קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד מאבטחים על גרימת נזק לרכב / פיצוי על גרימת נזק לרכב: 1. מקרה מ - 4/9/94 בשעה 01:45 לפנות בוקר, עת הגיע התובע עם רכבו, מס' רשום 2391102, והחנה אותו בחניה מול מועדון הריקודים "ורטיגו", שבקיבוץ רמת דוד - הנתבע מס' 1. בעוד התובע ממתין לחברתו ששהתה אותה עת במועדון, ניגשו אליו שני מאבטחים, שהם הנתבעים 2 ו - 3, וציוו עליו לעזוב את המקום מיד; הסבריו של התובע שהוא ממתין לאסוף את חברתו לא היו "די משכנעים", ותוך מספר שניות, כך לטענתו, זינקו שני הנתבעים על רכבו והחלו תולשים שלט שהיה מותקן עליו, בעטו וחבלו ברכבו. התובע טוען, כי מעשיהם של הנתבעים גרמו לרכבו נזקים, ומכאן תביעתו לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו. התובע הצליח אף לצלם את שני הנתבעים בשעת מעשה. ר' תמונות מקוריות בתיק המוצגים שב - ת.פ. 1686/98. 2. הנתבעים 2 ו - 3 הכחישו מכל וכל כי גרמו נזק כלשהו לרכב התובע, ועוד טענו, כי לא היה מדובר ברכב "תמים", אלא ברכב עם שלט שכל מטרתו "פרובוקציה", ופרסומת למועדון ריקודים אחר. 3. בעדותו בבית-המשפט חזר התובע וטען, כי בתמונות שצילם, ניתן לראות את הנתבע מס' 2, אם-כי הוא לא הספיק לצלם את כל מעשיהם של הנתבעים. התובע העיד גם שלא ניתן היה להסיר את השלט מרכבו "בעדינות", מכיוון שהשלט היה עשוי ברזלים פח ועץ, ומחובר חזק לרכב. (ר' עדות התובע בעמ' 3 ש' 17 - 20). רוצה התובע לומר שהסרת השלט חייבה שימוש בכוח ואלימות, וכך נהגו הנתבעים, לטענתו. בחקירתו הנגדית, השיב התובע, כי "הנתבע מס' 2 עשה את רוב העבודה". (ר' בעמ' 4 ש' 10). 4. הנתבע מס' 2 העיד, כי התובע החנה רכבו במקום אסור, חסם כניסת רכבים, וכל בקשותיו ממנו להזיז את הרכב לא הועילו, אז ניגש לרכב הושיט ידיו וכופף את השלט. 5. הנתבע מס' 3 העיד, כי נתבקשו להרחיק את הרכב, ונראה כי זאת בעיקר עקב הפרסום המתחרה שעשה התובע; ומשהתובע סירב להתפנות הנתבע מס' 2 ניגש לרכב וניסה להוריד את שלט הפרסום, אך לא בעט ולא הזיק לרכב. 6. א. לאחר שמיעת עדות הנתבע מס' 3, ביקש התובע למחוק את התביעה נגדו; כמו-כן בשלב מוקדם יותר הגיעו הצדדים להסכמה שהתביעה נגד נתבע מס' 1 תיחדה. לאור זאת, הנני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 1 ו - 3 ללא צו להוצאות. ב. באשר לתביעה נגד נתבע מס' 2; אין חולק, כי הנתבע מס' 2 ניסה להוריד את השלט מעל רכב התובע, תוך שימוש במידה זו או אחרת של כוח. התובע לא הוכיח אמנם שהנתבע 2 עלה ממש על רכבו, אלא שחזר וטען, וכך גם העידה חברתו (ר' עדותה במסגרת התיק הפלילי), כי הנתבע 2 בעט שוב ושוב וברכבו. לאור האמור מקובלת עליי טענת התובע שהנתבע מס' 2 גרם לנזקים לרכבו באותו אירוע. מתקבל הרושם, כי הנתבע מס' 2 עשה את אשר עשה, בשל שלט הפרסום שתלה התובע על רכבו, ולא משום שחסם את דרכם של של רכבים אחרים. כך או כך אין בכך כדי לשמש הגנה לנתבע. 7. א. באשר לגובה הנזק, סומך התובע תביעתו על חוות-דעת שמאי (ת/1), אשר העריך את הנזקים לרכבו בסך של -.4,866 ₪ ללא מע"מ, בתוספת סך של -.1,800 ₪ ירידת ערך, ובנוסף שכ"ט שמאי בסך של -.769 ₪, ובסה"כ -.7,435 ₪. עוד תובע התובע סך של -.450 ₪ עבור שלט פרסום חדש, ו - -.2,600 ₪ הוצאות משפט זה, והכל בצירוף הפרשי הצמדה ורבית. ב. עיון בחוות-דעת השמאי מלמד, שלפחות חלק מהנזקים, לא ייתכן שנגרמו ע"י מעשיו של הנתבע מס' 2, אף אם נקבל את טענות התובע, כי הוא אכן בעט ברכב, ואף עלה על גגו, כגון נזק לפח אבנים, שאריות דבק על מרכב הרכב, רפדות וריפוד גג. יש לראות בכך נסיון מטעם התובע "לזקוף" חלק מהנזקים שברכבו לחובת הנתבע מס' 2. לחובתו של התובע גם העובדה שלא הוצגו חשבוניות תיקון, אף לא לחלק מן הנזקים הנטענים. 8. לאור האמור, הנני מקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייב את הנתבע מס' 2 לשלם לתובע פיצויי בסכום כולל של -.5,000 ₪, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כאמור בסעיף 6.א. לעיל התביעה נגד נתבעים 1 ו - 3 נדחית ללא צו להוצאות. רכבפיצוייםנזק לרכב