התובע פנה לתקן את מכוניתו במוסך מורשה של פיאט, "כחול לבן בע"מ", ושם התברר לו כי ראש המנוע שהוחלף ע"י הנתבעת היה אכול חלודה וגרם להתחממות יתר של המנוע, וכן התברר שגל הזיזים שהותקן היה לקוי ופסול לשימוש. התובע נאלץ לבצע את התיקון מחדש ושילם סך של 3727 ₪. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לפיצוי בגין החלפת ראש מנוע פגום: תביעה כספית ע"ס 6750 ש"ח, הכוללת 3123 ₪ החזר תמורת חוזה ו 3627 ₪ הוצאות עקיפות. 1. ביום 19/9/99 נתקע רכבו של התובע, מדגם פיאט אונו, בתל אביב. התובע התקשר למוסך הנתבעת, וסיכם עם מר יחזקאל (להלן: יחזקאל), על תיקון הרכב במוסך הנתבעת. לאחר כשבוע בו שהה הרכב במוסך - במהלכו הוחלף ראש מנוע והציריות - קיבל אותו התובע ושילם סך של 3553 ₪ תמורת התיקון. לטענתו, כבר בנסיעה הראשונה חש שהמכונית אינה נוסעת היטב, ועל כן פנה למחרת ליחזקאל שאמר לו שיש צורך להריץ את המנוע כ- 1000 ק"מ, כדי להשיג תוצאה מירבית. 2. מספר ימים לאחר מכן, כאשר נסע התובע לחופשה בטבריה, חדלה המכונית לתפקד ולא ניתן היה להתניעה. התובע גרר את המכונית למוסך הנתבעת לבדיקה, ולאחר כשבוע נודע לו שהמכונית תוקנה והוחלף בה גל הזיזים. התובע שילם עבור התיקון 351 ש"ח. 3. גם לאחר התיקון הזה לא פעלה המכונית כראוי. התובע התלונן שוב בפני יחזקאל שהמנוע אינו עובד היטב והביא את הרכב למוסך, כשלאחר בדיקה קבע יחזקאל שהמנוע תקין . 4. לטענת התובע מצב המנוע הלך והחמיר, ובחודש אפריל 2000 פנה לנתבעת בדרישה לבצע תיקון חוזר במכונית, אך נדחה. 5. התובע פנה לתקן את מכוניתו במוסך מורשה של פיאט, "כחול לבן בע"מ", ושם התברר לו כי ראש המנוע שהוחלף ע"י הנתבעת היה אכול חלודה וגרם להתחממות יתר של המנוע, וכן התברר שגל הזיזים שהותקן היה לקוי ופסול לשימוש. התובע נאלץ לבצע את התיקון מחדש ושילם סך של 3727 ₪. 6. לתמיכה בגירסתו הציג התובע חוו"ד שמאי שבדק את הרכב ביום 7/5/00, ומצא שעבודת שיפוץ המנוע הייתה לקויה וראש המנוע היה חלוד ומקולקל, באופן שיצר לחץ דחיסה במערכת הקירור וגרם להתחממות המנוע. ביום 5.5.00 מסר התובע את גל הזיזים לבדיקה של חברת מת"מ, שמצאה כי גל הזיזים היה פסול אף הוא, משום שפיקות מס' 2 ו- 3 שבו היו משופשפות לעומק של מעל 5 מ"מ. 7. בכתב ההגנה לא הכחישה הנתבעת את עובדת התיקון והחלפת גל הזיזים, אך לטענתה פנה אליה התובע רק 7 חודשים לאחר התיקון, ועל כן פגה תקופת האחריות שתוקפה ל - 3 חודשים בלבד. כמו כן טענה הנתבעת כי התובע גרם בעצמו לנזק, שכן הוא לא השתמש במי קירור מיוחדים למניעת קורוזיה, לא ביצע טיפול 10,000 ולא החליף שמן במשך חצי שנה. 8. בדיון הוסיף יחזקאל וטען כי התובע לא התלונן במשך חצי שנה על כל תקלה, ועל כן לא סביר שהייתה כזו, ועוד טען שהתובע ידע שיש תקלה - שאותרה על-ידו - אך התובע בחר להמשיך ולהשתמש ברכב ובכך החמיר את הנזק. 9. התובע הזמין לעדות את מר משה בר לב, שהינו בעל הסמכה לניהול מוסך, בעל מוסך לשעבר ויועץ ובורר בענייני רכב. מר בר לב ראה את רכבו של התובע ביום 11/12/00, ולדעתו התיקון שביצעה הנתבעת היה צריך להחזיק זמן רב יותר, אם כי בתשובה לשאלותיו של יחזקאל אישר כי אחריות לתיקון המדובר ניתנת לשלושה חודשים או 6000 ק"מ לפי המוקדם מביניהם, וכן אישר שהרכב נסע 10,000 ק"מ ממועד התיקון במוסך הנתבעת בספטמבר 1999, ועד לתיקון במוסך "כחול לבן" באפריל 2000, וכי גל הזיזים תוקן בצורה הולמת. 10. מתוך העדויות השונות ניתן ללמוד כי נציג הנתבעת אינו מכחיש שהתובע פנה אליו, לפחות פעמיים לאחר החלפת גל הזיזים, בטענה שהמנוע אינו עובד היטב. הוא אף הודה שאיתר תקלה כלשהי, ומכאן שחובתו היתה לתקנה בצורה הטובה ביותר ולא להטיל את מלוא האחריות לכך על התובע, מה גם שעל פי ספר הוראות טיפול ותפעול של הרכב (בעמ' 56-57), יש לבצע החלפת שמן כל חצי שנה או כל 10,000 ק"מ לפי המוקדם, ולהחליף את מי הקירור כל שנתיים או 60,000 ק"מ לפי המוקדם, והתובע עמד בתקופות אלו (בהתאם לחשבונית הנתבעת מ - 9/93). מנגד, לא ניתן לראות בחוות הדעת של השמאי ראיה מסייעת לתובע, שכן השמאי הסיק את מסקנותיו על סמך דברי התובע, ולא יכול היה לדעת מה מצב ראש המנוע, מכיוון שבדק את הרכב לאחר שכבר תוקן במוסך כחול לבן. גם חוות הדעת של חברת מת"מ נעשתה כשישה חודשים לאחר התיקון אצל הנתבעת, ואין בה הסבר מדוע נפסל גל הזיזים. גם עדותו של מר בר לב מצביעה על כך שהתיקון בוצע כראוי, למרות תמיהתו על השחיקה המהירה של ראש המנוע. לכל אלו יש להוסיף את העובדה שתקופת האחריות פגה כאשר פנה התובע למוסך הנתבעת באפריל 2000, אם כי אי אפשר להתעלם מפניותיו הקודמות בשבועיים הראשונים שלאחר התיקון, כאשר הגיע למוסך למשך מחצית היום בכל פעם וניסה לחייב את הנתבעת לתקן את הליקויים. 11. כשאני מביאה בחשבון את כלל העובדות, את התנהגות הצדדים את סמיכות הזמנים והסבירות לתקלה כמו גם את יתר הנסיבות שפורטו, נראה לי כי יש מקום לפסוק לתובע פיצוי על דרך האמדן, אותו אני מעריכה בסך של 1,300 ₪. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובע בסך 300 ₪, ובהוצאות עדותו של מר בר לב בסך 300 ₪, ובסה"כ 600 ₪. המזכירות תעביר לתובע את הסכום מתוך הכספים שהופקדו ע"י הנתבעת, ואת היתרה תשיב לה. מנועראש מנועתקלות ברכב