירים