קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על 19 אחוז נכות בביטוח לאומי: א. זהו פסק דין בערעור שהגיש המערער כנגד המל"ל. להלן הפרטים הנוגעים לערעור זה: 1. ביום 6/5/98 נפגע המערער בתאונת עבודה. 2. ביום 11/3/04 קבעה הועדה הרפואית לעררים כי למערער 19% נכות צמיתה החל מ - 29/11/02, בגין פריטים שונים, ועל כך הוגש ערעור זה. ב. ביום 7/9/03 קויים דיון במעמד הצדדים והתקבלה הסכמה בין הצדדים להחזיר את התיק לועדה הרפואית לעררים אשר תדון בשאלת הצלקת והאם מדובר בצלקת מכערת לפי פריט 79 (ו) (ב), וזאת תוך התייחסות לחוות דעת של פרופסור אינגבר. כמו כן הוסכם כי הועדה שגתה בכך שקבעה למערער 5% לענין ישומו של פריט 34 ס"ק ב', תוך ביצע התאמה, וזאת בניגוד לפסק דין שרון פז נ' המל"ל (עבל 001137/02) (להלן: פס"ד פז או הלכת פז), וכי גם בענין זה יוחזר התיק לועדה. ג. לאור ההסכמה דלעיל, השאלה שנותרה להכרעת ביה"ד הינה האם נפלה טעות משפטית בקביעת הועדה כי המערער יקבל מחצית מפריט 48 (2) (ב) ו - 47 (2) (א). לטענת ב"כ המערער המערער, לא ניתן לקבוע מחצית מהאחוזים המפורטים בסעיף, לאור הלכת פז. ב"כ המשיב טוענת כי בשני סעיפים אלו, הועדה לא קבעה דרגת נכות מבין שני סעיפים קטנים קיימים (כפי שהיה בפס"ד פז) אלא קבעה שמצבו של המערער מתאים למצב שהוא פחות מדרגת הנכות הנמוכה ביותר שקובעים אותם סעיפים. לטענתה יש לאבחן מקרה זה מזה שנדון בהילכת פז, אחרת נגיע למצב שהועדה תיאלץ לקבוע במקרה ביניים 0%, במקום לקבוע דרגת נכות שמתאימה לממצאים שבפניה. ד. על מנת לבדוק את טענות הצדדים יובא להלן ציטוט מפס"ד פז: "... נקודת המוצא היא שועדה רפואית מן הדרג הראשון, כמו גם ועדה רפואית לעררים - מוסמכת לקבוע דרגת נכות באחוזים לפי אחד הליקויים המוגדרים בתוספת לתקנות (תקנה 11 א' בצירוף תקנה 31). משעה שקבעה הועדה כי מתקיים ליקוי פלוני המופיע בתוספת לתקנות, נובעת מאליה התוצאה כי אחוז הנכות הוא זה הקבוע בצידו של אותו ליקוי. כך לשון התקנה וכך פועלות הועדות ואין חולק כי זו הפרשנות הנכונה והראויה. אלא שיתכנו מקרים בהם סבורה הועדה כי ליקוי מסויים של מבוטח אינו מתאים במדוייק להגדרת הליקוי שבתוספת. למצבים חריגים אלה מורה תקנה 14 (א) כי דרגת הנכות תיקבע "לפי האחוז הקבוע לצד פגימה אשר לדעת הועדה דומה לליקוי הנפגע". (סעיפים 6 ו - 7 לפסה"ד). ובהמשך (ס' 9 לפסה"ד): "...... משעה שנמצא כי למבוטח קיים ליקוי, אין לועדה הרפואית סמכות לקבוע לו אחוז שונה מזה הצמוד להגדרת הליקוי (בכפוף, כמובן לסמכות ההגדלה לפי תקנה 15 שאינה מענייננו). כך קובעת במפורש תקנה 11. מבנה זה של התקנות מועיל לפירוש הנכון של תקנה 14, לפיו במקרה של מצב ביניים תיקבע דרגת הנכות לפי האחוז הקבוע לצד פגימה "קרובה" ואין הועדה מוסמכת לקבוע דרגת נכות "גמישה" או ממוצעת או דרגת ביניים שאינה מופיעה ברשימה שבתוספת. על הועדה לחפש את הליקוי שהוא - לדעתה - הקרוב ביותר לממצאים הרפואיים שעלו בבדיקה, וליישם אותו על הנפגע, בבחינת 'יישום מקורב'. ה. לאחר שבית הדין עיין בטענות הצדדים, בתקנות ובאמור בפסק דין פז, סבור ביה"ד כי יישום התקנות בצירוף הוראות פס"ד פז מובילים למסקנה כי לא ניתן היה לתת למערער מחצית מהאחוזים, הקבועים בפרטים 47 ו - 48 דלעיל, וכי אין מקום לאבחן את המצב שבפנינו מזה שהיה בפס"ד פז, כטענת ב"כ המשיב. יתכן כי מתקין התקנות יצטרך לתת את הדעת על שינויים במבנה התקנות וחלוקת האחוזים לדרגות ביניים נוספות, אולם כאמור, ע"פ התקנות כפי שהינן היום, וע"פ פס"ד פז - התוצאה היא כי לא ניתן לבצע התאמות, וכי יש בהתאמה, כפי שנעשתה, משום טעות משפטית המצדיקה החזרת התיק לועדה. סוף דבר: הערעור מתקבל. התיק מוחזר לועדה רפואית לעררים אשר תתייחס לענין הצלקת, האם מדובר בצלקת מכערת לפי פריט 79 ו' (ב), והאם יש לקבוע אחוזי נכות בגין הצלקת. הועדה תתייחס בענין זה לחוות דעתו של פרופ' אינגבר, ותנמק החלטתה. כמו כן תקבע הועדה את אחוזי הנכות ע"פ הליקויים שהם מבחינתה הקרובים ביותר לממצאים הרפואיים שעלו בבדיקה (ללא התאמות), וזאת בהתייחס לפריטים: 34 (ב) 48 (2) (ב) 47 2 (א), שבתוספת לתקנות. בהתחשב בעובדה שהיתה הסכמה להחזיר את התיק לועדה לגבי חלק ניכר מהערעור, ומשהמערער מיוצג ע"י הלישכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער. אחוזי נכותערעורנכותביטוח לאומי