תקנה 15 פתיחת עסק עצמאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקנה 15 פתיחת עסק עצמאי: .1לפנינו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 24.2.1982, אשר קבעה למערער נכות לצמיתות בשיעור של % 10בגין פגיעה באגודלו לפי פריט 44(2) למבחני הנכות. .2 א) טענתו הראשונה של המערער היא, כי הוועדה לא התייחסה במנומק לחוות-דעתו של ד"ר טורק, אשר הוגשה לה על-ידי המערער; ב) עיון בחוות-דעתו של ד"ר טורק ובדו"ח הוועדה מראה, כי ממצאיה הרפואיים של הוועדה שונים מאלה ששימשו בסיס לקביעתו של ד"ר טורק. מאחר והוועדה הרפואית היא הקובעת את אחוזי הנכות לפי ממצאיה, אין פגם בהחלטתה בסוגיה זו; ג) נוסיף ונציין, כי הקביעה הסתמית בדו"ח הוועדה לעררים, על-פיו "הוועדה" עיינה בחוות-דעתו של ד"ר טורק, אין בה, בדרך כלל, די. טוב תעשינה הוועדות לעררים, באם תציינה במפורש ובמנומק, מדוע לא קיבלו את האמור באותה חוות-דעת; במקרה שלפנינו עולה אי-ההתאמה בין הממצאים על פניה, אך הסבר והנמקה של הוועדה חשוב למבוטח, לרופא שנתן את חוות-הדעת ולבית-הדין, אשר בידו הפיקוח השיפוטי על החלטות הוועדות הרפואיות. .3א) טענתו השניה של המערער היא, כי טעתה הוועדה בכך שלא הפעילה את תקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956(להלן - תקנות הנכות), בהתחשב בעובדה שהוא נגר, והפגם באגודל מפריע לו לתפקד במקצועו; ב) בישיבתה הראשונה של הוועדה לעררים (ביום 14.7.1981) נרשם בפרק "סיכום ומסקנות": "הוועדה ממליצה להפעיל תקנה 15ברבע והתיק מועבר לפקיד התביעות לבדיקת רמת הכנסתו"; ג) בישיבתה השניה של הוועדה (ביום 24.2.1982) נרשם בפרוטוקול; "התובע הצהיר ב- 11.1.1982שעובד כנגר מ- 3.1981ולאחרונה הפסיק את עבודתו כשכיר, היות ושוקל לפתוח עסק עצמאי ולא בשל נכותו. אי לכך חוזרת בה הוועדה מהמלצתה להפעלת תקנה 15וקובעת, כי נכותו עקב התאונה הנדונה % 10לפי סעיף 44(2). כמו כן מאשרת הוועדה את הנכות הזמנית פי שנקבעה בוועדה המחוזית". ד) נציין, כי בדו"ח הוועדה הראשונה, מיום 14.7.1981, צוין, במקום המיועד לכך, כי המערער "עובד חלקי", וזאת שעה שנכותו הזמנית (בשיעור של %20) הסתיימה תקופה ארוכה קודם לכן, ביום 31.10.1982; ה) בית-דין זה פסק, בהתייחסו לתקנה 15לתקנות הנכות, שעה שנדון עניינו של עובד שפרש לגמלאות בפנסיה מלאה, כדלקמן: "הפרישה לגמלאות, בגיל הפרישה, אינה מעידה לכשעצמה, על היות הפורש מסוגל או בלתי-מסוגל לעבוד במקצועו, וקבלת פנסיה מירבית אינה מעידה על כושר עבודה מלא ובלתי-פגום. בבוא ועדה רפואית לשקול, האם וכיצד ליישם, לגבי פנסיונר, את תקנה 15, אל לה להביא בחשבון את שיעור הגמלה המשתלם לו, כשם שאין להביא בחשבון הכנסות ממקורות אחרים. על הוועדה לשאול את עצמה, אם הנכות שנותרה מכבידה במיוחד על הנכה שבו דנים, בשים לב למקצועו, לכושרו להשתכר ולגילו" (דב"ע לז/491-01, [1], בע' 147); ו) אף בענייננו כך. העובדה, שהמבוטח שוקל הפסקת עבודה כשכיר ופתיחת עסק עצמאי, אינה שוקלת כלל לעניין תקנה 15ואינה משחררת את הוועדה לעררים מחובתה לשקול, עניינית, אם זכאי הנכה להפעלתה של תקנה 15אם לאו, ושיעור ההפעלה; ז) אשר על כן מתקבל הערעור בסוגיה זו והעניין מוחזר לוועדה לעררים על מנת שתשקול, "אם הנכות שנותרה מכבידה במיוחד על הנכה שבו דנים, בשים לב למקצועו, לכושרו להשתכר ולגילו" (בלשון דב"ע לז/491-01, [1], הנ"ל). הוועדה תנמק החלטתה במלא. .4המוסד ישלם למערער, שלא היה מיוצג, הוצאות בסך של 000, 2שקל.תקנה 15 (ביטוח לאומי)פתיחת עסקעצמאים