קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד המכרז של המדינה: הנתבעת מס' 1 היא חברה בע"מ המנהלת מכרזים למכירת מוצרים שונים תחת השם "המכרז של המדינה". הנתבעת מס' 2 עוסקת באספקת מוצרים המתפרסמים במכרזים של הנתבעת מס' 1 על פי הסכם בין שתי החברות. בינואר ובפברואר 1999 זכה התובע במכרז המדינה בשתי מכונות כביסה ושילם לקופת המכרז של הנתבעת מס' 1 את התשלום שהגיע ממנו. כמו כן שילם בעבור משלוח שתי מכונות הכביסה, כל אחת לחוד. מהות התביעה גירסתו של התובע היא, כי הנתבעת מס' 1 הפנתה אותו אל הנתבעת מס' 2 להסדרת אספקת מכונות הכביסה. בתו הסדירה עם הנתבעת מס' 2, שמכונות הכביסה יועברו לביתו במועד מאוחר יותר. עוד טוען התובע, כי הוסכם בין בתו לבין הנתבעת מס' 2, שהיא תהיה רשאית להחליף את אחת ממכונות הכביסה במוצר אחר. כעבור שבועות אחדים הודיעה הנתבעת מס' 2 לבתו של התובע, שאין יותר קשר מסחרי בינה לבין הנתבעת מס' 1 ולפיכך היא לא תספק את מכונות הכביסה הללו. התובע טוען, שלשתי הנתבעות התחייבות עסקית כלפיו לספק לו את מכונות הכביסה. התנהגותה של הנתבעת מס' 2, טוען התובע, גרמה להפרת החוזה בינו לבין הנתבעת מס' 1. אי אספקת מכונות הכביסה פירושה עשיית עושר ולא במשפט. התובע מאשש את תביעתו במסמכים ובחשבונות. הגנתה של הנתבעת מס' 1 טענתה העיקרית של הנתבעת מס' 1 היא, שהנתבעת מס' 2 היא האחראית לנזקיו של התובע. לפי גירסת הנתבעת מס' 1 אין כלל יריבות משפטית בין התובע לבינה. מעבר לכך טוענת הנתבעת מס' 1, שהתובע סרב לקבל את מכונות הכביסה ולכן תרם בהתנהגותו לכך, שלא קיבל אותן עד כה. הנתבעת מס' 1 מפנה את בעלי הדין לתקנון המכרזים (נספחים א' וב' לכתב ההגנה שלה). סעיף 8 לתקנון (שגם התובע סיפח אותו לכתב התביעה שלו) קובע, שכל האחריות לאספקת המוצרים שמשתתפים במכרז זוכים בהם, מוטלת על מספק המוצר, קרי: הנתבעת מס' 2. עוד מפנה הנתבעת מס' 1 לסעיפים בהסכם בינה לבין הנתבעת מס' 2 (נספח ג1 לכתב הגנתה) בקשר לאחריותה של הנתבעת מס' 2 (ההפניה בסעיף 4.1.1. בכתב ההגנה שגויה: צ"ל הפניה לסעיף 5.5 בהסכם ולא כפי שנכתב - ג.ש.). הנתבעת מס' 1 סיפחה לכתב הגנתה שני פסקי דין, האחד מבית המשפט ברחובות והשני מבית המשפט בעכו, בהם נפסק שלא חלה עליה כל אחריות בנסיבות דומות לאלה המתוארות בתובענה זו. בתי המשפט פסקו, כי האחריות היא על הספקים. יתר טענותיה של הנתבעת מס' 1 בכתב הגנתה הרחיבו את היריעה שלא לצורך. הגנתה של הנתבעת מס' 2 הנתבעת מס' 2 טוענת, כי לא נוצר כל הסכם בינה לבין התובע. מכל מקום, הוסיפה וטענה, התובע מאן לקבל את מכונות הכביסה בשני מועדים, במארס ובאפריל 1999. הנתבעת מס' 2 דוחה את גירסת התובע, כאילו הסכימה אי פעם לדחות את אספקת מכונות הכביסה לתובע. הסכמה כזו היתה מנוגדת לכל הגיון מסחרי, כך טענה בכתב הגנתה, שכן אין חובתה לאחסן סחורה השייכת כדין לזוכים במכרז של המדינה. כמו כן הכחישה הנתבעת מס' 2 את גירסת התובע, כאילו הסכימה להחליף את אחת ממכונות הכביסה במוצר אחר. מסקנות בית המשפט במהלך הדיון בבית המשפט נתברר, כי אחד הדגמים של מכונות הכביסה, שהתובע זכה בהן במכרז, כבר אינו קיים. אשר לדגם השני, נציגה של הנתבעת מס' 2 הודיע, כי היא מוכנה לספק לתובע את מכונת הכביסה "אם ישלם". הערה של נציגת הנתבעת מס' 1 בעניין זה העלתה, כי אכן אמת אמר התובע שהוא שילם את מלוא המחיר שנדרש ממנו אך היא לא תשלם לנתבעת מס' 2 את תמורת מכונת הכביסה כל עוד אין היא מספקת את מכונת הכביסה לתובע (שורה 4 בעמוד 2 לפרוטוקול). זהו מעגל שוטה שאין התובע חייב לסבול בגינו. אכן התובע שגה כאשר דחה את קבלת מכונות הכביסה במועד. בשאלה אם התנהלו השיחות שהוא טען להן, בינו לבין הנתבעת מס' 2 או בין בתו לבין אותה נתבעת, לא שכנע התובע את בית המשפט שכך היו הדברים. בעיקר מתחזק בית המשפט בדעתו זו לאור העובדה, שהתובע התמהמה במשך חודשים עד שביקש לספק לו את המוצרים. אכן, לא סביר הדבר, שאדם יזכה במוצר בחודש ינואר ופברואר ולא ידרוש את קבלתו עד חודש יוני. מכל מקום לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו לשכנע את בית המשפט, שגירסתו עדיפה על גריסתה של הנתבעת מס' 2. בית המשפט סבור, שגם אם הפרה מי מן הנתבעות את ההסכם עם התובע, לא עשה הוא דבר להפחתת נזקיו בגלל האיחור בפנייתו אליהן. לאור האמור בסעיף 8 לתקנון פוסק בית המשפט, שבר-הפלוגתא של התובע לעניין אספקת מכונות הכביסה היא הנתבעת מס' 2 ברם התנהגותו של התובע היא שגרמה לאי קיום התחייבותה של הנתבעת ועל כן התביעה נגדה נדחית. עם זאת ולמרות אותו סעיף 8, חייבת הנתבעת מס' 1 להשיב לתובע את כספו, ששילם בעבור שתי מכונות הכביסה, שכן החזקת סכום זה בידיה בלא תמורה כמוהו כעשיית עושר ולא במשפט. התוצאה היא, שבית המשפט פוסק כדלהלן: 1. תביעתו של התובע נגד הנתבעת מס' 2 נדחית. 2. התובע ישלם לנתבעת מס' 2 הוצאות המשפט בסך 500 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ב23.11.99- ועד לתשלום המלא בפועל. 3. תביעתו של התובע נגד הנתבעת מס' 1 מתקבלת. 4. הנתבעת מס' 1 תשיב לתובע את מלוא התשלום ששילם בעבור שתי מכונות הכביסה בסך 1,256 ₪. 5. על סכום זה תתווסף ריבית בשיעור שהיה נהוג בשוק לפי הוראות בנק ישראל בפברואר 1999 וכן הצמדה כדין עד לתשלום בפועל. 6. תביעתו של התובע מופרזת ללא שיעור ואין היא מבוססת על מסמך או הערכה בדבר שווי מכונות הכביסה בשוק (סעיף 22 לכתב התביעה). כמו כן קבע בית המשפט, שהתובע תרם תרומה נכבדה להכשלת ההסכם לספק לו את מכונות הכביסה. מכרז