קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד סלקום תביעות קטנות: לפניי תביעה לפיצויי כספי כנגד סלקום ישראל בע"מ (הנתבעת 1) ופלאפון תקשורת בע"מ (הנתבעת 2). התביעה כנגד הנתבעת 1 הינה בגין חיובי יתר כתוצאה מהתנתקות התובע משירותי הנתבעת 1. התביעה נגד הנתבעת 2, הינה בעקבות התקשרות כתוצאה מהטעייה נטענת לגבי תנאי התקשרות התובע עם הנתבעת 2. בהתאם לנטען בכתב התביעה, נגרמו לתובע נזקים בשיעור של כ-21,000 ₪ כתוצאה מהתנתקותו משירותי הנתבעת 1. במהלך הדיון הובהר, כי שעה שהתובע קיבל מהנתבעת 2 פיצוי בשיעור של 9,200 ₪, אשר אינו מוכחש, הרי שיעור נזקיו אינו עולה על 10,800 ₪ בלבד. לפניי העיד התובע, מר אבי איוניר, עד מטעם הנתבעת 2. הנתבעת 1 לא זימנה עדים מטעמה. טענות התובע התובע העיד ארוכות לפניי, שב על הנטען בכתב התביעה ופרט כי הוא ובני משפחתו היו מנויי הנתבעת 1 במשך תקופה של למעלה מ- 14 שנה. עוד לטענתו במסגרת זו, המנוי שהיה ברשותו כלל 4 קווים לשימושו האישי, אשתו וילדיו. לדבריו, מעת לעת, בעקבות פניית נציגי הנתבעת 1 שידרג את מכשירי הפלאפון שברשותו וכן את חבילות השירות. בשלב מסוים במהלך חודש יוני 2010 ולאחר מספר פניות שנעשו על ידי נציגי הנתבעת 2, להעבירו לשורותיהם, נערכה בביתו פגישה עם נציג מכירות של הנתבעת 2 מר ישי שמש. בהתאם לנטען, לאותה פגישה אף הצטרף מנהלו של מר שמש מר אבי איוניר, מנהל מח' המכירות אשר בהתאם לכתב התביעה היה שותף פעיל בהליך המכירה והשיווק. בהתאם לנטען, התחייבו נציגי הנתבעת 2 בפני התובע כי יכסו הוצאותיו בגין סיום חוזה ההתקשרות עם הנתבעת 1 ("קנס יציאה או התחייבות") עד לסך של 9,200 ₪ עבור ארבעת הקווים. בהתאם לנטען במהלך הפגישה בוצעה שיחה עם מוקד שירות הלקוחות של הנתבעת 1 באמצעות מר שמש, תוך שהוא מתחזה לתובע ומציג עצמו בשמו של התובע. וטענת התובע, השיחה התקיימה בנוכחותו במטרה לברר את גובה עלויות היציאה, כולל הקנסות. התובע טען כי נציג פלאפון שביצע השיחה עבורו מסר לו כי גובהה הקנס עומד על סך של כ- 7,000 ₪. התובע טען כי לא שמע את פרטי השיחה ונתן אמון בדברי נציג פלאפון והסכים לעסקת ההתניידות על פיה נותרו ברשותו מספרי הקווים הישנים, כן סוכם כי הנתבעת 2 בעצמה תודיע לנתבעת 1 על המעבר בין החברות. התובע טען, כי ביום 20/7/10 קיבל לתדהמתו חשבונית מהנתבעת 1 לתשלום בסך של 19,996.29 ₪, אשר כללה חיובים בגין קנסות יציאה שונים וכן יתרת עלות המכשירים. התובע טען כי עלות המכשירים עומדת על סך של 2,685 ₪ והיתרה הינה בגין קנסות. בשעה שביקש התובע מהנתבעת 1, פרוט לגובה החיוב, קיבל לידיו עשרות עמודים של חוזים ונספחים אשר לטענתו לא קיבל לידיו מעולם קודם לכן, חלקם לא היו חתומים על ידו ואף נשאו תאריכים מאוחרים למועד המעבר לנתבעת-2. עוד, פנה התובע לנתבעת 1 וביקש לקבל את תמליל שיחת הטלפון שבוצעה בשמו ביום 28.6.10 להוכחת טענתו לעלויות ההתנתקות, תשובת נציגת הנתבעת 2 הייתה כי השיחה נסובה על עלויות השדרוג ולא עלויות ההתנתקות. אשר לעילת התביעה כנגד הנתבעת 2, נטען על ידי התובע, כי בשעה שפנה אל הנתבעת 2 לקבלת פיצויי בגובה עלויות ההתנתקות שנדרש לשלם בפועל, סירבה הנתבעת 2 לשאת בעלויות נוספות מעבר למוסכם. טענות הנתבעת 1 הנתבעת 1 בכתב ההגנה טענה, כי השיחות שבוצעו בשמו של התובע נסובו סביב עלויות שדרוג המכשירים שהיו ברשות התובע בלבד וכי לא נמסרו לתובע פרטים בדבר עלויות ההתנתקות. עוד נטען, כי חובו של התובע לנתבעת עומד על סך של למעלה מ 20,948 ₪ בגין שירותים שצרך ולפיכך יש לדחות התביעה לפיצוי בגין אותו הסכום. בהתאם לנטען, בשעה שביום 2/7/09 נייד התובע את הקווים שברשותו אל הנתבעת 2, חויב בעלויות בגין ניתוק ההתקשרות והפרת ההסכמים בסך כולל של 20,948 ₪. לכתב ההגנה לא צורף כל פרוט לאופן חישוב החוב, הנטען על ידי הנתבעת 1. בפתחו של הדיון, ביקש נציג הנתבעת להשמיע הקלטת שיחה שבוצעה לטענתו בין התובע לנציגי הנתבעת-1. השיחה לא תומללה ולא צורף או הוגש כל תצהיר למועד השיחה. בתחילת השמעת ההקלטה, עלה כי נסובה סביב עלויות שדרוג ולא על עלויות התנתקות וכי קדמה לה שיחה נוספת שנותקה. לאחר תחילת השמעתה ולאחר שנמסר לי כי אורכה כ- 16 דקות הפסקתי השמעת הקלטת. טענות הנתבעת 2 בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת 2 נטען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ובניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת 2 שלא כדין. הנתבעת 2 טענה כי הצדדים הסכימו לפצות התובע בגין המעבר מהנתבעת 1 לנתבעת 2, בסכום של 9,200 ₪. החוב אותו נדרש התובע לשלם לנתבעת 1 היה ידוע לתובע בעצמו, בגין יתרת השירותים שרכש ולא ניצל ויתרת עלויות המכשירים. עוד נטען, כי התובע חתם על הסכמה לקבלת פיצויי בשיעור של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין כל מכשיר טלפון, השיחה עם הנתבעת 1 התנהלה בנוכחות התובע והושמעה באמצעות רמקול, באותה שיחה נכחו התובע, מר שמש ומר איוניר. בין הצדדים סוכם על פיצויי בשיעור של 9,200 ₪ שהתקבל לידי התובע. ביתרת החוב, ככל שקיימת כזו, על התובע לשאת בעצמו. דיון התובע העיד באריכות על נסיבות הפגישה שקיים עם נציגי הנתבעת 2. הצדדים חלוקים באשר לנסיבות שיחת הטלפון שקוימה עם הנתבעת 1, מי היה נוכח בשעת ביצוע השיחה ? והאם בוצעה באמצעות רמקול ? או שמר שמש ביצע השיחה ביחידות ובאופן בה התובע לא יכול לשמוע פרטי השיחה. יוער כי התובע בהגינותו הודה, כי בהתאם לגרסתו, ולפיה לא היה מעורב ושותף לשיחה הרי שהתרשל בבירור יתרת החוב שהייתה לו אצל הנתבעת 1 למקרה שירצה להתנתק משירותיה. אולם, לשיטתו אופן התנהלות הנתבעת 2 גרמה לו להבין, כי באחריות הנתבעת 2 להודיע לנתבעת 1 על התנתקות התובע ולטפל בכל הכרוך בכך. התובע נתן אמון בנציגי הנתבעת 2 ולא טרח לברר בעצמו את גובה החוב שלו לנתבעת 1 בנסיבות אלו. יוער, כי מר איוניר בחקירתו, עמד על גרסתו ולפיה היה שותף לכל מהלך הפגישה ונכח בכל שלביה לרבות בעת שיחת הטלפון. לדבריו הגיע לפגישה עם התובע ברכב אחד עם מר שמש ונכח בפגישה מתחילתה ועד סופה, שיחת הטלפון בוצעה ברמקול בנוכחות התובע, מר שמש והוא בעצמו. מר איוניר מנהל המכירות, הודה כי אינו זוכר את פרטי השיחה, שכן הוא נוכח ומשתתף בשיחות רבות מסוג זה מידי יום במשך שנים, אולם זכר בוודאות כי השלושה נכחו ושמעו את כל פרטי השיחה. עוד העיד מר איוניר כי הפרטים שנמסרים על ידי נציגי לקוחות הן לעלויות ההתנתקות והן לעלויות בגין יתרת תשלום אינן ברורות בד"כ. הנציגים משתמשים בשפה שאינה ברורה, הנתונים הנמסרים בד"כ אינם מלאים ויש קושי להבין ולרדת לסוף דעתם של הנציגים ולבצע חישוב מדוייק של יתרת החוב. לפיכך, בסופה של הפגישה החתימו נציגי הנתבעת 2 את התובע על המסמכים שהיו ברשותם לרבות על תנאי העסקה וההחזר, לשביעות רצונם של התובע ומסרו לו את מכשירי הטלפון החדשים בהתאם למוסכם. עוד הוסיף מר איוניר במענה לשאלתי כי מר שמש אינו עובד בנתבעת 2 וכי לא טרח ליצור עימו קשר לצורך הכנת הדיון היום. לעניין זה ציינה נציגת הנתבעת 2 כי ניסתה ליצור קשר עם מר שמש אולם לא עלה בידה ליצור עימו קשר או לקבל ממנו פרטים בקשר לתביעה זו. המחלוקת בין הנתבעת 1 לתובע נטועה באשר לגובה חיוביו כתוצאה מהתנתקותו. התובע אינו מכחיש כי עליו לשאת בעלות המכשירים שנותרו ברשותו בסך של 2,684 ₪. עוד מודה התובע, כי עליו לשאת בעלות התנתקות משירותי התובעת בשיעור של 1,200 ₪ בגין כל מכשיר. בנוסף, עליו לשאת בקנס נוסף של 400 ₪ (בערך) בגין כל מכשיר ובסה"כ בפיצויי של 9,085 ₪. התובע חזר על טענתו כי שלל המסמכים שהוצגו לו על ידי נציג הנתבעת 1 אינם ברורים, לא ניתן להסיק מהם את גובה החיוב, חלקם אינם חתומים כלל על ידו וחלקם אף נושאים תאריך מאוחר למועד ההתקשרות. נציג הנתבעת שהתייצב לדיון, מר ברוך לטבינוב לא ידע לתת מענה לשאלותיו של התובע ולשאלות בית המשפט, מר לטבינוב לא ידע לפרט כיצד הגיעה הנתבעת 1 לחישוב יתרת חובו של התובע בשיעור של כעשרים אלף ₪ גם לא לאחר שעיין במסמכים שהנתבעת 1 שלחה אל התובע. בנסיבות אלו, מקובלת עליי גרסת התובע אשר לא נסתרה כלל, לא באמצעות מסמכים וגם לא באמצעות עדים מטעמה של הנתבעת-1, ולפיכך אני קובעת כי על הנתבעת 1 להשיב לתובע את הסכום שנגבה ממנו ביתר, היינו סך של 10,911 ₪ כאשר הם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 20/7/10 ועד לתשלום בפועל. עוד תישא הנתבעת 1 בהוצאותיו של התובע בשיעור של 500 ₪. אשר לתביעה שהפנה התובע כנגד הנתבעת 2 יצוין כי בשעה שקיבלתי התביעה כנגד הנתבעת 1 הרי שלתובע לא יגרמו נזקים נוספים כתוצאה מהתקשרותו עם הנתבעת 2 שכן יתרת החוב תאופס בשעה שהתובע יקבל את החזר הכסף ששולם על ידו מהנתבעת 1. לגופו של עניין, אציין, כי הגם ששוכנעתי בגרסתו של התובע, כי שיטת השיווק והמכירות של הנתבעת 1 הינו זו המנתבת את התובע ל"סמוך" ולתת אמון בכך שנציגי הנתבעת 2 ידאגו לסידורי ההנתקות והניוד, היה על התובע לבדוק ולוודא באופן אישי את יתרת חובו לנתבעת 1 וככל שלא היה עד לשיחה הטלפונית, לבצע שיחה נוספת בעצמו לשם אימות הנתונים, כפי שנמסרו לו לטענתו על ידי נציגי הנתבעת 2, בטרם חתום על הסכמים חדשים עם הנתבעת 2. משלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו. בנוסף, אציין, כי לא שוכנעתי בגרסת התובע, לפיה לא היה עד לשיחת הטלפון שקוימה על ידי נציגי הנתבעת 2 לבקשתו ובנוכחותו. נכון הוא, כי מר שמש לא התייצב לדיון כדי למסור גרסתו, אולם מר איוניר העיד כי הגיע לפגישה בביתו של התובע ביחד עם מר שמש ברכב אחד לפגישה ונכח במהלך כל הפגישה ולכן גרסתו מקובלת עליי לעצם הסכמת הצדדים לגובה הפיצוי הכספי שיקבל התובע כתוצאה מהתנתקותו מהנתבעת 1 והתקשרותו עם הנתבעת 2. אין לי ספק שהצדדים הסכימו לפיצוי בשיעור של 9,200 ₪ והדבר עולה מן המסמכים שחתם עליהם התובע, פיצוי שהתקבל על ידי התובע באופן בו זוכה בחשבונותיו עד לסך של 9,200 ₪. עוד ברצוני לציין, כי גם בהתאם לגרסת התובע, הרי שסוכם בין התובע לנציגי הנתבעת 2, כי האחריות לסיום תנאי ההתקשרות והתשלום בין התובע לנתבעת 1 הינה על התובע באופן אישי וכי עליו לעשות זאת באופן עצמאי ולהסדיר התשלום בהתאם ליכולתו אל מול הנתבעת 1. התחייבות הנתבעת 2 הייתה לפיצוי בסכום גלובלי במנותק מהאופן בו יסדיר התובע את התנתקותו מהנתבעת 1 וזאת אף לפי גרסתו של התובע בעצמו. גרסה זו עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת 2 ולפיה סוכם על פיצוי גלובלי בשיעור כאמור. בנסיבות אלו, החלטתי לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1, התובע יישא בהוצאות הנתבעת 1 בשיעור של 500 ₪ . בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום מהיום לבית המשפט המחוזי. תביעות קטנותסלקוםסלולר (תביעות)