פסק דין לפינוי קרקע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין לפינוי קרקע: 1. בפני בקשה ליתן פסק דין הצהרתי לפיו למבקש הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 3768 חלקה 6 (להלן: "המקרקעין") צפונית לכפר גבירול שבאזור רחובות. עוד ביקש המבקש ליתן צו הקובע את בטלותו של הצו לסילוק יד שהוצא כנגדו ביום 12/10/00 מהמקרקעין. 2. העובדות הצריכות לענין: א. ביום 12/10/00 נמסר למבקש צו סילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א - 1981 (להלן:"החוק"). ב. על פי הצו נדרש המבקש לפנות את המקרקעין בתוך 14 יום. ג. המבקש הגיש ביום 26/10/00 בקשה לעכב ההליכים בהוצל"פ לפינויו עד לסיום שמיעת התובענה העיקרית. ביום 30/10/00 עוכב זמנית ביצועו של צו הסילוק. ד. כתובתו הרשומה של הבקש בתעודת הזהות ובמשרד הפנים היא בתחום העיר לוד. 3. טענותיו של המבקש ב"קליפת האגוז" הינן: א. יש לבטל את צו סילוק היד מהמקרקעין בהיותו בטל ומבוטל מאחר והינו מחזיק במקרקעין מזה כ- 18 שנה וגר שם בצריף אשר הוחלף בקראוון לפני שנתיים. ב. עוד טוען המבקש כי השקיע במקרקעין סך של כ- 110,000 ₪ בעבודות פיתוח שונות וכן בנטיעת כ- 180 עצים. ג. ישיבתו בשטח נעשתה ברשות שבע"פ שניתנה לו ע"י פקחי המשיב. ד. לא נעשתה כל פרצלציה ונוסחו של הצו אינו בהיר די צורכו. ה. למבקש זכויות קנייניות של חזקה ושימוש במקרקעין. בחקירתו הנגדית אישר "זה לא הקרקע שלי, ואני לא מתכוון לתת אותה בירושה לילדיי ואני גר שם ואין לי איפה לגור" (עמ' 3 שורות 3-4 לפרוטוקול). 4. במהלך הדיון ולאור חקירתו של נציג המשיב העלה ב"כ המבקש את הטענה כי התאריך בצו הסילוק שונה ע"י הפקח בלא סמכות ולכן הצו בטל. 5. טיעוני המשיב ב"קצירת האומר" הינם: א. המבקש הינו פולש למקרקעין ואין לו זכויות כלשהן. ב- 5/00 הוצב לראשונה הקראוון במקרקעין. ב- 23/7/00 הוצא צו סילוק אך בעת שהגיע נציג המשיב למקרקעין, הקראוון לא היה במקום אלא הועתק משם. ב. ביום 27/7/00 נמצא כי הקראוון הוצב בחלקה 59 שאינה נשוא התובענה ועיריית רחובות הוציאה צו הריסה מינהלי. בעקבות צו זה, השיב המבקש את הקראוון למקרקעין בשלהי 8/00 וביום 12/10/00 נמסר הצו לידי המשיב, כאשר נציג המשיב מתקן את התאריך על-גבי הצו. ג. נציג המשיב העיד כי בשנת 96 הגבעה היתה ריקה, לא היה במקום כל צריף וכי לראשונה הוצב הקראוון בשנת 2000. ד. בשטח אין נטיעות של עצים כנטען ע"י המבקש. 6. לאחר שעיינתי בחומר, שמעתי את טיעוני הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להדחות, והכל מהנימוקים המפורטים מטה. 7. לפי סעיף 4(ב) לחוק דינו של הצו כדין פסק-דין לסילוק יד ולפי סעיף 5 לחוק הצו ניתן לביצוע בהוצל"פ. לפי סעיף 5(ג) לחוק מי שהוצא נגדו צו לסילוק יד רשאי לפנות לבית המשפט "כדי להוכיח שיש לו זכות להחזיק במקרקעין. הוכיח את זכותו - יבטל ביהמ"ש את הצו ואת מעשי ההוצל"פ שנעשו על פיו"; דהיינו, על המבקש נטל השכנוע שהוא מחזיק בזכות המקרקעין. הטלת נטל הבאת הראיות הינה בהתאם לחוק מוטלת על המבקש להוכיח כי יש לו "זכות" להחזיק במקרקעין. טענתו של המבקש הינה, כי הזכות שיש לו הינה "חזקה ושימוש" של 18 שנה. 8. חקירתו של המבקש לימדה את העובדות הבאות: א. אין לו כל ראייה להוכחת טענתו כי ישב במקרקעין 18 שנה, לא תמונות ולא עדים. ב. את עבודות הפיתוח ביצע עבורו תושב לוד (כאשר למבקש ולאותו אדם כתובת מגורים זהה) בחודשים יוני - יולי 2000. ג. תקופת המגורים במקום לא היתה רציפה, משנת 82 גר כ- 3 שנים ועזב. אחר כך חזר, גר כ- 6 שנים ועזב לשכונת התקווה למשך כשנתיים. ד. כי המקרקעין אינם שלו. 9. מאידך, חקירת נציג המשיב לימדה כי לפחות מ- 8/96 במקרקעין לא היה צריף ולא היה קראוון. הגבעה היתה נטושה עד 5/00 לערך עת הוצב הקראוון לראשונה. 10. היינו, המבקש לא הביא ראיות להוכחת טענותיו כי הוא מחזיק במקרקעין מקדמא דנא, לא הוכיח את זכויותיו הקנייניות במקרקעין למעט את העובדה שהוא פולש. על המבקש היה לבסס את תביעתו על זכות קניינו ולהראות זכות חוקית לישיבתו במקום, דבר שלא עשה. 11. בבואי לבחון את פעולת המשיב, הרי שעלי לבחון באם נתמלאו כל התנאים המצטברים הקובעים בסעיף 4: א. תפס אדם מקרקעי ציבור. ב. לדעת הממונה תפיסתם היתה שלא כדין. ג. רשאי הממונה תוך 3 חודשים מיום שנתברר לו כי התפיסה היתה שלא כדין. ד. ולא יאוחר מ- 12 חודשים מיום התפיסה. 12. אשר להיות המקרקעין מקרקעי ציבור - אין מחלוקת בין הצדדים באשר המבקש לא טען כנגד זאת ואף הציג כראייה נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין המעיד על כך. יתר על כן, גם המבקש טוען כי הקרקע אינה שלו, ולכן סבור היה המשיב, בדין, כי המבקש פלש למקרקעין ואין לו כל זכות בהם. מעיון במסמכי עיריית רחובות וכן מעדותו של נציג המשיב, עולה בבירור, כי נתמלאו התנאים המייחסים למועדים. 13. לא נסתר מנגד עיניי, כי הסמכות המוקנית לממונה לפי החוק היא סמכות בעלת כח רב, שכן יש להחלטתו משמעות ותוקף של פסק דין לסילוק יד, דהיינו כסמכותו של בית משפט שלום. בעוד שבית משפט שלום רשאי ליתן פסק דין לפינוי לאחר שמיעת ראיות, הסמכות להוציא צו סילוק יד היא על פי שיקול דעתו של הממונה, שלא בדרך משפט, ורק משהוצא הצו, כאמור, רשאי הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לביטולו. יש להפעיל סמכות כזו בזהירות ובקפידה רבה ורק באותם מקרים שאין דרכים אחרות לסילוק הפולש או מי שתפס מקרקעין שלא כדין. כאשר הפעלת הסמכות נבחנת ע"י בית המשפט, ישקלו קיומם של כל התנאים הנדרשים לפי סעיף 4 לחוק בטרם הוצאת הצו תוך שכנוע כי נמצא טעם בקיומה של הפעלת הסמכות. 14. עדותו של מר אורי לרנר, נציג המשיב, נאמנת עלי ומעדיף אני אותה על עדותו של המבקש. נימוקו של המבקש לענין כתובת מגוריו בלוד, כי המקום משמש עבורו "רק תיבת דואר" אינה אמינה בעיניי, וברי לי, כי המבקש פלש למקרקעין וכי מדובר בפלישה טרייה. 15. נקיטת הליך זה הינו הליך לגיטימי ובמיוחד כאשר בהליך דיוני רגיל בתובענה לפינוי היה הדבר נמשך זמן רב, ואין הרשות צריכה "לסבול" את קיומו של הפולש במקרקעין הנ"ל. 16. מן האמור עולה, כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי יש לו זכויות במקרקעין או כי ישב בהן 18 שנה או כשנתיים ימים. ההיפך הגמור הוכח לי ע"י המשיב. 17. סוף דבר, אני דוחה הבקשה. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. 18. זכות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 45 יום. פינוי מקרקעיןפינוי