לאור תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984-, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין, אך ניתן לסטות מעיקרון זה כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. "הכלל שנקבע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, אך לפי תקנות 467 ו- 468 רשאי בית המשפט שנתן את פסק הדין או בית המשפט שלערעור לצוות על עיכוב הביצוע. הכלל הוא איפוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק אשר יצדיק להעתר לבקשתו (ב"ש 646/82(1) בעמ' 18), הלכה היא כי בבקשה כגון זו יבחן בית המשפט שניים אלו, האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעור, והשני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין (ב"ש 227/87(2) בעמ' 715; ב"ש 216/89(3) בעמ' 174). כמו כן ישקול בית המשפט את מאזן הנזקים הנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שייגרמו ואת האפשרויות לתקנם (ב"כ 396/86(4) בעמ' 136; ב"ש 894/85(5) בעמ' 531). שכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (ב"ש 894/85, ע"א 490/85(5) הנ"ל; ב"ש 693/89, ע"א 515/82(6), בעמ' 681)." (בש"א 3158/91, שמואל פלאטו שרון נ' קומפני דה פרטיסיפסיון, מה(5), 503נ). "... כאשר נזקו של האחד יהא קשה ואילו לצד שכנגד ייגרמו רק השהייה או נזק שניתן לפצות עליו, תגבר הנטייה שלא ליצור עובדות מוגמרות, ולעיתים ניתן יהא להסתפק בערובה מתאימה שימציא הצד המבקש עיכוב הביצוע." (ב"ש 978/84 שכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, לח(4) 572, 576). תקסד"א 1984 (הישנות)