הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. (עב"ל 10014/98, יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד 213). כאשר נראה על פני פרוטוקול הועדה לעררים, שהועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק, באחוזי נכות, שנגרם על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלוייה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין, (דב"ע לג/40-0, יוסף דולזר נ' המוסד פד"ע ד' 407, וכן עב"ל 10014/98, יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד 213). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדה רפואית בשאלה משפטית: 1. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, מיום 19.4.04, (להלן - "הועדה לעררים"), אשר קבעה, כי נכותו הרפואית המשוקללת של המערער הינה בשיעור של 65%. 2. עיקרי טענות המערער: הרכב הועדה לעררים היה פגום, מאחר וחברי הועדה לעררים היו: אורטופד ורופא פנימי בלבד ולא רופאים שתחום מומחיותם הוא בתחום הליקויים, מהם סובל המערער, דהיינו - בתחום הלב, הריאות והמעיים. טעתה הועדה לעררים בכך שקבעה למערער 0% נכות, בגין מצבו לאחר ניתוח המעיים וזאת, ללא כל דיון בנדון. לדידו, היה על הועדה לעררים לקבוע לו עקב כך נכות זמנית של 100% ל- 6 חודשים הראשונים לאחר הניתוח. טעתה הועדה לעררים בקביעתה שלמערער 0% נכות בגין הליקוי בריאותיו וזאת באופן שרירותי וללא כל דיון מעמיק. הועדה לעררים טעתה בקביעת נכותו עקב מצב ליבו. 3. לטענת ב"כ המשיב, לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה לעררים ולפיכך, יש לדחות את הערעור. 4. לא מצאתי כל פגם בהחלטת הועדה לעררים. החלטתה ניתנה כדין, תוך התייחסות רצינית לכל תלונות המערער. הועדה לעררים רשמה במקרה דנן בפירוט רב את תלונות המערער לגבי הליקויים מהם הוא סובל בתחום הלב, מעיים, ריאות ובעיות אורטופדיות. בפרק ז' לחוות דעתה, בהתייחסותה לממצאי הבדיקות שהוצגו בפניה ולממצאי בדיקתה הקלינית, התייחסה הועדה לעררים בפירוט לכל תלונות המערער שהועלו בפניה. הועדה לעררים מציינת באופן ספציפי את מכתבו של ד"ר זיו - הקרדיולוג מטעם המערער, מיום 15.1.04, אולם מדגישה, כי בניגוד לאמור במכתב זה, מיפוי הלב האחרון שביצע המערער, אינו מצביע על שינויים מבדיקות קודמות. הועדה לעררים מתייחסת במפורש לבדיקת EMG ולצילומי ע"ש מתני וצווארי ומציינת את ממצאיהם. הועדה לעררים מבצעת למערער בדיקה קלינית ומציינת: "מצב כללי טוב עם עודף משקל, ללא חיוורון וכחלון". באשר לבדיקת הריאות, היא מציינת במפורש כי: "בדיקת ריאות - ללא כל ממצא חריג". בסיכום, מדגישה הועדה לעררים שוב, כי טרם קביעת מסקנתה היא "עיינה בכל המסמכים הנמצאים בתיק כולל מיפוי לב, תפקודי ריאות ובדיקות מומחים". בהחלטתה, ציינה הועדה לעררים, כי יש להוסיף למערער סעיף ליקוי המתייחס למצבו לאחר ניתוח מעי וכי מבחינה אורטופדית מתקבל ערעורו, כך שגם בהקשר זה הוספו לו סעיפי ליקוי. 5. לאור האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את טענות המערער, באשר לקביעות הועדה לעררים המתייחסות לבעיותיו לאחר ניתוח המעיים ולבעיותיו בריאות ובליבו, שלטענתו, ניתנו לו בשרירות וללא דיון מעמיק. כאמור, שוכנעתי, כי הועדה לעררים התייחסה ברצינות לכל ליקוי שלגביו התלונן המערער ונתנה דעתה כדין למסמכים שהוצגו בפניה בנדון. טענותיו של המערער, בהקשר זה, הינן רפואיות ולא משפטיות. הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. (עב"ל 10014/98, יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד 213). המערער לא טען ולא הצביע על שום טעות משפטית ו/או פגם בהחלטת הועדה לעררים. גם אם הוא חולק על קביעותיה הרפואיות, הרי שקביעת דרגת נכות היא בסמכותה הבלעדית של הועדה ובית הדין אינו מתערב בשיקוליה הרפואיים בנדון. במקרה דנן, יש ליישם את ההלכה הפסוקה, לפיה, כאשר נראה על פני פרוטוקול הועדה לעררים, שהועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק, באחוזי נכות, שנגרם על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלוייה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין, (דב"ע לג/40-0, יוסף דולזר נ' המוסד פד"ע ד' 407, וכן עב"ל 10014/98, יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד 213). 7. לא מצאתי לקבל את טענת המערער, באשר להרכב פגום, לטענתו, של הועדה לעררים. הרכב הועדה לעררים כלל, כדין, במקרה זה, בשל ליקויי המערער, את ד"ר רובינסון - אורטופד - מנתח ואת פרופ' טישלר, פנימאי - מנהל מחלקה פנימית בבית החולים אסף הרופא, אשר בתחום מומחיותו כפנימאי כלולה גם מומחיות בתחום הלב, ריאות ומעיים. בהקשר זה של הרכב הועדה, כבר נפסק,כי יש לאזן בין הצורך לכלול בהרכב הועדה מומחה בתחום צר וספציפי של הפגימה הנדונה לבין היכולת המעשית והתקציבית לכלול בועדות רפואיות מומחים של תת התמחות בכל תחום שהוא. האיזון הנכון שנקבע, הוא זה: כאשר מוגשת לועדה חוות דעת, אשר ניתנה על ידי מומחה בתחום ספציפי, הרי שאז, על הועדה להתייעץ עם יועץ רפואי, המומחה באותו תחום צר , נוסף על החובה לכלול בהרכבה מומחה בתחום הרחב בענין זה. כאשר הנפגע לא הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, במקרה כזה, רשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, להתייעץ עם מומחה ספציפי, בתחום צר יותר, אם מצאה לנכון לעשות כן ואם תלונות הנפגע מצדיקות זאת, (עב"ל 426/99, המוסד נ' סעדיה יהודה, פד"ע לו 186). לאור האמור, במקרה דנן, משלא הוגשה לועדה לעררים חוות דעת של מומחה מטעם המערער בתחום ספציפי כלשהו, לא קמה כל חובה על הועדה לעררים, להתייעץ עם מומחה בתחום ספציפי צר. הועדה לעררים פעלה על פי שיקול דעתה הרפואי ומכח מומחיותה ולא מצאה לנכון לפנות ליעוץ צר כאמור. בית הדין אינו מתערב בשיקול הדעת הרפואי של הועדה לעררים בנדון ולפיכך, לא נפל כל פגם בהחלטתה גם בהקשר זה. 8. אשר על כן, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. רפואהשאלה משפטית (ערעור)ועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית